שם טוב: שינדלר מצ'ילה, האיש שהציל ממוות
במהלך השלטון האכזרי של פינושה העסיק חורחה שינדלר מאה קומוניסטים, שעבדו בזהות בדויה בבתי המרקחת שלו. 36 שנים אחרי נחשף סיפורו
במהלך הימים האפלים של הדיקטטורה בצ'ילה הציל חורחה שינדלר כמאה מתנגדי משטר בזכות העסקתם בזהות בדויה בבתי המרקחת שלו. הוא סיכן את חייו, בדומה לשינדלר אחר - חסיד אומות העולם, אוסקר שינדלר.
עוד חדשות בעולם:
בלגי בן 13 עם קלצ'ניקוב: הילד של דאעש
צעדת השפלה באוקראינה לחיילים השבויים
קליפורניה: רעש האדמה החזק מאז 1989
סיפורו של שינדלר הדרום אמריקני פורסם לראשונה ביום שישי, בביוגרפיה "רשימת שינדלר הצ'יליאנית". הוא מתאר את המאבק האילם מול משטרו האכזרי של פינושה.
חורחה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית, בזמן שכוחותיו של אוגוסטו פינושה הדיחו מהשלטון את הממשלה הסוציאליסטית ב-11 בספטמבר, 1973. במהרה הוא פוטר מעבודת המשרד הממשלתית שלו - צעד שבישר על הדיכוי שעתיד לבוא ושגרם למותם של יותר מ-3,000 איש ולעינויים של 38 אלף עד סוף כהונתו של פינושה ב-1990.
במקום להימלט החליט שינדלר לפתוח בית מרקחת, ורקם תכנית שמזכירה את זו של אוסקר שינדלר, שהציל את חייהם של יותר מאלף יהודים במהלך השואה בזכות העסקתם בבתי החרושת שלו.
במהרה הפך בית המרקחת של חורחה לרשת של בתי מרקחת שהעסיקה פעילי שמאל תחת זהויות בדויות, כדי לסייע להם לברוח מידיו של פינושה. "התכנית נולדה מהצורך לשרוד", סיפר שינדלר בן ה-75 לסוכנות הידיעות הצרפתית.
חורחה שינדלר ושותפו העסקי, הרוקח רמירו ריוס, פתחו ארבעה בתי מרחקת בסנטיאגו ואחד נוסף ממערב לבירה, בעיירה קורקאבי. בסך הכול הם העסיקו קרוב ל-100 מנהיגים קומוניסטים ופעילי שמאל אחרים מ-1973 עד 1978, אז התכנית הפכה מסוכנת מדי והיא נפסקה. בתי המרקחת המשיכו לפעול, ושניים מהם עדיין פתוחים בסנטיאגו. אלסינו גארסיה, חבר המפלגה הקומוניסטית שעליו הגן שינדלר בשנות ה-70, עומד היום בראש אחד מהם.
הוא נזכר איך ה"עובדים" הקומוניסטים של שינדלר הונחו לסייע ללקוחות ולשמור על "פרופיל נמוך" כדי להימנע ממעקב של המודיעין הלאומי. "כמה מהם לא עשו שום דבר. הם רק היו שם. זה היה תרוץ לתת להם קיום חוקי מול המכונה הדכאנית", אמר גארסיה.
"עשינו כל מה שיכולנו"
בין אלה שקיבלנו הגנה משינדלר היו בכירי המשטרה לשעבר חוזה מונוז וקינטין רומרו, ששירתו כשומרי ראש של סלבדור איינדה, נשיאה הקודם של צ'ילה שמת ב-1973, במהלך ההפיכה של פינושה. השניים נאבקו להציל את חייו ביום שבו הותקף ארמון הנשיאות.
שינדלר סייע גם למחתרת של המפלגה הקומוניסטית, והקים רשת חשאית. "שבוע אחרי שבוע חברים מהמפלגה היו באים, מובטלים, עם מעט בגדים או סתם רעבים. עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם" נזכר שינדלר בביוגרפיה שלו, שנכתבה על ידי העיתונאי מנואל סלזאר.
קינטין בריוס, שהיום מנהל את בית המרחקת הראשון שפתח שינדלר, נזכר איך ה"בוס" שלו סייע לפעילים הפוליטיים הנרדפים והשכיר להם
בתים, נתן להם כסף ושלח להם תרופות. "מה שהוא עשה היה יוצא דופן", נזכר בריוס.
שינדלר בעצמו הצליח למחוק את עברו הקומוניסטי ולא שמר על קשר עם העובדים שהעסיק מחוץ לשעות העבודה, ושוחח על נושאים פוליטיים איתם רק דרך מתווכים. למרות זאת הרוקחים עוררו חשד.
"שני עובדי בית מרקחת נעצרו ונעלמו, אבל המודיעין לא היה מסוגל לעולם לקשר אותם לבתי המרקחת", אמר גארסיה, שנחטף ועבר עינויים ב-1988, לפני ששוחרר כעבור יומיים. הוא סיפר שלרוקחים היו כלי נשק נסתרים. "15 ימים החבאנו רובים מתחת לדלפק, כולל קלצ'ניקובים. זה קרה רק פעם אחת", הוא נזכר.
היום חי שינדלר, ששורשיו שוויצרים, בגרמניה. הוא חזר לצ'ילה להשקת הספר במרכז התרבות בסנטיאגו.
לפנייה לכתב/ת 
