איור איתן: אמני קומיקס מאיירים את המצב
ימי הלחימה עוררו השראה באמני קומיקס שהתגייסו - בלי הרבה מילים - כדי לנסות ולתת תמונה קצת אחרת למבצע "צוק איתן". בואו לראות
תמונה - ואמרו את זה קודם - שווה יותר מאלף מילים. ואולם, משהו בימים הללו, ימי לחימה והפוגה לא ברורה שהרעיפו עלינו שלל תמונות ומראות קשים מכל כיוון, הצליח להותיר רבים מאתנו המומים. בעקבות המצב, חמישה אמני קומיקס, מאיירים ואנימטורים, התגייסו כדי לנסות ולתת תמונה קצת אחרת למבצע "צוק איתן", בפריימים בודדים, בלי הרבה מילים ועם נגיעות צנועות של צבע ואמירה אישית.
מרחב מוגן לא מכאן
"העבודה צויירה כחלק מבלוג הפייסבוק שלי 'אולי אני אלמד משהו אחר', שמלווה את תחילת חיי המקצועיים כמאיירת", מספרת נועה קלנר, 26, בוגרת בצלאל. "התחלתי את הבלוג בעקבות גל הכתבות ב-ynet על דור ה-y, כמסע בעקבות המקצוע הנכון (שברור שהוא לא איור) וכווריאציה אישית על הדור האבוד (שברור שאני חלק ממנו), והכל כמובן בהומור ובאהבה גדולה לאיור, שאין כמוהו".
בינגו אזעקות
"הקומיקסים האלו פורסמו במהלך "צוק איתן" והם עוסקים באירועים ובתחושות שגרתיות שליוו אותי במהלך המבצע", מספר גיא אלנתן, 27, אנימטור ומאייר קומיקס, על עבודותיו. "באופן כללי, הוג'ימאן הוא גיבור-על ישראלי שלומד באוניברסיטה העברית. הקומיקס עוקב אחרי חיי היום-יום שלו, ואחרי אירועים אקטואליים שמתרחשים בישראל. הוא מתפרסם מספר פעמים בשבוע בפייסבוק, בעיתון 'פי האתון' ובתכנים שונים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית".
אהבה חוצת צוקים
לעבודותיה של טל גרנות
לרשום את המסך
"מאז מלחמת לבנון השנייה אני רושמת מסכי טלוויזיה",
מספרת שמרית אלקנתי, 34, - בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, מאיירת ספרי ילדים ועיתונות, ויוצרת אנימציה וקומיקס - על עבודתה. "בכל מבצע צבאי אני מוצאת את עצמי יושבת שעות מול הטלוויזיה במצב חרדה עולה ויורד. אני דואגת לאנשים שאני מכירה ולאנשים שאני לא מכירה.
"הציור מרגיע ומגלה דברים - אם מורידים את הלוגו של הערוץ, הפריימים שמופיעים הם תמונות נוף רומנטיות, דיוקנאות אקספרסיביים או אטומים של מרואיינים. לפעמים מופיעים גם פריימים מופשטים לחלוטין. אבל במסך, ובחדשות בפרט, יש משהו מרוחק ותלוש. הם משקפים את המציאות, ובאותו זמן גם מכתיבים אותה".
אז מה נשאר?
לעבודותיו של טל רחמין
