שתף קטע נבחר

חינוך מבית טוב: 10 פרויקטים מובילים

צמצום פערים לימודיים, הכנה לשירות הצבאי, קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה, מחשב לכל ילד ועוד פרוייקטים חינוכיים נפלאים שמטרתם לקדם את הילדים, הנוער והסטודטים בישראל בשביל עתיד טוב יותר

החינוך הוא אחד הנדבכים החשובים בחיינו - הוא הבסיס לכל חברה והמדד להצלחתה. לא מפתיע, אם כך, שהלימודים בבית הספר הם חובה ואף זכות של כל ילד. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך לדחוף קדימה עוד, ולכן פרויקטים חינוכיים רבים קמים על מנת לפתוח בפני ילדים, נוער וסטודנטים בישראל, דלתות לעולמות חדשים שם יוכלו להיוודע לפיתוחים וחידושים שיובילו אותם ואת המדינה לעבר עתיד טוב יותר. הנה עשרה פרויקטים חינוכיים שכדאי להכיר:

  

1. תלמ"א - תכנית לאומית למצוינות באנגלית

"תלמ"א"- תכנית לאומית למצוינות באנגלית מאפשרת למורים מארה"ב לצד מורים ואנשי חינוך מישראל לקיים הזדמנות חינוכית ייחודית במשך חופשת הקיץ. מטרת התכנית, עפ"י מנכ"ל התכנית אלון פוטרמן, מלסייע לתלמידים לשפר את יכולותיהם במקצוע הליבה - שפת האנגלית, וזאת ע"י כך שבכל כיתה ילמד מורה ישראלי לצד מורה מארה"ב. התכנית שמה דגש על למידת השפה האנגלית מגיל צעיר, בדגש על הגייה נכונה בעזרת המורים המגיעים מארה"ב

 

"תלמ"א", להקמתה שותפות קרנות שוסטרמן, שטיינהרדט, רש"י ומשרד החינוך, אף מאפשרת לתלמידים חלשים לצמצם פערים לימודיים, ומאידך מאפשרת לתלמידים חזקים להתקדם באופן משמעותי. התכנית היא פיילוט חדש של משרד החינוך לחיזוק לימודי האנגלית בחופשת הקיץ, והשנה פעלה במסגרת תכנית "בתי הספר החופש הגדול" בישובים נצרת עילית ומגדל העמק, והציעה לימודי אנגלית חווייתיים. בשלב הראשון השתתפו בפיילוט כ-2,000 תלמידים, כשכל המדריכים הם מורים בלבד, בכל כיתה מלמדים שני מורים, האחד מישראל והשני המגיע בהתנדבות מארה"ב. התכנית בפועלת בשיתוף הפיקוח על הוראת האנגלית במשרד החינוך.

 

לומדים ומתחזקים באנגלית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לומדים ומתחזקים באנגלית(צילום: shutterstock)

 

2. קדם עתידים (פריפריה לאוניברסיטאות)

עמותת "הזנק -לעתיד" מפעילה תוכניות לקידום בני נוער מהפריפריה והשכונות במטרה לצמצם פערים חברתיים ולהגדיל מוביליות חברתית באמצעות חינוך והשכלה. העמותה פועלת משנת 2000 בלמעלה מ-65 מוקדי-פעילות ומשתתפים בה כ-5,500 בני נוער בשנה ממגזרים שונים של החברה הישראלית.

 

בני הנוער משתתפים בתוכניות שמקדמות ומובילות אותם להישגים לימודיים ולהעצמה אישית. כמו כן, העמותה תומכת במאות בוגרי תוכניותיה הלומדים באקדמיה, מסייעת להם במימון הלימודים ובמתן יעוץ וליווי עד לסיום התואר. בעשר השנים לקיומה 15,000 בני נוער השתתפו בתוכניות השונות של העמותה.

 

 

3. קהילות סטודנטים בנגב ובגליל

קהילות הסטודנטים נועדו להפוך ערים ויישובים שונים לפעילים בעזרת סטודנטים המגיעים למקומות אלו על מנת להפוך לחלק בלתי נפרד מהם. דוגמה מצויינת לכך ניתן למצוא בקהילת הסטודנטים בלוד, שהוקמה בזמן המחאה החברתית של 2011 והיוותה פעולה מתריסה אל מול המוחים, כאילו לומר 'לא מוכרחים לגור באמצע תל אביב'. הפעילות צברה תאוצה והצלחה ומדי שנה מצטרפים עוד ועוד סטודנטים לקהילות הללו. המודל הוקם על ידי התאחדות הסטודנטים יחד עם שותפים נוספים, ומנהל הפרויקט הוא יובל בדולח.

 

תהליך הצטרפות הסטודנטים הוא פשוט, אלו מגיעים ללוד, למשל, ומשתלבים בקהילה, בין אם דרך מגורים במקום ובין אם ביצירת פעילויות תרבויות וחברתיות שיעזרו לעיר לחזור ולהיות אקטיבית, לתושבים להיות שותפים בהעצמת העיר, ובכך ליצור תשתית שתשאיר את הסטודנטים בעיר בעתיד. ככל שמגיעים יותר אנשים, כך מתרחב מעגל הקהילה, מעגל החברות ומעגל הפעילות של תושבי העיר למען העיר ולמען עצמם.

 

4. קדימה מדע

חינוך לחיים הוא ארגון ללא כוונת רווח, שמטרתו קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה במערכת החינוך בישראל, שילוב טכנולוגיות מתקדמות כאמצעי הוראה וסיוע לילדים מאושפזים ולבתי הספר בבתי חולים. הארגון, שבראשו עומד אבי גנון, נוסד בישראל בשנת 2007 ע"י ארגון החינוך הבינלאומי הגדול מסוגו בעולם, שהוקם בשנת 1880 ופועל כיום מלונדון בכ-64 מדינות.

 

נארגון מקדם פעילויות כגון: הקמת מעבדות מדעיות ומעבדות טכנולוגיות בבתי הספר, עידוד תלמידי חטיבות הביניים להמשך מסלולי לימודים טכנולוגיים ומדעיים, מתן ציוד לתלמידים במצוקה, פיתוח כיתות חכמות, מחנות קיץ בתחומי המדע והשפה האנגלית בארץ ובחו"ל ועוד מגוון פרויקטים נקודתיים. תוכנית ייחודית נוספת של הארגון היא הקמת כיתות לימוד בכ-30 בתי ומחלקות ילדים. כיתות טכנולוגיות ומתקדמות אלו מאפשרות לילדים המאושפזים לשמור על הרצף הלימודי, להתקדם בחומר ובנוסף, לקבל הדרכה ושיעורי העשרה.

 

כיתות ממוחשבות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
כיתות ממוחשבות(צילום: shutterstock)

 

5. אור לחינוך

עמותת אור לחינוך, בראשותו של ליאור לפיד, מפעילה תכנית ייחודית ברחבי הארץ להגשמת חזונה. המשתתפים בפעילות לומדים ומתנסים במגוון תחומים במטרה להקנות להם את ערכי המצוינות וההתנדבות כערכים יסודיים. הפעילות של אור לחינוך מעוררת תחושת מסוגלות רחבה בילדים ובני נוער בנקודות מעבר חשובות בחייהם. התכנית מתמקדת בפריפריה (החברתית והגאוגרפית), והשפיעה, נכון להיום, על חייהם של למעלה מ-1,500 משתתפים ברחבי הארץ.

 

הפעילות היא רב-שכבתית ורב-שלבית וכוללת, בין היתר: הכשרה ייחודית למתנדבי העמותה ("מנטורים"), תלמידי תיכון. ההכשרה מורכבת מקורס הכשרה ראשוני ותכנית הכשרה מתקדמת לאורך שנת הפעילות. מפגשי מנטורינג אישיים ("1 על אחד") של המנטורים (תלמידי התיכון) עם חניכי אור לחינוך (תלמידי כיתות ו'), אחת לשבוע, בתכנית עבודה אישית המותאמת לכל משתתף ומשתתפת. מפגש קבוצתי של הסניף האיזורי, אחת לשבוע, במסגרתו נחשפים המשתתפים לתחומים שונים ומגוונים- בישול, מוזיקה, ספורט, אמנויות ועוד. ימי שיא: ימי התנדבות בקהילה של הסניף האיזורי, באמצעותם גם החניכים לוקחים חלק פעיל בתרומה לקהילה סביבם.

 

6. First israel

FIRST הוא ארגון בינלאומי, ללא מטרות רווח שייעודו עידוד בני נוער לעסוק במדע וטכנולוגיה. הארגון הוקם בארצות הברית ב-1989 וב-2005 "עשה עלייה" לישראל. מידי שנה כ-3000 בני נוער בארץ לוקחים חלק בפעילות ששיאה הוא תחרות רובוטיקה בינלאומית שבה זוכות הקבוצות להערכה רבה, שיפור הביטחון העצמי, יצירת קשרים חדשים ולעיתים אף לגלות את מסלול הקרירה העתידי שלהם.

 

פעילויות הארגון בארץ נעשות בסיוע הורים, מורים, מדריכים ומתנדבים מהקהילה הציבורית, האקדמית והעסקית. התמיכה הפיננסית של גופים וחברות בארץ ובארה"ב מבטיחה את המשך קיומה של פעילות חיונית זו, לעתידה של מדינת ישראל.

 

תוכנית ה-FLL החושפת תלמידים צעירים לעולם של אתגרים הנדסיים, על ידי בניית רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובת אתגרים ונושאים. בהנחיית מדריכים ודמיונם הרב של התלמידים, מגלים התלמידים עולם מרגש של אפשרויות. בנוסף, בפני התלמידים האפשרות להשתתף בפסטיבלים בינלאומיים הלא היא אליפות הרובוטיקה הבין לאומית.

