שתף קטע נבחר

צילום: AFP, רויטרס

בקרוב: ניסוי מערכת חיישנים לאיתור מנהרות

במשך יותר משנה וחצי עובדים חיילי פרויקט "תלפיות" על פתרון לאיום התת-קרקעי. הניסוי הקודם בוצע במנהרות בת"א. עלות היישום של הטכנולוגיה: כ-2 מיליארד שקל. תיתכן גם השקעה של 3-2 מיליארד במיגון נגמ"שים וטנקים

האם ישראל מתקרבת לפתרון לבעיה התת-קרקעית? צה"ל צפוי לערוך בקרוב ניסוי מבצעי במערכת חיישנים (סנסורים) מחודשת לזיהוי מנהרות, לקראת פריסתה - בהתאם לתוצאות הניסוי - לאורך 64 הקילומטרים בגבול הרצועה. מערכת הביטחון עמלה על הטכנולוגיה במשך יותר משנה וחצי, והיא נוסתה לאחרונה בהצלחה במנהרות הביוב באזור תל אביב, כפי שדווח לראשונה ב-ynet לפני כחודש.

 

על הפיתוח אמונים חיילי פרויקט "תלפיות". על פי קצין צבאי בכיר, עלות הפיתרון מוערכת בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקל, וזמן הביצוע, בכפוף להמשך ההצלחה של הניסוי המבצעי, יהיה עד שנה מרגע ההחלטה ליישם אותו.

 

הקצין אמר היום (ב') כי המערכת, המבוססת על סנסורים רגישים שיכולים לזהות חפירה תת קרקעית וחללים מתחת לאדמה, עברה בהצלחה גם ניסוי מעבדה. לדבריו, היא מורכבת למעשה משתי טכנולוגיות מקבילות שהתעשיות הביטחוניות כשלו בפיתוחן ב-2005, אך שורת שיפורים ולקחים הבשילו לכדי מערכת מחודשת בעלת סיכויים טובים יותר להתמודד עם אתגר גילוי המנהרות.

אנשי חמאס במנהרה במהלך הפסקת האש ()
אנשי חמאס במנהרה במהלך הפסקת האש

חשיפת מנהרה ע"י חטיבת גבעתי בתוך הרצועה (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
חשיפת מנהרה ע"י חטיבת גבעתי בתוך הרצועה(צילום: יואב זיתון)

לפי הקצין הבכיר הצבא ימליץ על יישום תפיסה המשלבת הגנה כפולה: מערכת הסנסורים לצד תשתית פיזית חדשה ומעובה למניעת חדירה תת קרקעית. "העלות של ההגנה הזאת תהיה סבירה, בניגוד לקירות שהטמנו בעבר שהאחזקה שלהם הייתה יקרה מאוד", הוא מוסיף.

 

בנוגע לדאגה שמביעים תושבי הצפון ממנהרות של חיזבאללה אמר הקצין הבכיר: "אנחנו חוקרים את זה מודיעינית אבל אני לא מכיר תמונה של מנהרות בצפון. כן, יש לחיזבאללה מנהרות הגנה".

 

ירינו יותר מדי

בתוך כך, בזרוע היבשה כבר מגבשים תובנות ראשונות מהתמרון הקרקעי במסגרת צוק איתן, ובשנה הבאה צפויים - בכפוף לאישור תוכנית רב-שנתית חדשה - למגן במערכת "מעיל רוח" עוד מאות רכבים משוריינים כגון טנקים ונגמ"שים. על פי גורם בכיר בזרוע היבשה, במהלך המבצע נורו מאות טילי נ"ט מסוגים שונים לעבר טנקים ונגמ"שים של צה"ל, ורובם נהדפו על ידי אמצעי המיגון השונים בכלים המתקדמים יותר. אירוע הפגיעה בנגמ"ש של גולני, שהביא למותם של שבעה לוחמים, נחשב יוצא דופן.

 

את העלות המוערכת להפיכת חטיבות היבשה הרלבנטיות לממוגנות יותר בנגמ"שי נמ"ר וטנקי מרכבה סימן 4 מעריך הקצין בכ-3-2 מיליארד שקל, לרבות שיפור האש המדויקת מהקרקע.

 

בדיקות סופיות שערכו בצבא לנגמ"ש גולני שנפגע העלו כי הוא נפגע מטיל אר-פי-ג'י מסוג "מונו" שנורה מעמדה גבוה ופגע בפתח הקדמי של הנגמ"ש, ליד מכסה המנוע. הקצין הבכיר הדף את הביקורת שהוטחה בצבא על הכנסת הנגמ"ש הלא ממוגן לשטח המאוים: "ב-2006 הכנסנו גדודים ללבנון ללא המשוריינים שלהם מהסיבה הזו והם הפכו לגדודים נכים. מותר למח"ט להחליט כיצד להפעיל את הכוח שלו בהתאם למה שיש לו וזה מה שהיה לו".

 

שיפור נוסף שצפוי להיכנס בצבא היבשה בעקבות המבצע נוגע לשדרוג מערך האש המדויקת היבשתית, כגורם משלים משמעותי לאש המדויקת של חיל האוויר. בתחילת המבצע השתמשו כוחות היבשה בתחמושת רבה מדי, מה שהוביל את צה"ל לרכש מיידי של פגזי שריון וארטילריה ממחסני התחמושת של צבא ארה"ב הממוקמים בארץ.

 

במקביל, אותו גורם צבאי אמר כי בעקבות הלחימה ברצות עזה אין לקצר את שירות החובה לחיילים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
מנהרה שנחפשה ב"צוק איתן" על גבול הרצועה
צילום: AP
מומלצים