שתף קטע נבחר

נתנאלה: יזהר אשדות הוציא ממני את הגיטרה

רגע לפני שאוסף משיריה רואה אור, מוציאה המוזיקאית נתנאלה את "אל תבקש לחוף", שיר חדש שיצטרף לשניים נוספים באלבום. צפו כאן בבכורה בקליפ אותו מלווה יזהר אשדות, שהפיק מוזיקלית. "הוא זיהה את סגנון הנגינה שלי והחליט לא לוותר לי, ולחשוף אותו בהקלטות

 

 

הזמרת נתנאלה מוציאה הבוקר (ב') שיר חדש "אל תבקש לחוף", בעיבודו המוזיקלי של יזהר אשדות, שגם ביים, ערך ואף הבליח בקליפ המלווה את השיר. הסינגל החדש, ועמו שני סינגלים חדשים נוספים אותם כתבה והלחינה נתנאלה, יכללו באלבום אוסף שיריה שייצא בקרוב. צפו כאן בקליפ בבכורה.

 

"כשחשבתי על מפיק מוזיקלי, היה לי ברור שזה חייב להיות מישהו עם ניסיון והבנה עמוקה למילים וללחן", מספרת נתנאלה על העבודה הצמודה עם אשדות. "עם יזהר היתה לי תחושה טובה מאוד למן ההתחלה, הוא התחבר אליי, הצליח לזהות את ההשפעות המוזיקליות שביצירה שלי ובחר לנצל כל ניואנס וגוון שמצא בה. הוא זיהה גם את סגנון הנגינה שלי על הגיטרה והחליט 'לא לוותר לי' ולחשוף אותה בהקלטות - והתוצאה מדברת בפני עצמה". בשיר מנגנים גם משה לוי, פיטר רוט וקרני פוסטל.

 

על הסינגל החדש סיפרה נתנאלה כי הוא "נכתב בעקבות תוכנית טלוויזיה על הימה אראל שבאוזבקיסטאן, ארץ מוצאם של הוריי, אחת הימות הגדולות בעולם, שהתייבשה בעקבות התערבות אנושית של השלטון. זה מתחבר ישירות גם אלינו לכאן, לים המלח שהולך ומתייבש כתוצאה ממעשי ידי אדם ויש מומחים הטוענים כי זהו האסון האקולוגי הבא. הכתיבה שלי היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום, היא אינסטינקטיבית, אך בהחלט נובעת מחוויות אישיות והתרשמות אישית מהסביבה"

 

נתנאלה, שניהלה את חייה האישיים והאמנותיים בשני העשורים האחרונים על קו ישראל-שבדיה, שבה ארצה לפני חמש שנים ומאז היא מופיעה ויוצרת מוזיקה מקורית עם השפעות ממוזיקה מערבית, רוקנ'רול, מוזיקת עם שבדית ומוזיקה אוזבקית, אותה שמעה בבית ילדותה. בין שיריה הרבים זכורים לטובה "הייה לי חבר, הייה לי אח", "שיר היונה", "עוד יבוא היום", "לא דיברנו עוד על אהבה", "ספינת זיכרונות", "ימים לבנים" ורבים אחרים שייכנסו לאלבום האוסף העתידי.

 

אל תבקש לחוף

מילים ולחן: נתנאלה, עיבוד מוזיקלי: יזהר אשדות

 

אל תבקש לחוף,

אל תאמין בנוף,

אושר שוכן בו

רק ממרחקים.

 

רחש אלי חוזר,

בדמיוני העיר לובשת ליל,

אתה לובש את העיר...

 

זה קורה לאור עינינו, 

ורחוק כמו הים.

היינו פעם אבני אדם,

לא כן? כך היא אמרה...

 

מאמין בטוב רוצה לרוח,

מאמין שלא ייפול...

הלא היית,

מה לא ראית,

שלא חלמת איתו?

 

אל תבקש לחוף,

אל תעמיד אותי,

בפני האופל,

הוא לא מוצא דרכים.

 

אנשים פוקחים עינינו,

אנשים אוכלי הים.

לאן תלך כשהכול ייבש,

האם אלך איתך?

 

מאמין בטוב,

רוצה לנוח,

ואומר מידי שנה:

הלא ראית וחלומי שלי לא השתנה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אריאל ואן סטרטן
נתנאלה. חדש
צילום: אריאל ואן סטרטן
לאתר ההטבות
מומלצים