התבלבלנו

בימים האחרונים אני מסתובב עם תחושה שהתבלבלנו. צריך פה שיעור כללי באזרחות על מותר ואסור במדינה דמוקרטית.

זה התחיל בשבוע שעבר, כשהענישו חיילים על כך שכתבו שלט ועליו בקשה לשלוח אותם לחסל מחבלים. אפשר היה להגיד את זה אחרת - בשפה מכובסת, אבל זה בסופו של דבר תפקידם של לוחמים - לחסל מחבלים. זה מה שמצופה מהם בקרב - לחפש לחימה, לא הסכמים. הם היו צריכים להיענש על כך שלא הבינו שהפייסבוק הוא לא מקום להפגין נחישות מבצעית ובטח שלא עמדות פוליטיות. המילים כשלעצמן הן לא הבעיה בסיפור.

לעומתם, חיילים אחרים שקראו לנקמה בפייסבוק - חטאו גם במילים וגם באמצעי. צה"ל הוא לא פלנגות בסודן. הוא מממש מדיניות אלימה נגד מי שהדרג המדיני קובע לו.

הכרח לתקוף את החמאס ולגבות מחיר כבד על הפיגוע ועל אי השקט בדרום. אני מאלה שרואים בהבלגה בעיה מהותית, אין מדינה שמסכימה לכך שמאות אלפי תושבים שלה ישהו במקלטים - אלא שמי שמחליט הוא הדרג המדיני (כולל זה שיושב בממשלה ובאותו זמן תוקף אותה).

הנה עוד מותר ואסור:

מדינה נורמלית לא מאפשרת התפרעויות אלימות והרס של תשתיות - גם לא כאשר מדובר בתוצר של רצח מזוויע של נער (אני עדיין מתפלל שהרצח לא נעשה על רקע לאומני). הנסיבות והרגשות של ערבים ישראלים לא מקנים הנחות לחוסר משילות. זה פשוט לא עובר. לא בימים כתיקונם כשאכיפת החוק מגוגמגת ולא בימים קשים. אין שום סיבה לגלות סובלנות כלפי האנרכיה שמשתוללת במגזר הערבי.

באותה מידה, מדינת חוק גם לא מאפשרת ליהודים אלימים להסתובב ברחובות כמו גלוחי ראש, לצעוק מוות לערבים ולפגוע בחפים מפשע. לאחרונה היו כאלה שניסו להסביר לי שצריך לגלות הבנה לאור הנסיבות והרצח הנורא של שלושת הנערים. אז זהו, שלא.

תפקיד המדינה לגבות את המחיר.

 מי שלא מרוצה מההחלטות שיחליף את הממשלה בבחירות.

אנחנו חיים במדינה ריבונית. החבורה הזאת לא עוזרת בכלום, לא תורמת למלחמה בטרור, לא מסכנת את חייה למען המדינה, לא נוטעת עץ ולא בונה יישוב אחד - רק מחריבה.

אין הבנה.

ולבסוף כמה מילים ל"גיבורי המקלדת" וגם לזה שכינה אותי בפייסבוק אשכנזי מסריח שגרוע יותר מהמחבלים כי אני מגנה את הגזענים ברחובות. כתבת שאתה לא אח שלי ואנחנו לא שייכים לאותו עם. תאמין לי שהייתי רוצה שכך יהיה. נתקעתי איתך. אני מנסה להשקיע בחינוך.