היא יוצאת עם כמה, עד שיגיע האחד

גילי (השמות בכתבה בדויים), עובדת בשתי עבודות. זה כבר נשמע מתיש, לא? ביום היא מנהלת פרויקטים בחברה גדולה, ובערבים היא מנהלת את פרויקט מציאת האהבה שלה. לפעמים גם בהפסקות הצהריים וכמובן שבסופי שבוע. היא מתייחסת למציאת אהבה ברצינות רבה ומיישמת את התיאוריות מהחוג למנהל עסקים על הלב שלה.

"חוק המספרים הגדולים", היא זורקת לי כשאני מרימה גבה על הלו"ז הצפוף שמצריכה עבודת הערב שלה. לא פחות מארבע פעמים בשבוע שבהן גילי יוצאת לדייטים, רשומה בשלושה אתרי היכרויות ואפליקציות, כשמבחינתה, תמיד יש שלושה גברים על הכוונת, לפחות עד שיגיע האחד...

מרוב דייטים לא רואים את האחד

בטח שמעתם פעם על המושג בסטטיסטיקה "חוק המספרים הגדולים". מבלי לסבך ולהלאות בהסברים מתמטיים, הרעיון העומד מאחורי העניין הגיוני ופשוט: ככל שיהיו יותר התנסויות, הסיכוי להגיע לתוצאה הרצויה, גדול יותר. זה נשמע כמו נוסחה הגיונית ומנצחת, שכוללת אומנם הרבה עבודה, אבל התוצאה די מובטחת.

הבעיה מתחילה כשמרוב דובים לא רואים את היער, או במילים פשוטות - איך אפשר לדעת להצליח לבחור ולזהות את הטוב, הנכון והמדויק בכל השפע האדיר הזה?

גילי מסבירה לי שהזמן אינו פועל לטובתה, וחבל על כל רגע. היא מספרת מבלי שמץ של היסוס איך הרבה פעמים במהלך דייט היא מתכתבת עם הדייט של מחר, או עם מישהו חדש וחמוד שבדיוק פנה אליה באחד האתרים. "נפלאות הסמארטפון", היא אומרת בחיוך מסופק. "אני יודעת שמשיחת טלפון אי אפשר לדעת הרבה", היא אומרת ונדמה לה שהיא יכולה לקבל בשל כך את תואר מחפשת הזוגיות הטובה ביותר לשנת 2014. האומנם?

בעידן שלנו, כשדייט ניתן לארגן בהינף אצבע בסמארטפון או באתרי הכרויות, קל ליישם את "חוק המספרים הגדולים" ובעצם להגדיל את הסיכוי שלנו למצוא אהבה. אך עם זאת, קורה יותר מידי פעמים שבמהלך הדייט, במקום לתת הזדמנות אמיתית, מספיק פסיק אחד קטן שאינו מוצא חן בעינינו, כדי שכבר נתחיל לדמיין את הדייט הבא.

אז איתך אני אצא בשלישי ואותך אשמור לשישי(צילום: Shutterstock)

וגילי ממש לא היחידה. אני מכירה לא מעט גברים ונשים שעובדים במקביל ל"דיי ג'וב" שלהם בלמצוא אהבה. הם מצ'וטטים עם כמה דייטים אופציונאליים במקביל, מנהלים שיחות עומק עם שניים-שלושה אנשים ביום ויוצאים לארבעה דייטים שונים בשבוע, לפעמים אפילו באותו היום. אז זה נכון שעל פניו הם מגדילים את הסיכויים שלהם, אבל למעשה הם מקטינים אותם פלאים.

וזה נכון שצריך לתת הזדמנות ולא לשפוט מהר רק על סמך נתונים יבשים, אבל במקרה כזה, השפע הגדול רק מבלבל וחוסר הדיוק במה מחפשים, שנדמה מהצד כממטרה שאיבדה כיוון, רק מתיש ומרחיק מהמטרה האמיתית – למצוא את האחד.

אני מתארת לעצמי שאתם מבולבלים. מהי הדרך הנכונה אם ככה? ובכן, אין פסול ב'למקבל', לדבר עם שניים במקביל ואפילו לצאת במקביל עם יותר מאדם אחד (דייט-שניים, גג!), אבל צריך להגדיר את גבולות הגזרה על מנת שלא ללכת לאיבוד בתוך כל השפע הזה.

1. להגדיר מה בדיוק רוצים, ואין טעם להתפשר על זה. הנקודה הזו היא קריטית ומאוד מבלבלת. כשאני אומרת להגדיר, זה בקווים כלליים, עם דגש על רקע דומה ותכונות אופי. ומצד שני, להיות פתוחים למשהו שקצת חורג מרשימת המכולת הרחבה הזו.

2. לתת לכל אדם צ'אנס אמיתי. קשה לדעת מתמונה, שיחת טלפון ואפילו מדייט האם זה האחד. האוטומט של רובינו גורם לנו לראות קודם כל את המגרעות ורק לאחר מכן להבין מה המעלות של זה היושב לפנינו.

3. לנוח ולהגביל את שעות העבודה הנוספת. אני יודעת שחלקכם, כמו גילי, מרגישים שחבל על כל שניה, על כל פרופיל, על כל מועמד... אבל כשרצים למרחקים ארוכים צריך לדעת מידי פעם להוריד את הדופק כדי שיהיה כוח להמשך. פול גז, בכל דבר, עלול להתיש ולגרום לנו לשכוח למה מלכתחילה התחלנו לרוץ.

4. להתרגש. כשהכמות עולה על גדותיה, כשכל יום יש דייט חדש ועוד שלושה בקנה, אין טיפת התרגשות וציפייה. הכל הופך להיות על אוטומט, וחבל. הרי אנחנו רוצים להתאהב, לא לבחור טכנית מתוך היצע, אלא להרגיש.

יעצתי לגילי לקחת שבוע חופש, ולאחריו להתחיל מהתחלה לאט ורגוע, מתוך בטחון והבטחה שמספיק רק אחד, וכדי לראות אותו יהיה עליה "לנקות" את כל הרעשים שמסביב...

הכותבת היא מאמנת לזוגיות מבית "נקודותיים - מרכז לתהליכי זוגיות", המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate.