למסי וארגנטינה חסר ניצוץ של אלופים
אם ה-1:2 על בוסניה היה רק החימום לקראת הצגות משכנעות יותר האוהדים יכולים להתעודד, אבל אם הפרעוש ימשיך ככה לנבחרת שלו אין סיכוי להיות אלופת עולם והוא לא ישווה את ההישג של מראדונה. תומר גנור נהנה מהאווירה במרקאנה, אבל ציפה ליותר על הדשא
ככה ארגנטינה לא תהיה אלופת עולם ומסי לא ישווה את ההישג של מראדונה. האלביסלסטה השיגה אמנם את שלוש הנקודות ב-1:2 על בוסניה במשחקה הראשון במונדיאל, אבל כל מי שהגיע למרקאנה ציפה ליותר.
נכון, זה רק המשחק הראשון ומכאן אפשר רק להשתפר. האוהדים יכולים להרגיש מעודדים אם גם במשחק פושר שלו הבקיע הפרעוש שער מבריק ומכריע, אבל ההרגשה הבולטת היא שחסר משהו.
חסר למסי את הניצוץ שהיה למראדונה בטורניר חשוב שכזה וחסר לנבחרת הזו את הברק והאופי הקשוח שהיה לשחקנים של 1986. אם מול נבחרת שמופיעה
מסי שוב סיפק שער גדול שהכריע למעשה את המשחק, אבל מאידך, זה לא זה. הוא נעלם לדקות רבות, איבד כדורים ולא הראה מספיק את מה שכולם רוצים לראות.
אם זה היה רק החימום לקראת ההצגות האמיתיות אוהדי ארגנטינה יכולים להתעודד, אבל אם הוא ימשיך ככה לנבחרת שלו אין סיכוי להגיע לשלבים הסופיים. גם קון אגוארו חייב להיות יותר מדויק ואנחל די מריה להיות מעורב יותר.
חגיגת מונדיאל ב-ynet ספורט:
שורה של שחקנים ברמה הגבוהה ביותר יש לאלביסלסטה, אבל אף אחד מהם לא כזה שייקח מנהיגות ויוביל אותה לניצחון. גם לא מסי שזקוק לעזרה של חבריו.
לא יכול להיות שיותר מדי התקפות מתפרצות שאמורות להפוך למצב של שער יתקעו באמצע מבלי שהכדור יגיע לשחקן פנוי. לא יכול גם להיות שארגנטינה
דווקא ההגנה והשוער סרחיו רומרו, שספגו ביקורת, עשו את שלהם בדרך כלל (רק מה פתאום מרקוס רוחו מרשה לעצמו להרחיק ברבונה?). יש גם נסיבות מקלות כמו הפציעה של היגוואין ובכל זאת, ארגנטינה הייתה צריכה ליצור יותר מצבים ולסכן יותר את השער. אם היא תמשיך להסתמך על הברקה בודדת של מסי בכל משחק היא לא תגיע רחוק.
כשהיגוואין נכנס הכל נראה אחרת והמשחק שטף כמו במוקדמות. "אל פיפיטה", שלא התאמן כל השבוע שעבר ולא שיחק תקופה ארוכה לא מסוגל לשחק בינתיים 90 דקות, אבל סאבלה היה צריך לפתוח במקומו עם אסקייל לאבצי כפי שהוא תירגל באימונים. הצבתו של מקסי רודריגס בצד ימין של הקישור הייתה מיותרת ולא רק בגלל שהוא מעבר לשיאו.
ביציעים הייתה אווירה נהדרת (חוץ מהתגרה הקטנה לקראת הסיום) והשירה האדירה של אוהדי ארגנטינה הקנתה חוויה עצומה, בייחוד לאחר השער הנהדר של מסי.
גם אם אתה לא אוהד ארגנטינה, אי אפשר שלא להתפעל מהתשוקה העצומה של הקהל הזה ורפרטואר השירים שלו. "מי שלא קופץ אנגלי", "נחזור כמו ב-86", "ואמוס ארחנטינה" וברזילאים מרורים" – כל השירים האלה מקנים חווייה יוצאת דופן. המקומיים לא נשארו חייבים, הניפו לעבר הארגנטינאים חמש אצבעות ושרו "אנחנו אלופי עולם 5 פעמים".
הבוסנים ספגו מכה כבר בפתיחה אחרי השער העצמי, התרכזו בהגנה וניסו לסכן את השער בעיקר בהתקפות מתפרצות, מצבים נייחים ומסירות לעברו של אדין דזקו. מול נבחרות בינוניות ומטה כמו ישראל במוקדמות היורו כנראה שזה יספיק להם, מול יריבה ברמה של ארגנטינה ההבדלים נראו היטב. בקיצור, סביר להניח שהנבחרת של סאבלה תסיים ראשונה בבית 6, מעבר לזה - עדיין קיימים יותר מדי סימני שאלה.
לפנייה לכתב/ת 
