המנהרות עוד כאן

את השבוע האחרון אמור היה אל"מ עמוס הכהן להעביר עם אשתו בחופשת סיום תפקיד באיטליה. שנתיים הוא המתין לרגע שבו יזכה לסיים את אחד התפקידים הקשים ביותר שיש למח"ט - מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה. אך חטיבתו, שבגזרתה חדרו לתוך ישראל בשבועיים האחרונים עשרות מחבלים בארבע מנהרות התקפיות שעברו מתחת לגדר המערכת, נמצאת בחוד חנית הלחימה. והכהן, כמו חייליו, אינו מתכוון ללכת לשום מקום לפני שהוא ישלים את המשימה העיקרית העומדת מול עיניו - חיסול מנהרות הטרור.

וזאת משימה לא פשוטה, ולא קצרה. אם מישהו בדרג המדיני רוצה להגיע להפסקת אש בכל תנאי יתכבד ויעשה זאת. זה לגיטימי. אך בל יטעה איש: את איום המנהרות לא ניתן להסיר בזמן הקרוב. מי שטוען זאת, מוליך שולל את תושבי הדרום ואת אזרחי ישראל. זו העמדה של קצינים בכירים מאוד בצה"ל. בצבא מתנגדים להפסקת האש מבלי שעמדו במשימה הבסיסית שהוגדרה להם: סיכול איום מנהרות התקיפה מול עזה. וכמו שראש הממשלה ושר הביטחון יתקשו להסתכל בעיניים של תושבי עוטף עזה אם האיום לא יוסר, כך גם הרמטכ"ל בני גנץ יתקשה להסתכל בעיני המפקדים והמשפחות השכולות שנשלחו למשימה שלא הושלמה.

המח"ט עמוס הכהן. מחופשה ללב המערכה

הפצצת המנהרה הגדולה ליד כרם שלום בתחילת המבצע: 

מסר לחיזבאללה

משיחות עם רבים ממפקדי החטיבות הפועלים בתוך השטח שיצאו להפוגה קצרה דרך מפקדי החטיבות המרחביות בגזרה ועד צמרת הפיקוד הצה"לית - כולם סבורים כי לא ניתן להסיר את איום המנהרות בפחות משבוע. ההערכות השונות נעות בין עשרה ימים לשבועיים. עד היום אותרו 30 מנהרות התקפיות - אך רק חלקן טופלו והושמדו. ישנן עוד מנהרות רבות שהמודיעין מצביע עליהן אבל לא הגיעו אליהן. וכל זאת מבלי להכניס ללוח הזמנים את משך המבצע עצמו להשמדת המנהרות.

וגם זה לוקח זמן: מח"ט הנח"ל, אל"מ אורי גורדין, סיפר כי מרגע שהגיע למנהרה לקח לו שעות רבות מאוד עד שהצליח להשמיד אותה לחלוטין. אבל המנהרות, בניגוד למה שנדמה, הן רק חלק מהסיפור: בצבא מבינים שחיזבאללה בוחן מקרוב את הלחימה בעזה ותוצאה של תיקו רק תפגע בהרתעה הישראלית - מה שעלול להקדים את מלחמת לבנון השלישית.

פיצוץ מנהרה על-ידי כוח צנחנים: 

בגזרה של אל"מ הכהן פועלות כמה חטיבות במאמץ לאתר את המנהרות ההתקפיות שהפכו את חיי התושבים בקיבוצים הסמוכים לסיוט. פעם התושבים לא רצו לשמוע על חיילים בקיבוץ - היום לא זזים בלעדיהם. "קחו את כל הזמן שצריך, רק תסירו את האיום", הם אומרים לצבא.

זאת משימה לא פשוטה: הדיווחים שמגיעים מתוך השטח מלמדים על לחימה מסובכת ומסוכנת. אין בית סביב מנהרה שלא מולכד. גם בית שנראה נקי מבחוץ יכול בן־רגע להפוך למלכודת מוות כשטיל נ"ט של חוליות חמאס נורה לעברו כפי שכבר קרה לא פעם.

קבלן המנהרות

אל"מ הכהן, מי שהיה מפקד גדוד הסיור של הנח"ל וראש לשכת הרמטכ"ל, הוקפץ לתפקיד התובעני אחרי שנשלח לנוח בחו"ל - אבל גם המנוחה הזו נקטעה לו באמצע כאשר נקרא לדגל ושב ארצה. מאז החלה הלחימה הוא כבר לא ישן במפקדת החטיבה אלא קרוב לשטח, בכוננות הקפצה. אך ישן זו לא הגדרה מתאימה למי שזוכה לתנומה אקראית בג'יפ שלו שבמקרה הטוב מגיעה לשלוש שעות אך בדרך כלל מספיקה להרבה פחות. מלבד האחריות להגנה על היישובים, נדמה כי הסיוט העיקרי שעובר לו בראש - כמו לכל שרשרת הפיקוד הצה"לית - נובע מאיום חדירת מחבלים דרך המנהרות לתוך ישראל.

תפקידו העיקרי של הכהן הוא להשמיד את אותן מנהרות. למעשה, הוא הפך ל"קבלן" הריסת המנהרות ומצא את עצמו מומחה בעל כורחו לנושא. על רוב הפרטים הקשורים בפעולת הסיכול לא ניתן לפרט. אפשר רק לומר שהיא יצירתית ושהראש היהודי עובד היטב. עם זאת, צריך סבלנות: הפתרון לאיתור עדיין לא נראה באופק.

אף שצה"ל זקוק לעוד זמן כדי לחסל את איום המנהרות, ניכר כי כבר יישם שינוי דרמטי בתפיסת ההגנה שלו על היישובים בעוטף עזה כדי להתגונן מפניהן.

 מי שרוצה הוכחה לכך יכול להביט לעבר עמדת הש"ג בקיבוץ כרם־שלום - שאותה מאיישים לוחמים מיחידת מגלן. המשמעות: כוח של יחידה מובחרת שייעודה מסווג מאבטח קיבוץ אחד.

את עופר, הרבש"צ של היישוב, מגדירים בחטיבה הדרומית "מפקד מוצב כרם־שלום". וכך בדיוק מתנהל צה"ל לנוכח איום המנהרות: חיילים רבים מאבטחים כל יישוב, מוציאים סיורים, תצפיות ומארבים. ואם לא די בכך: טנק מרכבה סימן 4 מוציא מדי יום את החקלאים לשדות כדי לפתוח את שיבר ההשקיה, אחרת היבולים ייהרסו.

לכל מי שזיכרונו אינו מטעה אותו, התמונה הזאת צריכה להיות מוכרת. יישובי עוטף עזה הולכים ונראים כמו מוצב בדרום לבנון.