 

אתגרים חדשים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אתגרים חדשים(צילום: shutterstock)

 

7. תכנית חותם

חותם, שנוסדה ע"י שלומית עמיחי, היא תכנית שהוקמה בשותפות משרד החינוך, ג'וינט ישראל, קרן נעמי ותנועת "הכל חינוך" במטרה לתת מענה לאתגר אי-שיוויון הזדמנויות בחינוך במדינת ישראל. התכנית, שאסף בנר הוא המנכ"ל שלה, מגייסת מנהיגים צעירים איכותיים, בעלי חזון ומוטיבציה גבוהה להטביע חותם כמורים ולהעניק חינוך איכותי לתלמידים שלא זוכים לכך, מעניקה להם הכשרה ייחודית (המוכרת במל"ג), דואגת לשיבוצם בבית הספר ומלווה אותם לאורך תקופת ההוראה ואחריה.

 

מורי חותם מובילים את תלמידיהם להישגים גבוהים בלימודים ולהכרה בכישוריהם, בכישרונם וביכולתם. בהמשך הדרך שגרירי התוכנית בונים קהילת מנהיגים המחויבת לפעול לשיפור החינוך בישראל. מורי חותם משתלבים כמורים בכל רחבי הארץ מקרית שמונה ועד ערד בעיקר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

בתי הספר אשר נבחרים לתוכנית הינם בתי ספר ציבוריים (שאינם ממיינים) אשר שותפים לדרך המקבלים אליהם אוכלוסיה של תלמידים מהפריפריה החברתית או הגיאוגרפית ואשר נדרש בהם תגבור בכוחות ההוראה הקיימים. בתכנית חותם משתתפים כיום יותר מ-250 מורים משלושת המחזורים הראשונים, המשפיעים על החינוך בבתי הספר שבהם הם מלמדים.

 

8. אחריי

עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך. באמצעות תכניות חינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית.

 

מדי שנה חברים בתנועה כ-5,000 בני נוער שמשתתפים בכ-200 מסגרות פעילות בתוכניות הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, הכנה לבגרות, תכנית לשילוב עולים, תכנית שטח וסיירות, שנת שירות, מכינה קדם צבאית וארגון בוגרים המלווה למעלה מעשרים אלף בוגרים במהלך השירות הצבאי ואחריו. מטרות העמותה הן הגברת הנכונות והמוכנות לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל. חינוך הנוער לאזרחות פעילה ולמעורבות חברתית. העלאת המודעות לדמוקרטיה וטיפוח סובלנות, ציונות ואהבת הארץ. העלאת נוער שוליים על נתיב ההצלחה והכשרת מנהיגות צעירה, בפרט בקרב אוכלוסיית רווחה.  

 

9. פרויקט "מחשב לכל ילד"

הפרויקט הוקם בשנת 1996 ביוזמת אנשי עסקים מובילים בישראל ובחסות משרד ראש הממשלה, כדי להעניק מחשבים, ערכות תוכנה והדרכה לילדים שאין יד משפחתם משגת לרוכשם. הפרויקט תפס תאוצה השנה, תחת ניהולו של סגן השר אופיר אקוניס.

 

המטרה היא לאפשר לילדים משכבות מצוקה לרכוש מיומנויות שימוש במחשב והתחברות למאגרי מידע. אלה יסייעו בפיתוח חשיבה יוצרת, יתרמו להתפתחות הילד ולהעלאת דימויו העצמי, וישמשו מנוף לצמצום הפער החברתי. כיום, היעד הוא להעניק לפחות 5,000 ערכות מחשב בשנת 2014. עד עתה, מזמן הקמתו של הפרויקט, הוענקו למעלה מ-60,000 ערכות מחשב ב-200 רשויות מכל המגזרים ברחבי הארץ, המשמשים למעלה מ-250,000 ילדים והורים.

 

מחשב לכל ילד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מחשב לכל ילד(צילום: shutterstock)
 

  

10. עמותת תפוח

עמותת תפוח, שהוקמה בשנת 2000, חרתה על דגלה את נושא צמצום הפערים החברתיים על ידי הנגשת מידע וטכנולוגיה לאוכלוסיות הפריפריה, הגיאוגרפית והחברתית, בישראל. לכן, החלה העמותה בהפעלת תכניות טכנולוגיות בפרישה ארצית, המותאמות לכל המגזרים וקבוצות הגיל. את חזון הנגשת המידע מגשימה העמותה בשיתוף פעולה עם גופים עסקיים, ציבוריים וחברתים ואף הפכה לאקדמיה מוסמכת של חברות היי טק בינלאומיות.

 

בעמותה כ-250 מדריכים, המעבירים מעל ל-10,000 שעות לימוד בחודש, במגוון תוכניות שונות, כגון, הקמת בתים טכנולוגיים להכשרות קהילתיות, הדרכות טכנולוגיות למען קידום תעסוקתי לאוכלוסות מוחלשות, יצירת אופק הזדמנויות לנוער בגילאי 14-18 מיישובי הפריפריה בישראל ע"י לימודי טכנולוגיה ופיתוח אישי, שילוב טכנולוגיה בתהליכי הוראה במשרד החינוך ופרויקטים טכנולוגיים לבני הדור הצעיר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לומדים למען עתיד טוב יותר
צילום: shutterstock
אלון פוטרמן, תלמ"א
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים