להיות לבד זה כל מה שאני לא רוצה
כשאתה לבד כל הסביבה הבוגרת שמסביבך שואלת אותך אם יש לך חברה, אם לא בא לך כבר ילדים, אם אתה לא חושב שכבר הגיע הזמן להתחתן. מספיקה שיחה מאד קצרה וריקה מהאישיות שלך כדי שכולם יירצו לעזור לתקן אותך ולהכיר לך מישהי, אך מיד כשאתה מסתובב הם תוהים בינם לבינם מה לא בסדר איתך. איך הגעת עד הלום ואיפה קבור הכלב
עוד בנושא:
עכשיו או לעולם לא: 7 דרכים לצאת מהבדידות
געגוע - להרגיש בדידות כשאתה לא באמת בודד
יש תקווה לאהבה. תמצאו אותה כאן
להיות לבד זה לפתח כל שבוע תחביב חדש ולזנוח אותו שבוע לאחר מכן כי אין לך עם מי לחלוק אותו. זה ללכת לקורסי העשרה תוך שכנוע עצמי שזה מעניין אותך, בזמן שבפועל מה שמניע אותך זו הכמיהה להכיר אנשים חדשים ובמיוחד את זאת שתישאר שם. אתה מתנחמד, מפלרטט, אולי גם ניפגש עם חלק מהם, אבל שום דבר לא נדבק. כל חיוך משותף עדיין נופח בך תקווה לקשר חדש שעשוי להירקם, תקווה שבמהרה מתנפצת על סלע ההרגלים והעורף הקשה שפיתחת.
כשאתה לבד אתה זורק לפח אוכל שפג תוקפו לפחות פעם בשבועיים. אחר כך הולך לסופר רק כדי לקנות עוד אוכל שתזרוק שבועיים לאחר מכן. לפעמים, כשאתה כבר מצליח להביא את עצמך לבשל ויוצאת לך מנה ממש טעימה, הטעם שלה מתפוגג מכך שאין לך עם מי לחלוק אותו, כמו עץ שנופל בלב יער ואף אחד לא שומע ואז מי ידע שהוא בכלל נפל?
כשאתה לבד, נמאס לך מהפרצופים העייפים והביקורתיים של הירקן ששונא את זה שאתה קונה רק שלוש עגבניות ושני בצלים. נמאס לך מזה שאין מגוון בבית. מבין חטיפי גרנולה וחביתות, אתה מתחיל להבין כמה טעם זוגיות הייתה יכולה להכניס לחיים שלך.
להיות לבד זה לחשוב שתל אביב היא הפיתרון, אבל אז להגיע לשם ולהבין שהיא רק מעצימה את הבעיה ומוסיפה לה גם צרבת. שפתאום אתה מוקף בהמון אנשים, אבל הלבד שלך נשאר, כי גם הם לבד ורואים רק את עצמם. אתה מוצא את עצמך בין ברים רועשים, היכרויות מזדמנות שבאות והולכות, מיטות חורקות וחד פעמיות ורק הלבד נשאר.
אתה מנסה לפתוח את הראש לרעיונות חדשים. הולך להרצאות על פוליאמוריה, בישול בירה, ריקודי סלסה, מרשה לעצמך להטיל ספק בכל דבר שאתה מכיר וגדלת עליו רק כדי לפתוח את הראש, אך בסוף חוזר לאותה נקודה ומייחל לאחת שתגאל אותך מייסוריך ומשלל אימרות הכנף והקלישאות שכבר נמאס לך למחזר.
כשאתה לבד השאפל הוא אחד החברים הכי טובים שלך. מידי יום הוא משמיע לך את הפסקול של חייך וזורק אותך לימים יפים יותר. אל חופים טרופים, נסיעות ארוכות עם חלון פתוח, אל הליטוף העדין של אקסית אחת וממנו למגעה של אחרת. לפעמים אתה גם מתגעגע לחלקן. אתה שוכח את מה שהרחיק ביניכם וכל מה שאתה רוצה זה לחזור לתחושה המלטפת של האינטימיות הכל כך מיוחדת ההיא שחיברה אתכם ביחד. כשאתה לבד אתה מתגעגע בכאב לימים שהיית לבד עם מישהי לצידך. משייט מוזיקלית על זכרונות הטעם המתוק של אהבות שפעם בערו בך כל כך חזק, עד שנשרפת ונותרת מצולק.
כשאתה לבד, אתה מסתכל כל היום על מסכים. במשרד, בלימודים, בבית, בחדר כושר, באוטו, כשאתה מחכה לתפריט, לאוכל, לחשבון. הפיד של הפייסבוק הופך להיות קביים ואי אפשר ללכת לשום מקום בלעדיו כי אתה עלול ליפול. אתה כל כך מתרגל למסכים שזה כבר נהיה קשה להיות בחברת בני אדם. הם מציקים לך, מעמיסים אותך ולא עושים לך לייק באותה קלות. מידי יום אתה מקבל הצצה לחיים של אחרים. כאלו שלבד וכאלו שלא.
מידי פעם אתה גם רואה כאלו שפעם היו איתך ביחד ונגוזו מהמציאות. נותרו רק במסך. גם שם האקסיות חוזרות לביקור. לפעמים כבר עם הילד הראשון או השני. אתה מתלבט אם לפרגן או להתבאס ובסוף פותר את הדילמה בלייק והמשך גלילה מטה, היישר אל האייטם הבא שלא ישנה לך כלום.
עוד יום של לבד
כשאתה לבד כל הסביבה הבוגרת שמסביבך שואלת אותך אם יש לך חברה, אם לא בא לך כבר ילדים, אם אתה לא חושב שכבר הגיע הזמן להתחתן. מספיקה שיחה מאד קצרה וריקה מהאישיות שלך כדי שכולם יירצו לעזור לתקן אותך ולהכיר לך מישהי, אך מיד כשאתה מסתובב הם תוהים בינם לבינם מה לא בסדר איתך. איך הגעת עד הלום ואיפה קבור הכלב.
בסופו של עוד יום של לבד, אתה מטפס למיטה שלך, נשכב עליה בתנוחת איקס עם שלוש כריות. אחת מכל כיוון. חושב שוב על כמה היית רוצה להיות עטוף כרגע בזרועות של אהובה. כמה רוך ואהבה חסרים לך בחיים. בין התהפכות מצד אחד לשני אתה נזכר כמה טוב שאתה עדיין אוהב את עצמך. אחרת, באמת שהיית בודד.
כל הכתבות נמצאות גם בפייסבוק. תעשו לייק?
לפנייה לכתב/ת 
