הערעור של אולמרט: "השופט רוזן סתר עצמו"
פרשת הולילנד: ראש הממשלה לשעבר, שנידון לשש שנות מאסר בגין שוחד, טוען בעליון שהשופט הסתמך על עדותו הבעייתית של שמואל דכנר ז"ל. פרקליטיו: "בהכרעה קבע רוזן שהעדות לא תשמש לבנה בחומת ההרשעה"
פרשת הולילנד - כתבות נוספות:
- אהוד אולמרט נידון ל-6 שנות מאסר
- עדות האח הפילה: "חצי מיליון והוא לא ידע?"
- פרשת הולילנד: גזרי הדין של כל המורשעים
הערעור נסמך על שתי טענות עיקריות. האחת היא שהשופט רוזן ביסס את הרשעתו על עדותו של עד המדינה המנוח שמואל דכנר. לטענת אולמרט, השופט סתר והתעלם מקביעה מוקדמת שלו עצמו בהכרעת הדין, ולפיה לא יהיה בעדות זאת כדי לשמש "לבנה בחומת ההרשעה". בכך, נטען, הוא גם לא העניק משקל להיעדרה של החקירה הנגדית של ההגנה.
על פי הטענה השנייה, ההרשעה וגזר הדין נשענו על ראיות נסיבתיות בלבד, ואלה רחוקות מכדי לגבש תמונה שמחייבת הרשעה כמסקנה
הגיונית. לדברי אולמרט, לא ניתן להתעלם מ"חורים" בראיות ומהסברים חלופיים להם.
הערעור הוגש באמצעות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג ממשרד "שינמן-נגב-ניב", שמובילות את הסיבוב השני בתיק לצד הצוות שאליו הצטרפו – עורכי הדין אלי זוהר ורועי בלכר. לחיזוק הערעור טוענים עורכי הדין כי בחקירה הנגדית שהספיקו לקיים לחלק מהנאשמים, קבע רוזן כי עד המדינה "נשבר" במקרים מסוימים, וחזר בו משקרים שבהם הפליל נאשמים, ועל בסיס כך זוכה הנאשם אמנון ספרן.
דכנר המנוח סיפר במשטרה ובבית המשפט שהעביר לבקשת אולמרט חצי מיליון שקל לאחיו יוסי, שהסתבך בחובות. לעניין מהימנותו נטען בערעור כי דכנר שיקר לאורך כל ההליך וזייף מסמכים כדי להפליל את אולמרט: במשטרה, לאחר שחתם על הסכם עד המדינה וכן בבית המשפט. עורכי הדין מדגישים שהראיה שהציג דכנר כדי לתמוך בטענתו – שלפיה אולמרט ביקש ממנו להעביר כסף לאחיו יוסי – סומנה כמזויפת על ידי השופט רוזן עצמו, שציין שיש בכך כדי לפגוע באמינותו של דכנר.
בחלק השני בערעור נטען כי אם דבקים בדברי רוזן ושומטים את העדות על רקע הבעייתיות הרבה העולה ממנה, אזי מה שנותר בהרשעה הן רק ראיות נסיבתיות,
ואלה "לא הרכיבו ולא היה בהן כדי להרכיב תמונה שחייבה את הרשעתו כמסקנה הגיונית", וכי לא נבדקו חלופות הגיוניות אחרות.
על חולשת הראיות נטען כי יוסי אולמרט – בעדותו המפלילה במשטרה (עדות שממנה חזר במשפט) – לא ציין סכומים שתואמים למציאות, ובחשבונות הבנק שלו אין זכר להמחאות שקיבל לכאורה.
כמו כן נטען שהשופט טעה כשקבע שאולמרט ידע על העברת סכום של 60 אלף שקל לעו"ד אורי מסר מתוך כספים שקיבלה ראש לשכתו שולה זקן מדכנר, רק על סמך קיומה של מערכת יחסים קודמת שלה, ולמרות קביעותיו כי "מן הראיות עלתה אפשרות כי הסך של 60 אלף שקל לא הועבר לעו"ד מסר, אלא שקע בכיסיה העמוקים של זקן".
לעניין גזר הדין, אם יידחה הערעור על הכרעת הדין, נטען כי רוזן התעלם בשיקוליו מקביעתו שלא הוכח שאולמרט היטיב עם יזמי הולילנד, ומכך שהסכום העיקרי הועבר לכאורה לאחיו יוסי ולא לאולמרט עצמו. כמו כן טוענות הפרקליטות של ראש הממשלה לשעבר שרוזן נתן משקל לרקע שנכלל בכתב האישום אך לא נידון במשפט משום שחלה עליו התיישנות, וביסס גם עליו את עונשו.
עוד נטען כי בית המשפט חרג מהענישה הנהוגה והתעלם מהנסיבות – חלוף הזמן, עברו של אולמרט, תרומתו הגדולה למדינה לאורך שנים ארוכות, והנזק הגדול שנגרם לו.
לפנייה לכתב/ת 
