שתף קטע נבחר

ילדי הגן מהסרטון עדיין נבהלים מצבי הנינג'ה

הסרטון המתעד את ילדי "גן גורים" בשעת אזעקה היכה גלים בעולם. "התקשרו אליי מכרים ממדינות שונות ואפילו מישהו מהאו"ם", מספרת הגננת. הילדים, שבהתחלה לא ידעו מהי אזעקה, רגישים כעת לכל צליל ברחוב. "צבי הנינג'ה", משחק שדרכו הסבירו להם להגן על ראשיהם, הפכו מבחינתם למונח מבהיל

"עכשיו, עם הפסקת האש, כיף, תענוג בגן, הילדים כבר הרבה יותר רגועים, נינוחים ומשוחררים, וגם אנחנו הגננות הרבה יותר רגועות. הלוואי שזה יימשך כך, זה יהיה פשוט נפלא". כך אמרה היום (רביעי) לאה מטלר, הגננת ב"גן גורים" בהוד השרון, הזכור לכולם מהתמונה ומהסרטון המתעדים את הילדים נשכבים על הרצפה בשעת אזעקה.

 

עוד בחדשות:

 

מטלר סיפרה על התגובות שקיבלה על הסרטון: "אנשים בקניון אמרו לי 'כל הכבוד', שעשינו עבודה יפה עם הילדים. שואלים אותי אם יש לי עוד סרטונים כאלה שיסייעו למערכת ההסברה, אבל הכוונה המקורית בכלל הייתה להציג רגע אמיתי בגן. התקשרו אנשים מחו"ל, כולל מישהו מארגון של האו"ם ומכרים ממדינות שונות, שאמרו שהסרטון קיבל תהודה".

 

ילדי הגן משתטחים בשעת האזעקה           ()
ילדי הגן משתטחים בשעת האזעקה

בתדרוך לשגרירי ישראל במהלך המבצע החזיק שר החוץ אביגדור ליברמן בידיו את התמונה של הילדים המשתטחים בגן. הוא ביקש מהשגרירים להפיץ אותה לעולם.

שר החוץ אביגדור ליברמן מציג את תמונת הילדים בתדרוך לשגרירים           ()
שר החוץ אביגדור ליברמן מציג את תמונת הילדים בתדרוך לשגרירים

בגן, שבו 25 ילדים בני שנתיים עד שלוש וחצי, יש שני חדרים, שאחד מהם חיצוני. מטלר ובעלה החליטו למגן גם אותו. "בשבוע הראשון למלחמה חשבנו בעלי ואני איך למגן את הגן אפילו עוד יותר, והחלטנו שהחלונות הם סכנה", הסבירה, "לכן הצבנו מיגון מפלדה מול החלון. לא רצינו שאפילו אבן תקפוץ מהחלון. עשינו כל מה שיכולנו כדי לעזור לכולנו להיות רגועים".

 

הגננת משחזרת את ימי "צוק איתן" הראשונים: "לא אשכח שבאזעקה הראשונה אמר לי בבעתה אחד הילדים בגן, ילדון ג'ינג'י, שהצליל הזה, שהוא עוד לא ידע לקרוא לו אזעקה, מאוד חזק לו וביקש: 'את יכולה לבקש שישימו את סמי הכבאי במקום הצליל הזה?'".

 

ארבע מילים מסמלות לילדי הגן יותר מכול את ימי המבצע: צבי נינג'ה, אזעקה ובומים, אומרת מטלר, "בהתחלה 'צבי נינג'ה' היה מעין משחק, אבל עכשיו הביטוי מעורר אצלם בהלה. כשאני שואלת אותם עכשיו 'זוכרים שהיינו צבי נינג'ה?', הם מסתכלים לשמיים ואומרים 'אבל אין אזעקה, לא צריך לשכב על הרצפה'. ברגע שמה שבהתחלה היה משחק נתפס אצלם כמשהו מאיים, הם כבר לא אהבו את זה".

 

שגרת האזעקות גרמה לילדים להיות רגישים יותר לצלילים: "בכל רעש, מטוס, משאית או אופנוע שעוברים, הם עוצרים את המשחק ומסתכלים עלינו הגננות, אם אנחנו מסמנות להם להיכנס לגן".

 

מטלר הוסיפה: "גם ההורים כבר יותר רגועים. בזמן המבצע הייתי מקבלת 20–30 מסרונים ואפילו יותר ביום מהורים, מיד אחרי האזעקות, כי הם לא היו שקטים ורצו להרגיש את הקשר עם הילדים. עכשיו כבר אין לי יותר מסרונים כאלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים