בדרום מתנגדים לחדש את הלימודים תחת מטחי רקטות: "מפחיד לחזור לבית הספר"
חמאס לא מפסיק לירות, נתניהו העריך שהלחימה תימשך, משרד החינוך בודק תרחישים - ורק ההורים והילדים בעוטף עזה וביישובים הסמוכים חוששים ש-1 בספטמבר יהפוך לסיוט בדמות לימודים תחת אש. "אני מפחדת מהאזעקות", אמרה שוהם מאשקלון. דני מעין השלושה נחרץ: "הלימודים יכולים לחכות"
"אני מאוד מקווה שהלחימה תסתיים עד 1 בספטמבר, אם זה לא יקרה המחשבה על לימודים לא באה בחשבון". דני כהן מקיבוץ עין השלושה בעוטף עזה שמע אתמול בבוקר (יום א') את ראש הממשלה בנימין נתניהו מעריך שמבצע "צוק איתן" יימשך גם לאחר מועד פתיחת הלימודים. כהן, אב לארבעה ילדים, מסרב לשלוח אותם לבית הספר הממוגן. "צריך להיות ברור שבאזור הזה לא ילמדו. קודם כל שומרים על החיים של הילדים, והלימודים יכולים לחכות".
בישיבת הממשלה שנערכה בקריה דנו השרים במצב הביטחוני ובאפשרות לפתוח את שנת הלימודים. ראש הממשלה נתניהו אמר במהלך הדיון כי "ביטחון התלמידים והוריהם קודם לכל שיקול שלנו". בימים הקרובים יערכו נציגי פיקוד העורף הערכות
מצב בבתי הספר ברחבי הארץ. לפי הבדיקות, כל בית ספר יקבל הנחיות מדויקות כיצד לפעול לקראת פתיחת שנת הלימודים.
ראש העיר אשקלון, איתמר שמעוני, היה הראשון להצהיר כי הוא לא יאפשר לימודים לצד מטחי ירי מרצועת עזה. לדבריו, "עמדתי ברורה וחד-משמעית: כל עוד נמשך ירי הטילים מרצועת עזה, לא נפתח את שנת הלימודים באשקלון. לא נחזור בשום אופן לשגרה תחת אש. רק כשיהיה ברור לנו לחלוטין שאין סכנה של ירי טילים, התלמידים יחזרו לגנים ולבתי הספר. לא נסכן חייהם של תלמידים רק כדי לשדר שאצלנו הכול בסדר".
בקרב תושבי העיר קיימת תמימות דעים על כך שלא ניתן לחדש את הלימודים תחת אש. יותר מ-450 מוסדות חינוך יש באשקלון, ובשלב זה עמלים אנשי פיקוד העורף במעבר בין מוסד למוסד כדי לאמוד איזה מהם ממוגן יותר ואיזה ממוגן פחות. לכולם ברור
שאין פתרון מלא למיגון הילדים. עיקר הקושי שעליו מצביעים בעיר נוגע לנושא המעבר מהבתים למוסדות החינוך, בין היתר באמצעות הסעות.
"לתחושתי יאריכו את החופשה בבית", העריכה אתי בטאשווילי, אם לארבעה. "זו ממש בעיה, אני עובדת בבית חולים, בעלי עובד ברעננה, סבא וסבתא שמרו על הילדים בקיץ, אבל הם מאוד מותשים וגם הילדים פשוט בכלא חודשיים. זה לא קל לשמוע שילד בן ארבע נהרג מפגיעת פצמ"ר, ואנחנו מחכים לפתרון הולם".
"זו שגרה לא נורמלית"
עידו, בנה של אתי שעולה לכיתה ב', מתלבט. "אני לא יודע אם אני רוצה לחזור לבית הספר, זה מפחיד", הוא אומר. אריאל, האחות הבכורה שעולה לכיתה י"ב, אמרה: "אני מאוד מקווה שזה ייגמר בקרוב. זו שגרה לא נורמלית, כמה שאני לא אוהבת את בית הספר כבר עדיף לחזור. אין לנו ממש חופש, אנחנו סגורים בבית בפחד כל היום ולא מרצון".במשרד החינוך מבינים עד כמה הסיטואציה מורכבת. אתמול ציינו במשרד כי "אנחנו חותרים לפתיחה של מערכת החינוך בהתאם להנחיות של פיקוד העורף לפי רמת המיגון וההתראה. ביישובים מ-40 ק"מ ואילך שנת הלימודים תיפתח כסדרה. ביישובים עד 40 ק"מ זה יהיה בהתאם להנחיות. אנחנו עובדים לפי כמה תרחישים. מבחינתנו, כל תלמיד יקבל מענה ללא קשר למקום שבו הוא נמצא".
