מהנדסת מרוויחה 40% פחות ממהנדס

הוועדה לקידום מעמד האישה והתאחדות התעשיינים החליטו היום (ב') להקים צוות משותף במטרה לקדם את השוואת שכר הנשים לזה של הגברים. זאת בניסיון להתגבר על אפליית הנשים מחוץ למנגנון החקיקה שאיננו חביב על המעסיקים. הצוות הוקם בתום דיון לציון 50 שנה לחוק השכר השווה לעובד ולעובדת שאיננו מיושם כראוי במגזרים רבים.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

"חשוב לנו שיהיו כמה שיותר נשים בתעשייה, לכן אני מעוניין לשתף פעולה", אמר צביקה אורן, יו"ר ההתאחדות. "צריך לשנות את הסביבה העסקית שבה עובדות הנשים כדי שיזכו לגמול הראוי להן. לכן אני מקבל בשתי ידיים את הצעת יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) להקים את הצוות שיתווה תכנית פעולה לייצור הסביבה הזאת".

לביא הציעה להקים את הצוות כדי לעקוף את התנגדות משרד הכלכלה והתעשיינים שתוקעת כל חקיקה לתיקון המעות. "אתה גם מוכן להקצות משאבים להטמעת השוויון בקרב מעסיקים? הרי כשיורדים לפרטים אתה נעמד על רגליך האחוריות. אדרבה תציע איך לקדם את השוויון, אחרת יצפה גם לבנות ולכלות שלנו שוק עבודה מדכא ומשפיל, וזה כבר לא רק הבעיה של הנשים", אמרה. אורן נענה להצעה להשתתף בצוות. "אני אתך ולא נגדך", אמר.

"לאפשר לגברים לשאת בנטל"

תמונת האפליה הצטיירה מנתוני יעל חסון, מעמותת "שוות ערך": "שכרן הממוצע לשעת עבודה של נשים יהודיות עומד על 75% משכרו של גבר יהודי. השכר הממוצע לשעת עבודה של הנשים בכל המגזרים הוא 85% משכר הגבר. השכר החודשי של עובדת ערביה הוא 78% משכר הגבר הערבי ושכרה החודשי של אישה יהודיה 63% מהגבר.

"החתך היחיד בו נשים מרוויחות יותר מגברים הוא שכרן של נשים ערביות לשעה, העולה ב-7% על שכר גבר ערבי לשעה. זאת בגלל שרק 27% מהנשים הערביות עובדות, ורובן בעלות השכלה גבוהה.

"האפליה בולטת אפילו במקצועות 'נשיים'. למשל במקצועות פרה-רפואיים שכרו הממוצע של העובד הוא 10,000 שקל לעומת 9,200 שקל של העובדת (פער של 8%). הפער גדל בין מנהלי חשבונות, כשגבר מרוויח בממוצע 11,000 שקל ואישה 7,400 שקל (פער של 33%). מהנדסת במשרה מלאה מרוויחה 40% פחות מהמהנדס.

"הנשים מועסקות בדרך כלל בעיסוקים פחות נחשבים ואפילו בהם יש אפליה. עם זאת, הפער בשכר החודשי בין נשים לגברים הצטמצם ב-5% בעשור האחרון".

עו"ד קרן בר יהודה, מלשכת עורכי הדין, אמרה: "השוק לא מסדר את עצמו, כפי שטענו מתנגדי החקיקה. 50 שנות חוק הניבו מספר זעום של פסקי דין. גם הציפייה שנשים יאכפו את החוק אינה ריאלית. האישה הנפגעת והמופלה הדואגת לפרנסתה מצפה בצדק שהמדינה תיכנס למקומות עבודה ותגיש תביעות נגד המעסיקים שמאחורי האפליה".

עו"ד גלי עציון, מנעמ"ת הוסיפה: "החסם העיקרי הוא בהתייחסות אלינו, כמי שנושאות באחריות למשפחה. צריך להגמיש את שוק העבודה כך שיאפשר לאבות לקחת חלק שווה בנטל הזה. למשל, שגברים יצאו לחופשת לידה בחסות ובעידוד החוק. היום הם חוששים איך יסתכלו עליהם, לכן, אחרי 80 שנה אנחנו מדשדשות במקום ונתוני האפליה חוזרים על עצמם".