תביעה: מפקד בסיס קרא למזכירה 'מטומטמת'
אזרחית עובדת צה"ל נבהלה מהתקפה מילולית של המפקד שלה, מעדה ונפצעה. היא תבעה אותו ואת משרד הביטחון הן על הפציעה והן על לשון הרע
אזרחית עובדת צה"ל ששימשה מזכירה של מפקד בסיס בצריפין נבהלה כשצעק לעברה שהיא "מטומטמת", מעדה על מוט ברזל ונפגעה. כמה ישלם לה משרד הביטחון
על ההשפלה ועל נזקי הנפילה? והאם המקרה היה נגמר אחרת לו הייתה חיילת סדירה?
לדבריה היא נבהלה מהצעקות, נסוגה לאחור, מעדה על ברזל בטיחות ונחבלה בברך וביד. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה. בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בראשל"צ היא טענה שהמפקד ומשרד הביטחון אחראים לתאונה ולנזק, שכלל 10% נכות צמיתה. בנוסף היא טענה שדבריו של המפקד מהווים לשון הרע, וביקשה את הפיצוי המקסימאלי לפי החוק - 100 אלף שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- כונתה "אתיופית מסריחה" ופוטרה ללא שימוע
- החביאו דירה מהבנק: הסכם גירושים פיקטיבי
- נדחתה תביעה של 20 מיליון שקל נגד "הוט"
- רכב נגנב מחוץ למוסך – הביטוח רצה להתחמק
מזכירתו של מפקד בסיס משנה "דקל", כיום כבת 63, הגישה ב-2010 תביעה נגד המפקד ונגד משרד הביטחון בשל מקרה שאירע כשבע שנים קודם לכן. לטענתה, באפריל 2003 היא הגיעה לבקשת המפקד לעבוד במחסן הבסיס, אבל כשראה אותה בכניסה כינה אותה "מטומטמת" ו"חולת נפש" ודרש ממנה "לעוף לו מהעיניים".
עבריין במדים
הקצין שתקף מינית לא ייכלא: "הפקרת נשים"
מורן אזולאי ויואב זיתון
חשיפת ynet בדבר עבודות השירות שנגזרו על סא"ל שביצע מעשים מגונים בשלוש מחיילותיו, הולידה יוזמה לשינוי חקיקה
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף בטענה שהוגשה בשיהוי כבד, יום לפני תום ההתיישנות. לגופו של עניין הם טענו שהאשמה הבלעדית בקרות התאונה היא של התובעת, שלא שמה לב לדרכה אף שהכירה את המקום.
עוד נטען שהמפקד לא אחראי לתאונה, ושאחוזי הנכות של התובעת כלל אינם קשורים לאירוע. מומחה שמונה מטעם בית המשפט אישר עמדה זו. בנוסף, המפקד הכחיש שהיה במחסן בעת התאונה או שקילל את התובעת, ולעמדתו, גם אם היה עושה זאת, זה לא נחשב ללשון הרע.
התובעת אמינה
השופטת מיכל עמית-אניסמן דחתה את טענת השיהוי וקבעה שסביר להניח שהאיחור בהגשת התביעה נבע מהפחד של התובעת מפני פיטורים. באשר לנסיבות התאונה, השופטת האמינה לגרסת המזכירה, שנתמכה בין היתר בעדות אחד המחסנאים ובתיעוד הרפואי מאותו היום.
על סמך צילומים מהמחסן קבעה השופטת שהנתבעים היו צריכים לצפות את הסכנה שטומן בחובו מחסן שמפוזרים בו מפגעים כמו משטחי עץ שבורים, ואין ספק שהתאונה אירעה בשל התנהלותם הרשלנית. היא דחתה את ניסיון התובעים להאשים את התובעת בתאונה.
באשר לפיצוי קבעה השופטת שלתובעת לא מגיע פיצוי על נזקים רפואיים, לנוכח חוות דעתו של המומחה, אבל פסקה לה פיצוי של 25 אלף שקל על כאב וסבל.
גם בסוגיית לשון הרע העדיפה השופטת את גרסת התובעת שנתמכה בעדויות. היא הסכימה שלא כל גידוף או קללה מהווים לשון הרע, אלא שלא כך כשמדובר במקום עבודה והמגדף הוא "הבוס". עם זאת השופטת פסקה לה 15 אלף שקל בלבד. בסופו של דבר ישלמו משרד הביטחון והמפקד ישלמו לתובעת 40 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות המשפט.
מה היה קורה לו התובעת הייתה חיילת סדירה? האם גם אז הייתה רשאית לתבוע את מפקדה על לשון הרע? חוק איסור לשון הרע כפוף לחוק הנזקים האזרחיים (אחריות המדינה), המעניק למדינה חסינות מפני אחריות בנזיקין. האפשרות היחידה של חייל בסדיר במקרה כזה היא לתבוע את המדינה על נזק נפשי לפי חוק הנכים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד עומר יעבץ, ממשרד "עומר יעבץ - צחי ביטון ", עוסק בחוקי נכים ושיקום ובנפגעי פעולות איבה
- הכותב לא ייצג בתיק
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
