שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בגנות האיזון
    אנחנו לא מהאו"ם. ישראל נאבקת מול גוף שהדגל שלו הוא רצח ודיכוי. השקר אינו זקוק לזמן מסך כשם שמצדיקי "תג מחיר" אינם ראויים להישמע

    בשולי החטיפה והמבצע שמנהל צה"ל לאיתור החטופים, מתפתח גם הוויכוח על האיזון בתקשורת הישראלית. האם ערוצי התקשורת, גם הציבוריים, וזה כולל את ערוץ 2 וערוץ 10, ולא רק 1, נסחפים בגל של פטריוטיות עיוורת, או, רחמנא ליצלן, לאומנות מסוכנת. ואיך זה, כבר נשמעים קולות, שאסור להשמיע עמדה ביקורתית.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    מדינת כל סוכניה / אורון שוורץ ויוגב נרקיס

    מלכוד פדיון החטופים / אורי וייס

     

    ישראל איננה הדמוקרטיה הראשונה שמתמודדת עם מצבים כאלה. ארצות הברית עברה אירוע טראומתי בעקבות פיגועי התופת בספטמבר 2001. זה לא אותו הדבר. חטיפת שלושה נערים איננה שוות ערך למטוסים חטופים שמתרסקים וגורמים לאלפי הרוגים. ולמרות זאת, בשבועות שלאחר האירוע, התקשורת האמריקנית לא מצאה לנכון לשמור על איזון. ה"מבינים" וה"מצדיקים" לא זכו לזמן מסך, כדי לספר לאמריקנים שזו ארצות הברית שמבצעת פשעים ללא הפסקה, ולכן צריך להבין את תסכולם של הטרוריסטים המדוכאים. היו עמדות כאלה. עם הזמן הן אפילו הפכו לבון-טון בקרב כוחות הקדמה. אבל איזון לאחר קרות האירוע? בארצות הברית לא שמעו על המושג הזה.

    אין מקום לאיזון הדיווחים על חטיפתם
    אין מקום לאיזון הדיווחים על חטיפתם
     

    כאשר החוליגנים של "תג מחיר" שורפים בית פלסטיני, התקשורת הישראלית לא מגייסת שורה של פרשנים ומומחים שיסבירו לנו על תסכולם וכאבם של המבצעים, שסובלים מכך שהממשלה אינה מאפשרת להם להשתחרר מהנוכחות הפלסטינית. מסכנים שכמותם. הם בכלל בחורים טובים. אבל הכאב, הסבל, על כך שארץ ישראל השלמה אינה נמצאת כולה בריבונות יהודית טוטלית - הובילו אותם לביצוע מעשים חריגים. פשוט לא הייתה להם ברירה. עמדה לגיטימית? לא אצלנו. וטוב שכך.

     

    מדוע לא הושמעו הצדקות לחוליגנים? משום שלא כל עמדה מתועבת זקוקה לביטוי, ולא כל עמדה שפויה זקוקה לאיזון. יש עמדות שמצויות מחוץ לקשת הדעות הלגיטימיות. לא כל אנס או סנגור של אנס מקבל זמן מסך כדי להסביר שהצעירה שהסתובבה בלבוש חשוף, ואפילו פרובוקטיבי, היא בעצם זו שאשמה במצב. לא כל עמדה אנטי-גזענית או אנטי-אנטישמית זקוקה לעמדה נגדית, לצורך איזון.

     

    אבל ישראל היא ישות שונה. קולם של אלה שהופכים את החוטפים ללוחמי חופש נשמע ברמה. אחד משווה אותם לאנשי אצ"ל, שגם הם חטפו סרג'נטים בריטיים, השני טוען שזה השלום שלא נראה באופק, והשלישי טוען שזכותו של כל עם להיאבק נגד דיכוי. וזה בכלל לא חשוב שהחוטפים הללו לא נאבקים לשום שחרור, אלא דווקא למען השלטת משטר חשוך, ולא למען שלום או עצמאות פלסטינית, אלא למען השמדת הישות הציונית. ולמרות זאת, הדעות הללו, שהן איוולת מוחלטת, זוכות לביטוי נרחב בעיתונות, וגם בתקשורת הממלכתית. אבל לאלה שהתרגלו להיות אדוני התקשורת זה לא מספיק. הם רוצים יותר. הם מתלוננים על דיכוי. לשמוע ולא להאמין. כאשר מישהו העיר להם בעבר בעניין איזון - הם קפצו מיד בטענה שמדובר בהתערבות גסה. ועכשיו פתאום הם רוצים איזון. הם רוצים שמביני ומצדיקי חמאס יזכו לזמן מסך, כמו אלה שמסרבים להבין ולהצדיק את חמאס.

     

    צריך להזכיר מושכלות יסוד: אנחנו לא מהאו"ם. אנחנו בישראל. ישראל נאבקת מול גוף שהדגל שלו הוא רצח ודיכוי. אין שום קשר בין הביקורת הלגיטימית, ופעמים רבות מוצדקת, על המדיניות הישראלית, בענייני שלום והתנחלויות, לבין טרור מתוצרת חמאס. מי שמערב בין שני הדברים הופך את אנשי חמאס לפעילי שלום, מחאה וצדק חברתי. אין שקר גדול מזה. והשקר אינו זקוק לזמן מסך. ביום שבו מביני ומצדיקי החוליגנים של "תג מחיר" יהיו זכאים ל"איזון", גם מביני ומסבירי חמאס יהיו זכאים ל"איזון". נקווה שהיום הזה לא יגיע. נקווה שהשכל הישר ינצח.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בגנות האיזון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים