שתף קטע נבחר

סיוע לחלשים? צריך גם לשמור על הסביבה

מהפכת הגבולות המוניציפליים בדרום, עליה הכריז שר הפנים, נועדה לחלק באופן צודק את הכנסות הארנונה ממפעלים, בסיסים ומלונות, בין הרשויות החזקות לחלשות. אבל הרשויות שייהנו מהכנסות יצטרכו גם להשקיע משאבים במניעת מפגעים סביבתיים. צדק חלוקתי הוא גם צדק סביבתי

שר הפנים, גדעון סער, הציג אתמול (ב') את "אחת המהפכות החברתיות החשובות בישראל", לדבריו, בדמות חלוקה מחודשת של הגבולות בין הרשויות המקומיות בדרום הארץ. המטרה היא לקחת מהחזקים ולהעביר לחלשים, לחלק את המשאבים בצורה הוגנת בין הרשויות ולצמצם פערים, וזו רק תחילת הדרך, הוסיף השר.

 

 

המהפכה של סער מבוססת על העיקרון של צדק חלוקתי - חלוקת המשאבים הלאומיים באופן הוגן, שקוף ושוויוני בין האזרחים. הביטוי שלה בשטח פשוט מאוד, מתחמי תעשייה ומסחר ובסיסי צה"ל, שמניבים לרוב ארנונה גבוהה ומצריכים השקעה נמוכה יחסית בפיתוח ושימור של תשתיות, יועברו לידי רשויות רבות יותר וחלשות יותר.

 

כך לדוגמא, מהארנונה של מתחם המלונות בים המלח, שמועברת כיום כולה למועצה האזורית תמר, אחת המועצות הקטנות בארץ, מבחינת תושבים, אך העשירות, יוכלו ליהנות גם תושבי ערד, שרבים מהם עובדים באזור. בנוסף, מהארנונה של אזור התעשייה במישור רותם ייהנו גם תושבי דימונה, כסייפה, ערערה בנגב ואל קסום.

מלונות ים המלח (צילום: דפנה טלמון) (צילום: דפנה טלמון)
מלונות ים המלח(צילום: דפנה טלמון)
 

אבל המהלך המבורך לקידום צדק חברתי חייב לקחת בחשבון גם צדק סביבתי. כלומר, כשם שהרשויות מבקשות ליהנות מהכנסות מהמשאבים הן חייבות לקחת בחשבון שיצטרכו גם להשקיע משאבים בכדי למנוע מפגעים סביבתיים מאזורי התעשייה כגון זיהום אוויר, קרקע ומקורות מים וכן למנוע אירועי חומרים מסוכנים. זה אולי נראה מובן מאליו, אבל העובדות בשטח מראות שרשויות מקומיות שבשטחן יש מתחמי תעשייה עם פוטנציאל לזיהום, לדוגמא במפרץ חיפה או באזור עתלית, לא ערוכות מבחינת תקציב, כוח-אדם, ידע וציוד ייעודי לטפל בפיקוח ובאכיפה הייחודית הנדרשת במתחמים הללו.

 

הזדמנות לשנות את חוקי המשחק

על כן חשוב מאוד שמשרד הפנים ייקח בחשבון גם את ההיבט הסביבתי אך בעיקר שהרשויות המקומיות שמקבלות לחיקן "נכסים" חדשים יתחילו להיערך לתפעול סביבתי מתקדם שלהם. אולי בעצם מדובר כאן בהזדמנות לשנות את חוקי המשחק ולהכיל על אזורים אלה דרישות סביבתיות מתקדמות יותר ופיקוח הדוק יותר.

מפעל רותם אמפרט (צילום: נטלי קדוש כהן) (צילום: נטלי קדוש כהן)
מפעל רותם אמפרט(צילום: נטלי קדוש כהן)
 

כך למשל במישור רותם, בו פועלים כיום כמה מפעלים גדולים כגון חיפה כימיקלים, פריקלאס ופוספטים, ואשר מתעתד לקלוט גם את מפעל האמוניה החדש שייתר את הצורך במאגר האמוניה במפרץ חיפה, מדברים כבר כמה שנים על הקמת מערך ניטור אוויר. אז מדברים. ובאזור נחל בקע שאמור לקלוט את מפעלי תע"ש מאזור רמת השרון יצטרכו להבטיח שמחדל הקרקעות המזוהמות לא יחזור.

 

מפאת המורכבות של אכיפה סביבתית והצורך בכוח-אדם וציוד ייעודים, לא מן הנמנע שכדאי לחשוב על מערך אכיפה ופיקוח אזורי בו ייקחו חלק הרשויות השונות. מערך שכזה יאפשר לטפל בכל אזור תעשייה בנפרד לפי צרכיו, אך גם לדאוג לאיכות סביבה במרחב כולו. מערך שכזה יכול להצדיק את עצמו גם מבחינה כלכלית, ובכך לא יהיה צורך להקים מערך מלא בכל רשות ורשות. אך בסופו של יום חשוב שכולנו נזכור שלאיכות סביבה אין בעצם גבולות.

 

גילוי נאות: פרופ' עדי וולפסון משמש כנציג העיר באר-שבע במועצה המקומית התעשייתית נאות-חובב וכיועץ ראש העיר באר-שבע בענייני קיימות

 

הכותב הינו מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות Lowshot
"לאיכות הסביבה אין גבולות". מפרץ חיפה
צילום: באדיבות Lowshot
צילום: דוד גרינשפן
פרופ' עדי וולפסון
צילום: דוד גרינשפן
מומלצים