שתף קטע נבחר

הוחלט: חברה קדישא תאפשר להורים לקבור עובריהם

ההחלטה נוגעת למקרים של אובדן הריון מעל 20 שבועות ומעל 500 גרם ("עובר מת"), ומקרים של לידה שקטה או מוות בתוך 30 יום לאחר הלידה ("תינוק רך"). חלקת הקבר אף תסומן. עד כה, הוכרזו מקרים אלה כ"נפלים", ונקברו בקברים משותפים מבלי שההורים הורשו להשתתף בהלוויה

משרדי הבריאות והמשפטים בשיתוף המשרד לשירותי דת, גיבשו סדרת הנחיות שיאפשרו להורים לקבור את צאצאיהם שמתו במהלך הלידה, או עובריהם שמתו בסוף ההיריון כתוצאה מהפלה טבעית או יזומה. זאת, בניגוד לנוהל עד כה, ולפיו "נפלים" נקברו בקבר משותף מבלי שהותר להורים להשתתף בקבורה.

 

<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

 

על פי ההלכה היהודית, אין צורך להתאבל ולשבת שבעה על תינוק שהלך לעולמו בחודש הראשון לחייו. הדבר נעוץ בעובדה שבימי קדם, אחוז הלידות שהיו מסתיימות במות העובר, ולעיתים גם במות האם, היה גבוה מאוד, ולכן נקבע בהלכה כי תינוק שמת בחודש הראשון לחייו מוגדר כ"נפל". אין צורך לייחד לו קבר מיוחד, ואין לומר קדיש לעילוי נשמתו.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

כפועל יוצא מכך, גם במקרה של הפלה טבעית או יזומה, ההלכה לא מחייבת קבורה נפרדת, ולכן עד היום נקברו עוברים מתים ונפלים בקבר משותף מבלי שלהורים הייתה אפשרות להשתתף בקבורה, וגם לא ניתנה להם אפשרות לדעת מה מקום הקבורה, במקרה שירצו לעלות אל הקבר.

 

מצב זה גרם להתמרמרות עזה בקרב הורים רבים שפנו לרב ד"ר שאול פרבר, מייסד עמותת עתי"ם שמטרתה להנגיש את שירותי הדת לציבור הרחב. לדברי הרב פרבר, "כ-20 אנשים פנו אלינו בשנתיים האחרונות, לאחר שנתקלו בבעיות כאשר רצו ליישם את זכותם הבסיסית להשתתף בלוויה של ילדם. באחד במקרים הלכתי בעצמי לבית החולים בילינסון, לקחתי משם ברכב הפרטי שלי את הגופה - והבאתי אותה לחברה קדישא התימנית בירושלים, כי רק הסכימו שההורים ישתתפו בלוויה".

 

הרב פרבר טוען כי שב והבהיר למשרד הבריאות שאין הלכה האוסרת על ההורים להיות בלוויה, או לדעת על המקום שבו נקבר העובר שלהם, וכי מדובר רק במנהג שמקורו במציאות עתיקה שעברה שינוי מהותי בחצי המאה האחרונה, כאשר תמותת תינוקות בעת לידה הפכה להרבה פחות שכיחה.

 

מיהו "עובר מת", ומי "תינוק רך"

בעקבות לחץ עקבי ומתמשך של העמותה, והורים שאיימו לנקוט באמצעים משפטיים,

הוקמה לבסוף ועדה משותפת שבה ישבו נציגים של משרדי הבריאות והמשפטים, וכן אנשי המשרד לשירותי דת. הוועדה דנה באופן שבו ייקברו עוברים ונפלים – ואף גיבשה נוהל שיסדיר קבורה של חלקי גוף שנכרתו במהלך ניתוחים.

 

לאחרונה שיגר משרד הבריאות חוזר חדש לבתי החולים, שבו מפורטים הנהלים החדשים. בין היתר, נקבע כי נפל שגילו עד 12 שבועות ייטמן בקבר אחים בחלקה ייעודית שלא תהיה מסומנת, וההורים לא יהיו נוכחים בעת הקבורה.

 

לעומת זאת, נפל שגילו עד 20 שבועות ועד 500 גרם (22 שבועות מרגע הפסקת הווסת האחרון) - ייטמן בחלקה ייעודית שתסומן. ההורים לא יהיו נוכחים בעת הקבורה, אך מכיוון שחלקת הקבר תסומן, הם יוכלו להגיע אליה לאחר מכן במידה שיחפצו בכך.

 

הוועדה גם קבעה שתי הגדרות חדשות: "עובר מת" הוא כל ולד שנולד מעל 20 שבועות היריון ומעל 500 גרם, ואילו "תינוק רך" הוא מי שנפטר מרגע הלידה ועד 30 הימים הראשונים לחייו.

 

בנוגע למקרים אלה קבעה הוועדה: "להורים יש זכות לבחור באם להשתתף בהליך פרידה בבית החולים, או בלוויה ובקבורה. במקרה שההורים אינם כשירים, יש לפנות לבן משפחה אחר". עוד נקבע, כי החברה קדישא תהיה חייבת לאפשר להורים להיות נוכחים בלוויה - וחלקת הקבר תסומן.

 

"זכות ההורים לדעת"

עוד קבעה הוועדה, כי במידה והמשפחות ירצו לערוך טקס קבורה אזרחי, הדבר יתאפשר להן. אשר לחלקי גוף שנכרתו במהלך ניתוח, הוועדה קבעה: "חלקי האיבר הנותרים ירוכזו במיכל אחסנה מתאים, יאוחסנו בחדר הנפטרים של בית החולים - ויובאו לקבורה על ידי חברת הקבורה".

 

הרב פרבר ביקש "להודות לשרות הבריאות והמשפטים, וכן לשר לשירותי דת ולסגנו על כך שהמידע שהעברנו לוועדה סייע בקביעת הנוהל החדש". לדבריו, "נמשיך לפעול על מנת לוודא שהדברים מיושמים בשטח, במטרה להעניק להורים את מירב התמיכה והבחירה".

 

באשר לטענות כאילו השתתפות בהלוויה איננה מתאימה לכל משפחה שעברה "לידה שקטה", אומר הרב פרבר: "אני לא אומר שאני יודע מה טוב להם, אני יודע שמי שיודע הכי טוב זה ההורה. ומשום כך, לדעתי ולדעת עמותת עתי"ם, להורים יש זכות להשתתף בלוויה, או לפחות לדעת את מקום הקבורה של העובר שלהם".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index open
קריטריונים לאבל
צילום: Index open
הרב ד"ר שאול פרבר
מומלצים