שתף קטע נבחר

השבר העיראקי. מלחמת דת תשנה מפת האזור

המלחמה בין השיעים לסונים תפרק את עיראק לשלוש מדינות: שיעית נאמנה לאיראן במזרח, כורדית בצפון וסונית במערב. ממה צריכה ישראל לדאוג?

העיתונות הערבית מדברת בימים אלה במידה רבה של צדק על "רעידת אדמה מדינית", על "שינוי מפת המזרח התיכון" ועל "שינוי בלתי הפיך במצב העולם הערבי והמוסלמי". ניגרפאן ברזאני, ראש ממשלת המחוז הכורדי העצמאי של עיראק, אמר בראיון לרשת BBC הבריטית: "עיראק שלאחר כיבוש מוסול בידי 'דאעש' לא תשוב עוד להיות אותה המדינה".

 

"ערבית מדוברת" - טורים אחרונים:

הפרויקט לפירוק מדינות. "דאעש" קונטרול

רגע המבחן: "סופר סיסי" יחסל את הטרור?

ביקור האפיפיור עורר בעיקר את השד העדתי

נאצר מחכה לסיסי: מצרים רוצה איש חזק

 

לאור הניצחון המפתיע של ארגון "דאעש" (המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט) והשתלטותו על צפון-מערב עיראק, החליטו כל גורמי האופוזיציה הסונית לרכוב על גל ההצלחה. השבר הסורי שהתרחב עד לפאתי בגדד גורר את העולם המוסלמי למלחמת דת עצומת ממדים בין סונים לבין שיעים. כיצד תקרין מלחמה זו על האזור כולו, והאם היא עלולה להגיע לישראל?

 

כיצד נפלה מוסול?

הממשל העיראקי הנשלט על ידי הרוב השיעי במדינה ובראשו ראש הממשלה נורי אל-מאליכי עסוק בימים אלה במלחמת הישרדות. הממשלה עסוקה גם בבדיקה מי אחראי למחדל הנורא של כניעת הצבא העיראקי במוסול. כיצד הצליחו כמה מאות ג'יהאדיסטים, רובם מארגון "דאעש", לנצח באמצעות נשק קל ואמצעים מוגבלים צבא המונה כ-800 אלף חיילים סדירים, מצויד בטנקים, מסוקים ומטוסים? חיילים שהיו בשטח תיארו מצב שבו נורתה עליהם במפתיע אש מכל הכיוונים.

 

מחדל שלטוני. ראש הממשלה העיראקי אל-מאליכי (צילום: AP) (צילום: AP)
מחדל שלטוני. ראש הממשלה העיראקי אל-מאליכי(צילום: AP)
בהיעדר מודיעין מוקדם, נתקפו החיילים בלבול וחרדה, פשטו את מדיהם, השליכו את נשקם וברחו. הם לא קיבלו הוראות כיצד לפעול משום שמפקדיהם נסו אל המסוקים וברחו מהזירה לפניהם. נורי אל-מאליכי הורה להדיח בכירים מהצבא האחראים למחדל המביש, אולם נראה כי הבעיה עמוקה ולא ניתנת לפתרון על ידי ביצוע חילופי אישים גרידא. ניצחון "דאעש" לא יכול להיות מובן ללא הכרת השטח שבו פעלו.

 

הסונים מתאחדים טקטית

הפלישה האמריקנית וחיסול משטרו של סדאם חוסיין במלחמת המפרץ השנייה נתפשים בתודעה הסונית העיראקית כ"פלישה מונגולית שנייה". לפני כ-800 שנה כבשו המונגולים את בגדד, טבחו באוכלוסייה העיראקית ורצחו את אחרון החליפים הסונים. אז כמו היום, שיתפו השיעים פעולה עם הכובש על מנת לנקום בשליטים הסונים שדיכאו אותם מאות שנים.

 

האמריקנים פירקו את הצבא העיראקי, פיטרו את החיילים וסימנו את מפקדיו ואת פיקוד מפלגת הבעת' כפושעים מבוקשים. עשר שנים עברו מאז הקמת הצבא העיראקי החדש, וכמיליון חיילים לשעבר חיים בתנאי עוני ותסכול ומחכים ליום שבו יוכלו להתגייס מחדש ולנקום ב"בוגדים השיעים".

