שתף קטע נבחר

משחטות מנעו התארגנות של עובדים - וישלמו

עובדי "הל יסכה" מאור יהודה התאגדו בארגון "כוח לעובדים" ונתקלו בסירוב של ההנהלה. שופטת: התנהלות מחפירה תוך שימוש באלימות ואיומים

עוד ניצחון לעבודה המאורגנת בישראל: עובדי משחטות "הל יסכה" מאור יהודה ביקשו בשנה האחרונה להתאגד בארגון "כוח לעובדים", אך ההנהלה ניסתה למנוע את ההתארגנות. בית הדין האזורי לעבודה חייב את החברה בפיצויים של 150 אלף שקל ומתח ביקורת קשה על התנהלותה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ראשית העימות ביוני שעבר, אז ביקשו עובדי המשחטות להצטרף לארגון, שהוציא למעסיקים הודעה בעניין וקרא לפתיחה במו"מ לשם הגעה להסכם קיבוצי. "כוח לעובדים" צירף רשימה של 96 עובדים לצורך הוכחת מעמדו כארגון יציג, וביקש ללבן את יחסי העבודה הרעועים במקום.

 

בינואר 2014 עדכן הארגון את הנהלת המשחטות על כך שמרבית העובדים כבר הצטרפו אליו, ומאותו רגע החלו עובדים רבים לקבל זימונים לשימוע לפני פיטורין וחלקם אף פוטרו בפועל.

 

במקביל, בעקבות תקרית אלימה מול ההנהלה במהלך אסיפת הסברה, הודיע הארגון לממונה הראשי על יחסי עבודה על סכסוך עבודה ועל פתיחה בשביתה בשל התעלמות מבקשתם למו"מ, פגיעה בזכויות העובדים ושכרם. המשחטות, מצדן, שכרו עובדים חלופיים בזמן השביתה עד שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוציא נגדן צו מניעה.

 

הארגון ביקש מבית הדין להכריע בסכסוך. לטענתו, מאחר שרוב העובדים הצטרפו לארגון - הוא זכאי לייצג אותם. עוד טען שיש לקבוע שהשוחטים והמשגיחים מקרב העובדים הם יחידת מיקוח נפרדת, כיוון שהם כפופים לכללי הרבנות הראשית ושכרם מחושב באופן שונה.

 

לטענת המשיבות, בארגון המבקש חברים בסך הכול 42 מעובדיהן, ולכן אינו עונה על הגדרת "ארגון יציג" לפי החוק. לדבריהן, הארגון ניסה את מזלו והכריז על יציגות תוך שתפר לעצמו יחידת מיקוח דמיונית, ובכל מקרה יש לראות בכל עובדיהן יחידת מיקוח אחת.

 

פגיעה קשה בזכות ההתארגנות

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה ש"כוח לעובדים" נחשב לארגון היציג של עובדי המשחטות, כיוון שה-42 שהצטרפו אליו מהווים שליש ממועסקי המשחטות. השופטת הוסיפה שההנהלה פעלה תוך פגיעה בזכות ההתארגנות כששכרו עובדים חלופיים ורוקנו מתוכן את השביתה, אף שהדבר אסור בתכלית האיסור.

 

באשר להתנהלות המעסיקות קבעה השופטת שאלה נהגו בצורה מחפירה תוך שימוש באלימות ואיומים, ולכן היא החליטה לחייב אותן בפיצויים לדוגמא של 150 אלף שקל. זאת על אף שבסופו של דבר הואילו המשיבות לנהל עם הארגון מו"מ ואף הסכימו לממן הליך גישור חיצוני.

 

סכום הפיצויים יחולק באופן שווה בין 42 העובדים המאורגנים ו-10% ישולם לארגון. לא נפסקו הוצאות.

 

עם זאת קבעה השופטת שאין לראות בשוחטים ובמשגיחים יחידת מיקוח נפרדת, שכן פיצול זה יחייב את ההנהלה לנהל מו"מ לכל קבוצת מיקוח ואולי אף לחתום על כמה הסכמים קיבוציים עם ועדים שונים, מה שעלול לפגוע ביציבות ביחסי העבודה ולהחליש את העובדים.

 

פסק הדין הוא נדבך נוסף בביצור ובקידום העבודה המאורגנת בישראל, ושימוש בסנקציה כלכלית, כמעט בשיעור המקסימום, גורם למעסיקים אחרים להימנע מלהתערב או להשפיע בשלב ההתארגנות של עובדיהם. פסק הדין משתלב היטב יחד עם פסקי דין והחלטות אחרים שניתנו לאחרונה, למשל בעניין עיריית באר שבע, שם נקבע כי רשות מקומית לא רשאית לקבל לעבודה עובד בהסכם עבודה אישי ללא קבלת אישור ההסתדרות.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד פנחס רוזנצוייג עוסק בדיני העבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ב"כ המבקשים: עו"ד אסף מסדה, עו"ד כהן
  • ב"כ המשיבות: עו"ד דוד מססה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים