ט"ו באב: אהבה גדולה בתל אביב הקטנה

תל אביב, תחילת המאה העשרים. ראשית החלום שהתמקם בהרצל פינת שדרות רוטשילד. יושביה ביקשו לבנות עיר בה יוכלו לחיות חיים עבריים, ומה הם חיים ללא אהבה? "תל אביב הקטנה, חולות אדומים... שני עצים שקמים, אנשים יפים מלאי חלומות...", כתב יהונתן גפן ותיאר כר פורה לרומנטיקה שבשנת 2014, רוויית הטינדרים והסיקרטים, ניתן רק לחלום עליה. לרגל ט"ו באב, חג האהבה העברית, יצאנו לתהות על קנקנן האהבות הגדולות של תל אביב הקטנה.

את הסיור שלנו התחלנו באחד מהמקומות רוויי ההורמונים והרומנים של אותן שנים - הגימנסיה העברית הרצליה - או ליתר דיוק במקום שנמצא על הריסותיה, מגדל שלום, שם מוצגים שני פסיפסים המספרים באמצעות שברי אבנים את סיפורה של ראשית העיר.

המעבר בין שדרות רוטשילד של ימינו לבין הפסיפס שיצר נחום גוטמן ומזקק את תמצית חיי העיר לפני מאה שנה הוא דרסטי. מזוגות שיושבים בפאבים על בירה, לזוגות שמעזים להחזיק ידיים בחולות ומתרגשים באמת זה מנוכחותה של זו, ולהיפך. לא שיש ביכולתנו לשפוט, אבל אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. ומתברר שגם הרבה יותר רומנטי.

כמה מטרים משם - התחנה הבאה שלנו, בית אחד ממייסדי אחוזת בית, עקיבא אריה ויס. יש לנו הכל בסיפור הזה: בת למשפחה מיוחסת, נער משקפופר שבזמנו הפנוי משחק כדורגל, נשיקה מקרית וסטירה מצלצלת, אבל סופו של הסיפור בחופה וקידושין.

אגב, אחד מתוצרי האהבה הזאת, בין יהודית לבית ויס לבין יוסף יקותיאלי, הוא אחד מראשוני הפיזיקאים הגרעיניים בארץ, פרופ' גדעון יקותיאלי. אהבה גרעינית, רומנטיקה אטומית. ואם כבר אהבה גדולה ומייסדיי העיר, האם נוכל להתעלם ממאיר וצינה דיזנגוף, שהכירו כשהוא קצין בצבא בן 21 והיא... בת עשר? כעבור כמה שנים הוא נכלא, היא התחזתה לכלתו והתמסרה, ולא ניתן היה למנוע את פריחת האהבה.

אבל אל תלכו שולל אחר ההוויה הרומנטית הזאת. לא הכל היה ורוד בתל אביב הקטנה. לא שכחנו גם את ניסיון האונס הראשון בעיר הטרייה, שאמנם צויר ביישוב כמעשה קונדס וכמעט סנטימנטלי, אך כיום היה מתקבל לגמרי אחרת.

הסיור בעקבות האהבות של תל-אביב הקטנה, המרכז להכרת תל אביב במגדל שלום יתקיים ביום א' 10.8 ב-19:30. הסיור בתשלום, משך הסיור כ-3 שעות, יציאה ממגדל שלום. לפרטים נוספים

ט"ו באב שמח ורומנטי לכם!