הגרוש קנה את הדירה - ומה עם המשכנתא?

לקראת הפרידה רכש גבר מגרושתו את חלקה בדירה המשותפת, ודרש שהיא תישא בעמלת סילוק המוקדם של המשכנתא. בית הדין הרבני דחה אותו

עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץפורסם: 16.07.14 , 22:05

בני זוג שהתגרשו סיכמו שהבעל יקנה את חלקה של האישה בדירה המשותפת. האם על האישה לשאת בעמלת הסילוק המוקדם של המשכנתא? בית הדין הרבני בבאר שבע סבר שהתשובה היא שלילית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בעיצומו של הליך גירושים הסתכסכו בני זוג פרודים לגבי אופן פירוק השיתוף בדירת המגורים שלהם. בסופו של ההליך הסכימו הצדדים לערוך התמחרות, כך שמי שיציע את הסכום הגבוה ביותר לרכישת הדירה, יזכה לרכוש את חלקו של האחר.

לא תבגוד

מחיר הבגידה: הבעל לא יקבל זכויות בדירה

ynet

במשך שנים היה הגבר רשום באתרי היכרויות וניהל מערכות יחסים עם אחרות. אחרי שהאישה מאסה במצב ובני הזוג התגרשו הוא דרש את חלקו בדירה שבה גרו

מחיר הבגידה: הבעל לא יקבל זכויות בדירה

הבעל זכה בהתמחרות, אלא שאז פרץ בין השניים ויכוח סביב השאלה אם יש לנכות מסכום התמורה שישלם הבעל, בנוסף למחצית יתרת המשכנתא, גם עמלת סילוק מוקדם של חלקה של האישה במשכנתא - כפי שדרש הבנק.

בדיון שהתקיים בנושא בבית הדין הרבני בבאר שבע טען הבעל שאם האישה הייתה פועלת בעצמה לסילוק חלקה במשכנתה, היא הייתה נדרשת לשלם לבנק את עמלת הסילוק המוקדם ממילא, ו"אין סיבה שהיא תרוויח את עמלת הסילוק, כשהיא מקבלת את אותה תוצאה".

מנגד טענה האישה כי מאחר שהבעל מעביר את המשכנתא על שמו, לא נעשית פעולת סילוק, ולכן הוא לא נדרש בפועל לשלם את העמלה. הבעל השיב שאם יחליט בעתיד לפרוע את יתרת המשכנתה (למשל, במקרה שירצה למכור את הדירה) הוא כן יידרש לשלם את עמלת הסילוק. בנוסף טען כי אם הדירה הייתה נמכרת לצד שלישי, היה על שניהם לשלם את העמלה, ולדעתו – יש לנהוג באותו אופן גם אם אינו צד שלישי זר.

"זה נהנה וזה לא חסר"

הדיין, הרב ציון לוז-אילוז, ציין כי מבירור שנערך בקרב עורכי דין שמתעסקים בהעברות דירה בין בני זוג, עלה כי אין נוהג מקובל בנושא: יש שמנכים מבן הזוג את עמלת הסילוק ויש שמנכים רק את יתרת החוב ללא העמלה. עוד הוא ציין, כי בכל דרישה לפירוק שיתוף בנכס יש לשאול את השאלה איזו דרך היא המועדפת, הצודקת והנכונה יותר. במקרה זה, הדרך המועדפת היא מכירת הדירה לאחד מהצדדים, ולכן אין מקום לטענת הבעל שיש לנהוג כפי שנוהגים במכירת הדירה לצד שלישי.

הדיין קבע שמכיוון שפירוק השיתוף לא מוביל לסילוק מחצית המשכנתא של האישה, אלא רק להעברתה על שם הבעל, אין לראות בכך כפעולת סילוק. אם בעתיד יבקש הבעל לסלק את מחצית המשכנתה, הוא אמנם יצטרך לשלם את עמלת הפירעון, פסק הדיין, אך זהו חישוב הכדאיות שבו בחר לאחר שהחליט על פירוק השיתוף בדרך שבה הדירה אינה נמכרת לצד שלישי אלא נשארת בידיו.

לפיכך נקבע כי אף שניתן להצביע על חיסרון כיס של הבעל מהעברת חלקה של האישה במשכנתא על שמו, הרי שכנגד חיסרון זה יש הנאה לבעל, שמרוויח את הדירה. לכן הנאתה של האישה, שמרוויחה את עמלת הפירעון, היא בחזקת "זה נהנה וזה לא חסר". התביעה נדחתה.

בנוסף לכל ההיבטים האישיים והרגשיים מהווים נישואים וגירושים עסק כלכלי לכל דבר, וכך גם חלוקת הזכויות בדירת המגורים. בהתחשב בכך, פסיקתו של בית הדין ראויה ונכונה. הבעל, שביקש לרכוש את חלקה של האישה במצב שבו רבצה משכנתא על הנכס, היה צריך לבדוק מראש בבנק הממשכן את התנאים להעברת המשכנתא על שמו. המסקנה: גם אם העברת זכויות בדירה אגב גירושים אינה נחשבת "עסקה במקרקעין" לפי החוק, עדיין יש לבדוק את מלוא ההיבטים המשפטיים שלה.