מודיעין בזמן אמת: הקצינים שמזהירים ממארב

"היו לפחות עשרה מקרים ודאיים שבהם הלוחמים הלכו אל היעד, ואז קיבלתי ידיעה מודיעינית על מארב שממתין להם. העברתי זאת לכוח שעצר וירה לעבר האיום", סיפר ל-ynet סגן ניר, קמ"ן גדודי בנח"ל. "הכניסה הקרקעית ייצרה לנו עשרות מטרות טרור חדשות שלא ידענו עליהן בתחילת המבצע. יש לזה ערך מטורף. כמה היו יודעים אם היו לוקחים לך את הפלאפון, עם כל מה שיש בתוכו, על חייך?".

סגן חן, קצין מודיעין בהנדסה, הוסיף כי עבודתו החלה הרבה לפני המבצע, "בין היתר בעזרת גיאולוגים צבאיים שמשרתים כעת במילואים ומסייעים לנו לדעת היכן כדאי לעבור עם המשוריינים כדי שהם לא ישקעו". בימי הלחימה הוא מעביר מידע לכוחות בשטח שבאמצעותו הם אמורים להתמודד עם איום הבתים הממולכדים ולאתר את מנהרות התקיפה. "הריכוך המקדים של חיל האוויר דווקא מקשה עלינו כי הכוחות מגיעים למעשה לעיי חורבות, ואז צריכים להתחיל לאתר את הפירים בין ההריסות".

אגף המודיעין בצבא השקיע בשנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח מודיעין המטרות לדרגי השדה, לעתים תוך ביקורת אם ההחלטה לא פוגעת במודיעין האסטרטגי, שאמור להעריך לאן נושבת הרוח בצמרת חמאס. כך או כך, ולמרות כמה מקרים של ירי ללא התרעה מקדימה על הכוחות בשטח, רוב התקריות הסתיימו "לטובת" צה"ל, בוודאי בהשוואה למבצע "עופרת יצוקה" ולמלחמת לבנון השנייה.

לבד ממידע מבצעי, מנסים קציני המודיעין גם להתמודד עם "איום" משפטי עתידי, בדומה לדו"ח גולדסטון. "קיבלתי לפני כמה ימים ידיעה על חוליית מחבלים בתוך מסגד, אך גם מודיעין על בלתי מעורבים בסמוך", סיפר סגן מאיר, קמ"ן בגדוד שריון בחטיבה 188. "המידע של חוקרי השבויים מיחידה 504 ושל השב"כ מגיע אליי בזמן אמת. אני מתרגם ומצליב אותו בשטח עבור המג"ד או ממש עבור הטנק, וגם ממליץ באיזה פגז להשתמש, כדי להגיע למינימום נזק אגבי. כך גם לגבי אמבולנסים שהסיעו מחבלים".