שתף קטע נבחר

המדינה מתעקשת: צוק איתן אינו מלחמה

67 חיילים ואזרחים נהרגו במערכה שהחלה לפני יותר מחודש, אבל המדינה מתעקשת וטוענת כי אין צורך לכנות את "צוק איתן" כמלחמת עזה. בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב כי "גם להחלטה לכנות את לבנון השנייה כמלחמה היו רק משמעויות סמליות וטקסיות"

67 חיילים ואזרחים נפלו, יותר מ-1,900 פלסטינים נהרגו - אבל המדינה מתעקשת שמבצע "צוק איתן " לא היה מלחמה. בתשובת הפרקליטות לעתירה לבג"ץ של ח"כ נחמן שי, החזית להגנת הציבור ואחרים להכריז על המבצע כמלחמה, טוענת היום (ג') המדינה כי יש לדחות על הסף את העתירה משתי סיבות עיקריות. ברקע לדברים, מתקיים בשעות אלה ממש משא ומתן בקהיר בין ישראל לחמאס על רגיעה. 

 

ירושלים: בת 3 נמחצה תחת דלת, מצבה אנוש

 

לפי המדינה, העתירה לא מגלה כל עילה שבגינה בית המשפט יורה לממשלה להכריז על פתיחה במלחמה, וזאת בשים לב לשיקול הדעת הרחב מאוד המסור לממשלה בכל הנוגע לענייני מדיניות חוץ וביטחון בכלל, ולהכרזה על פתיחה במלחמה בפרט. בנוסף, לטענת המדינה הנחת המוצא העומדת בבסיסה של העתירה, שלפיה "הצורך בהכרזה על פתיחה במלחמה הוא צורך חברתי כלכלי ממדרגה ראשונה" - הינה שגויה.

"ההכרזה על פתיחה במלחמה כשלעצמה אינה מביאה למתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבי המדינה שנפגעו מהעימות המזוין", נכתב בתשובה לעתירה. "בהתאם לכך גם אי הכרזה על פתיחה במלחמה אינה נושאת משמעויות שכאלה. סוגיית מתן פיצויים בגין נזקי מלחמה ישירים או עקיפים מוסדרת בחוק ולא נדרשת הכרזה על 'פתיחה במלחמה' כדי להחליט על מתן פיצויים מכוח חוק זה.

 

"הממשלה פעלה במהירות מרבית להתקנת תקנות מכוח חוק מס רכוש במהלך מבצע 'צוק איתן', וכן נקטה ונוקטת בצעדים רבים למתן מענה רחב היקף בנושאים כלכליים וחברתיים נוספים, כאשר פעולותיה במישורים אלו אינן תלויות בשאלה אם הוחלט לפתוח במלחמה.

 

"ההחלטה לכנות את המערכה שהתנהלה ב-2006 כ'מלחמה' הייתה במישור הסמלי והטקסי של הדבר, כאשר הדבר נעשה מכוח סמכותה השיורית של הממשלה, ומבלי שהיו לכך כל משמעויות תקציביות או משפטיות... העותרים לא הציגו כל עילה שבגינה יש לחייב את ממשלת ישראל להורות על הכרזת מלחמה".

 

חיילי צה"ל בתוך רצועת עזה במהלך צוק איתן (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
חיילי צה"ל בתוך רצועת עזה במהלך צוק איתן(צילום: דובר צה"ל)
 

יעלון, היום בבסיס חיל הים באשדוד (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
יעלון, היום בבסיס חיל הים באשדוד(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

כבר אחרי שלושה שבועות וחצי של לחימה פנו חברי כנסת ממפלגת העבודה לראש הממשלה להגדיר את צוק איתן כמלחמה לכל דבר, כדי לאפשר למדינה לתת סיוע למגזרים רחבים יותר.

ח"כ נחמן שי פנה רשמית לנתניהו וטען שלהשקפתו שינוי בהגדרה יעשה צדק עם האזרחים.

 

"הכרזה שכזו תעשה צדק הן עם תושבי הדרום והן עם תושבי יתר האזורים המאוימים על-ידי מטחי הטילים", אמר. "היא תחייב את מנגנוני המדינה לפצות את הנפגעים בהתאם". את העותרים ייצג עו"ד חנוך ארליך.

 

היום ביקר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בבסיס חיל הים באשדוד והתייחס לתפוגת הפסקת האש הנוכחית ביום רביעי בחצות: "אני לא יודע אם אנחנו מגיעים להסדר. אני לא יודע אם אנחנו צריכים להאריך את המו"מ. יכול להיות שפורצת עוד פעם אש ואנחנו עוד פעם יורים עליהם ועוד פעם הם מנסים לעשות פיגוע כזה או אחר. אנחנו כל הזמן חייבים להיות ערניים, דרוכים. חשוב שתמשיכו לעמוד במבחן הזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
כוח שריון במהלך צוק איתן
צילום: AFP
צילום: אופיר הראל
עו"ד חנוך ארליך
צילום: אופיר הראל
מומלצים