המדינה החרימה קורקינט: "יש חשד לעבירה"
לקוח שמסר לתיקון את הקורקינט החשמלי שלו גילה שמשרד התחבורה השתלט עליו. הסיבה: הליך פלילי נגד חנות שמוכרת כלים כבדים בניגוד לחוק
לקוח שמסר קורקינט חשמלי לתיקון גילה להפתעתו שכלי הרכב הוחרם על ידי המדינה, ושבמשרד התחבורה מבקשים שהוא ישמש ראייה במשפט נגד החנות שבה נרכש. המדינה טוענת שהחנות מוכרת כלי רכב מסוג זה אף שאינם חוקיים בארץ. הלקוח פנה לבית משפט השלום בתל אביב, אך השופט אהרן האוזרמן התעקש
שהקורקינט יישאר בחזקת המדינה עד סוף ההליך הפלילי נגד בעלי החנות.
התובע רכש אותו בחנות "סיבוב שני" בתל אביב, שנמצאת בבעלותה של חברת "ש.ר. פאר". החנות מפעילה גם מוסך תיקונים, ולשם הוא מסר את הכלי במרס האחרון. שבוע לאחר המסירה התברר לו שהקורקינט הוחרם במסגרת מבצע של משרד התחבורה, וכמה פניות שלו לקבלו בחזרה נענו בשלילה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פרשת "תיקי אומן": רבי נחמן וזיוף הדרכונים
- רופא הציג עצמו "מומחה". האם זאת רשלנות?
- חוקר פרטי השפיל עורך דין וישלם 75 אלף ש'
- טעות אגרה: נס ציונה תשלם מיליונים לתושבים
לפני כעשור הגדיר החוק שקורקינט חשמלי הוא רכב בעל שני גלגלים שהספקו אינו עולה על 100 וואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 ק"ג, ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. במקרה שלפנינו מדובר בקורקינט "KOOPER" שהספקו הוא 350 וואט, משקלו למעלה מ-27 ק"ג והמהירות בו עולה על 35 קמ"ש, ולכן הוא נחשב "רכב" ואינו חוקי.
הקטל בכבישים
נהרג בתאונת קורקינט. הפיצוי: חצי מיליון שקל
עו"ד אייל שלזינגר
בספטמבר 2009 נהרג אייל קולביץ' בתל אביב בעת שרכב על הקורקינט הממונע שלו. אבל בית המשפט קבע: קורקינט אינו כלי רכב
בבית המשפט טענה המדינה כי יש יסוד סביר להניח שבקורקינט בוצעו עבירות והוא עשוי לשמש ראייה במשפט כנגד החברה שמפעילה את החנות. נציגי המשרד הזכירו כי החזקת קורקינט חשמלי מסוג זה אסורה בישראל, בהיותו "רכב מנועי" שאינו עומד בדרישות משרד התחבורה, ולא ניתן לקבל בעבורו רישיונות.
הם הוסיפו שהקורקינט הוא כלי מסוכן, שאינו עומד במגבלות שנקבעו בתקנות התעבורה ביחס למשקל, למהירות ולהספק מנוע, ולכן החזרתו לתובע תסכן את הציבור.
הלקוח טען בבית המשפט שאין הצדקה להחרמת הקורקינט שכן הוא עצמו לא ביצע באמצעותו כל עבירה, גם אם השימוש בכלי אסור. לדבריו אי החזרת הקורקינט פוגעת בו וגורמת לו נזק כספי, שהרי שילם בעבורו סכום כספי לא מבוטל.
השופט האוזרמן ציין שדי בנתונים שסיפק הלקוח כדי לקבוע כי קיים יסוד סביר להניח שנעברו בקורקינט עבירות, קל וחומר לאחר הצגת נתוני משרד התחבורה: מאחר שמדובר בכלי רכב שייבואו לישראל נאסר בחוק, קמה למשרד התחבורה הסמכות לתפוס אותו, ואין זה רלוונטי אם העבירה בוצעה על ידי הלקוח או החנות.
בהקשר זה הזכיר השופט כי אף שההחרמה פוגעת בקניינו של התובע, הרי שיש איסור החוקי על עצם החזקת הכלי הזה. מנגד, הוא הוסיף כי אין בקביעתו כדי לחרוץ את גורלו של בעל הקורקינט ולקבוע שביצע עבירה בעצם רכישתו והחזקתו.
לבסוף פסק השופט כי הקורקינט יישאר בחזקת משרד התחבורה עד סוף ההליך הפלילי נגד בעלת החנות.
- לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דודי דויטש עוסק בדיני תעבורה
- הכותב לא ייצג בתיק
- שמות באי הכח לא צוינו בהחלטה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