 

פרשן העיתון "אל-חייאת" לגלג השבוע על השיעים בעיראק באומרו: "השיעים כפויי הטובה הללו, האמריקנים הגישו להם את המדינה על מגש של זהב, וחיסלו למענם את צבא סדאם הסוני. בתגובה, הם דרשו לפנות את החיילים האמריקנים והפנו להם עורף. עתה כשהם במצוקה הם מבקשים מהם לחזור".

 

לניצחון הבלתי הגיוני לכאורה של "דאעש" על הצבא העיראקי כמה הסברים. "דאעש" לא פעל לבד בחלל ריק, אלא זכה לתמיכה של קבוצות סוניות נוספות, שמתנגדות למשטר השיעי של נורי אל-מאליכי, כגון חברי מפלגת הבעת' לשעבר, ארגונים איסלאמיים אחרים ובראשם "צבא האיסלאם בעיראק" ושבטים סוניים שאגרו נשק רב. כל אלה זכו לתמיכה אזרחית מפעילים סונים החברים בארגוני אופוזיציה שונים באזור נינוה, שהוא ברובו סוני ועוין למשטר.


יצטרפו בקרוב ללחימה נגד הסונים? "צבא המהדי" של המטיף השיעי א-סאדר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
יצטרפו בקרוב ללחימה נגד הסונים? "צבא המהדי" של המטיף השיעי א-סאדר(צילום: רויטרס)
הדיכוי הצבאי הקשה של ההפגנות שהיו עדיין שקטות בראשית 2013 הביא להקצנה רבה בקרב פעילים אלה. סיבה נוספת למפלת הצבא היא מידת המוטיבציה הנמוכה של החיילים הסונים להילחם למען משטר שיעי. יש להניח כי השירות הצבאי מהווה מבחינתם אך ורק מענה למצוקה כלכלית. אם תמשיך נסיגת הצבא, יש לצפות להישנות התופעה שהייתה בסוריה של עריקה מסיבית של חיילים סונים והצטרפותם לאופוזיציה.

 

האיחוד בין הכוחות הסונים הוא זמני וטקטי, ומטרתו היא הפלת המשטר השיעי והשבת "המצב הנורמלי" המסורתי שבו שולטים הסונים בעיראק. לא מן הנמנע כי "דאעש" יכריז בשלב מסוים מלחמה נגד כוחות אופוזיציה יריבים, כפי שאירע בסוריה.

 

מלחמת דת שיעית

בשבוע שעבר פסק איש הדת הבכיר בעיראק, "אייתוללה עוזמא" עלי סיסתאני, על מלחמת קודש נגד ארגון "דאעש" המאיים להמשיך את מסע ההשתלטות על עיראק לעבר האתרים הקדושים לשיעים במזרח עיראק. המוני מתנדבים החליטו להיענות לקריאת הג'יהאד להתגייס למיליציות שיגנו על ערי הקודש, בראשם נג'ף וכרבלא. בכך נוצרה הקבלה נוספת למצב בסוריה, שם נלחמים לוחמי חיזבאללה השיעים על מנת להגן על קברה של הקדושה השיעית זינב בדמשק.

 

בעיראק ובסוריה מעורבים קציני "משמרות המהפכה" האיראניים בהגנה על השלטון. איראן אף הצהירה על נכונותה לסייע צבאית נגד "הטרור הסוני" המאיים על המשטר, אם השלטון בעיראק יבקש זאת.

 

המוני עיראקים התנדבו לצבא בשבוע האחרון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
המוני עיראקים התנדבו לצבא בשבוע האחרון(צילום: רויטרס)
עד עתה נמנע השייח השיעי מוקתדא א-סדר, מנהיג מיליציית "צבא המהדי", מלהתערב בשל סכסוך אישי עם ראש הממשלה נורי אל-מאליכי. אולם יש להניח כי אם תתקרב המערכה לערי הקודש השיעיות, הוא יצטרף למאבק במלוא הכוח.

 

ארה"ב והנפט

בניגוד למשבר בסוריה, בעיראק לא יכולה ארצות הברית להרשות לעצמה להישאר אדישה. צבא ארה"ב שלח כבר 275 חיילים לאבטח את הנציגים הדיפלומטיים שלה בבגדד, אולם לא נראה כי כוח זה יספיק. האינטרס האמריקני בעיראק הוא בראש ובראשונה הנפט. עיראק היא יצרנית הנפט הגדולה ביותר במזרח התיכון אחרי סעודיה. פגיעה או השתלטות עוינת על מאגרי הנפט העיראקיים עלולות להביא למשבר נפט עולמי ולקריסת מניות בבורסה.

 

בניגוד לסוריה, ארה"ב נושאת באחריות למצב ששורר בעיראק וכישלונה לייצב את המצב הפנימי יקרין על אפגניסטן, שם עומדים החיילים האמריקנים להתפנות עד סוף השנה. ההתבטאות האומללה של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי כי אינו פוסל שיתוף פעולה עם איראן מתפרשת בשפת המזרח התיכון כחולשה. היעדר הרתעה אמריקנית מעודד את הגורמים הקיצוניים שמקווים להשתלט על עיראק: "דאעש" במערב ואיראן במזרח. פרשן בעיתון "אל-חייאת" כתב בלעג: המשבר בעיראק מקרב בין המהפכה האיראנית לבין "השטן הגדול" (אמריקה).

 

ארה"ב תלויה מאוד בנפט העיראקי. אובמה בפגישה עם מנהיגים דמוקרטים ורפובליקנים בבית הלבן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ארה"ב תלויה מאוד בנפט העיראקי. אובמה בפגישה עם מנהיגים דמוקרטים ורפובליקנים בבית הלבן(צילום: רויטרס)

רק התערבות של המערב תמנע מלחמת דת עקובה מדם שעלולה להסתיים בהשתלטות איראנית על כל מזרח עיראק. המלחמה הנוכחית בעיראק תפרק סופית את הישות העיראקית לשלוש: מדינה שיעית נאמנה לאיראן במזרח, מדינה כורדית בצפון ומדינה סונית במערב.

 

בהלה בירדן

הממלכה ההאשמית נמצאת במצב רגיש ומסוכן מאוד. ירדן שומרת על אחדותה לצד מדינות שנמצאות בשלבי התפרקות מתקדמים. לירדן גבול ארוך מאוד עם סוריה ועיראק, והיא מאוימת לכל אורכו על ידי טרוריסטים שעלולים לפלוש לממלכה.

 

ירדן הפעילה בחודשים האחרונים בפעם הראשונה את חיל האוויר שלה נגד מסתננים איסלאמיסטים מגבול סוריה. ירדן חוששת מאוד גם מגל פליטים עיראקים שיתווספו למיליון הפליטים הסורים שכבר חיים בשטחה,

אם תתרחב הלחימה בעיראק לכל תחומיה.

 

הכלכלה הירדנית לא תוכל לעמוד בהוצאות האזרחיות והצבאיות הצפויות מההתפתחויות הללו. עבדאללה מלך ירדן חושש שארגוני הטרור האיסלאמיים, הלכודים בין העלווים במערב לבין השיעים במזרח, ינסו למצוא מוצא דרומה לכיוון ירדן. לממלכה חשבון ארוך עם אל-קאעידה. בעקבות פיגועים שביצע הארגון בעמאן ב-2005, סייע השב"כ הירדני לאמריקנים בלכידת בכירים באל-קאעידה.

 

השטח שמפריד בין ארגון "דאעש" הרצחני לבין ישראל כולל את ירדן בזירה המזרחית ואת חיזבאללה והמשטר הסורי בגזרה הצפונית. באופן פרדוקסלי, גם ידידים וגם אויבים מרים משמשים כעת כמעין "רצועת ביטחון" מפני מי שמתיימר להקים מחדש את החליפות האיסלאמית ולהשתלט על המזרח התיכון. אם יאיים "דאעש" על יציבותה של ירדן, לא תהיה לישראל ברירה והיא תיאלץ לפעול ישירות נגד הארגון ובכך להתערב במלחמה שאינה שלה.

 

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
לוחם "צבא המהדי" הנאמן למטיף השיעי א-סאדר
צילום: רויטרס
מומלצים