גם רפי הירשפלד מקיבוץ נחל עוז במועצה האזורית שער הנגב מספר כי שלושת נכדיו לא יכבשו את ספסל הלימודים בבית הספר שלהם במועצה האזורית אשכול. לדבריו, "כולם התפנו מכאן במאורגן כי מסוכן כאן. במצב הזה אי אפשר לחזור ללימודים, ולא רק בגלל שהלימודים כאן בבית ספר אזורי אלא שכולם צריכים להיות בכבישים כדי להגיע לשם. הסכנה העיקרית היא בדרכים ולא בבית הספר. כשאין בית ספר אי אפשר לנהל כאן שגרה".
בני משפחת אפסאי ממושב נהורה שבחבל לכיש ביצעו רכישות אחרונות לבית הספר בקניון באשקלון. האם לימור אמרה: "אנחנו עוד לא יודעים אם כן או לא תיפתח השנה, אבל אני בכל אופן לא אשלח אותם למצב הזה". הבת אופק שעולה לכיתה ח' אמרה: "בית הספר שלי ממוגן, אבל מאוד מסוכן ומפחיד בדרך לבית הספר. מי יודע מה יקרה בזמן אזעקה ברגע שהאוטובוס יעצור?". האחות אביב שעולה לכיתה ה' אמרה: "יש לנו רק שתי כיתות ממוגנות, זה ממש מפחיד לחזור ככה ללימודים".
יובל סעדון מאשקלון אמורה להתחיל ב-1 בספטמבר את שנת הלימודים האחרונה שלה. כמו רבים מחבריה היא דווקא תשמח לפקוד את בית הספר, אולם החשש מהלא נודע גובר על המוטיבציה ללמוד. "אשמח לחזור לשגרה, אבל מצד שני חשוב לשמור על עצמנו. אם פיקוד העורף יחליט שניתן לקיים אצלנו לימודים אני לא אלך. רוב התלמידים לא יגיעו במצב כזה. מצד שני, אין סיבה שלא לפתוח את הלימודים במקומות מרוחקים יותר".
אלה, תושבת שדרות שלומדת בשער הנגב, הציעה לדחות את פתיחת שנת הלימודים בדרום. לדבריה, "כמו שזה נראה כרגע המבצע לא הולך להסתיים ובתחילת השנה יש גם ככה חגים. אנחנו נורא מתוסכלים שבזבזנו את החופש הגדול שלנו בישיבה בממ"ד. זה ממש לא מה שקיווינו לעשות בחופשת הקיץ".
אלה נוסעת במשך 40 דקות מביתה בשדרות לבית הספר. "זה הכי מסוכן", אמרה, "בית הספר ממוגן אבל הדרך אליו ממש לא. באחד מימי מבצע 'עמוד ענן' הייתי בדרכי לבית הספר, היו ארבע אזעקות ונפל קסאם מול העיניים שלי. זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי. בסיטואציה שבה עדיין מתקיימת לחימה אני לא אלך לבית הספר".
יקיר בואנוס, תלמיד מקיף ד' באשקלון, הניח שהשיבה לבית הספר תידחה, אך יחד עם זאת אמר: "אותי זה לא מפחיד, יש בורא עולם, אימא מפחדת אבל אם יפתחו את השנה אני מתכוון לחזור למרות הסכנה". שוהם אלמעלם מאשקלון, שעולה לכיתה ט', רוצה לחזור לבית הספר: "אני מאוד מתגעגעת לחברים, רוצה לראות את החברות, רוצה כיף, אבל מפחדת שכשנחזור יהיו שוב אזעקות. זה מאוד מלחיץ".
סווטלנה אליזרוב, תושבת אשקלון ואם לשלושה, כבר החליטה שלא תשלח את ילדיה שעולים לכיתה א' ולכיתה ג' לבית הספר. "במצב הנוכחי לא נראה לי שהילדים יוחזרו לבית הספר, כואב לי שהילדים לא ילכו בזמן. קנינו את כל הציוד והם שואלים אותי אם יהיו לימודים. אני פונה לממשלה שיהיה יותר חזקים ושילכו עד הסוף עם הלב ולא רק עם הראש".
לפנייה לכתב/ת 
