הוריו של גיל-עד על הקלטת: "אמרו לנו שאלה יריות סרק"
בת גלים ואופיר שער האמינו עד הרגע האחרון שבנם בחיים. "הייתי מאוד תמימה באמונה למערכת. רק כשפנינו לאנשים שקצת מקושרים דברים התחילו לזוז", אמרה האם ל-ynet. על הממצאים: "אמרו לנו שלא גילו שרידי DNA במכונית"
"אמרתי לשר הביטחון ולראש השב"כ שאני לא רוצה להתעסק עכשיו בפשלות. אני רק רוצה לדעת שאתם עושים הכול כדי להחזיר לי את הבן. אין לנו זמן לבוא בטענות". בת-גלים שער, אמו של גיל-עד שער, התייחסה היום (ד') לראשונה לקלטת השיחה שביצע למוקד המשטרה בליל החטיפה והרצח של בנה, של אייל יפרח ושל נפתלי פרנקל. ל-ynet היא סיפרה שכשהאזינה להקלטה לראשונה, ימים ספורים לאחר האירוע, הוסבר לה שיש סיכוי שהנערים בחיים.
"גורמי הביטחון אמרו לנו שהיריות בהקלטה הן יריות סרק, כי אם רוצים להרוג מישהו אז יורים בו ישר ולא מזהירים", הסבירה. "שמענו את גיל-עד צועק 'איי' וזה נשמע כמו צביטה, לא כמו מישהו שהולכים לרצוח. אמרו לנו שכנראה ירו מחוץ לחלונות, וזו גם הסיבה שמצאו קליעים בצדי הרכב. הייתה לנו תקווה אמיתית שהם חיים".
בניגוד למה שידוע כעת, הוסיפה שער שגורמי ביטחון שעדכנו את המשפחה בימים אחרי החטיפה אמרו להורים שבמכונית שנשרפה אחרי הרצח לא נמצאו שרידי דם או DNA: "הדבר הזה נתן לנו תקווה".
על שיחת הטלפון למוקד 100 שביצע בנה אמרה: "שמחתי שגיל-עד התקשר למשטרה. אני לא תמיד זמינה ויכולה לענות מיד. למרות שזה לא היה עוזר לו, אזרחי המדינה חייבים לדעת שבשעת חירום יש להם כתובת שנענית".
האב אופיר שער הוסיף: "אנחנו עדיין לא בשלב של להביע ביקורת".
בת גלים שער: "בשלב מסוים באותו לילה הבנו שלא המשטרה היא שצריכה לטפל במקרה אלא הצבא, שלא נכנס לתמונה עדיין. הבנו שהם בכלל התחילו לבצע חסימות באזור בית שמש. אמרתי לעצמי: אנחנו חייבים קשרים. חייבים שמישהו יעשה משהו. אנחנו אזרחים פשוטים ולכן פנינו לאנשים מהיישוב שקצת מקושרים. רק לאחר שעירבנו את הרבש"צ משהו התחיל לזוז. כל הזמן הרגשנו שאנחנו מפסידים זמן יקר.
"כשאמרו לנו ב-6:00 בבוקר שהצבא נכנס לתמונה אמרתי לעצמי שאנחנו בידיים טובות. כל הזמן אמרתי שעד שבת מביאים לי את הילד. הייתי מאוד תמימה באמונה למערכת. אמרתי לאופיר: אתה יוצא עכשיו לצבא ומוודא שמוציאים כוחות לשטח, שלא נגלה שהיו מחדלים ופשלות. אני יודעת בדיעבד שב-4:00 לפנות בוקר היה איכון טלפוני ביהודה וזה ברור שמשהו קורה.
"עשינו עבודת שטח: צלצלנו להורים, לחברים. עשינו את כל העבודה שמישהו אחר היה צריך לעשות. בשיחות בארבע עיניים עם שר הביטחון וראש השב"כ אמרתי להם: בהתחלה הייתה פשלה נוראית ואנחנו יודעים את זה.
אמרתי: עכשיו אני לא רוצה להיות עסוקה בפשלות. אני רק רוצה לדעת שאתם עושים הכול כדי להחזיר לי את הבן".
לפנייה לכתב/ת 
