שתף קטע נבחר

משחקי מלחמה

אוהדים עם ערכות אב"כ ביציעים, קבוצות ישראליות שנודדות בעולם ושרהל'ה שרון שפורצת לשידור משחק כדורגל. כך התמודד הספורט הישראלי עם המציאות הביטחונית לאורך השנים

המערכה הנוכחית במבצע צוק איתן היא לא הראשונה שבה הספורט הישראלי נאלץ להתמודד עם שיבושים בשגרת החיים.

 

מלחמת המפרץ

הפעם הראשונה שבה ספג העורף הישראלי פגיעות מכוונות הייתה במלחמת המפרץ ב-1991. עשרות טילי סקאד ששוגרו מעיראק נחתו במדינה, כשהמטרה העיקרית הייתה גוש דן.

 

רקטה שנחתה במגרש באשדוד במהלך מבצע "עמוד ענן" (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
רקטה שנחתה במגרש באשדוד במהלך מבצע "עמוד ענן"(צילום: אבי רוקח)

 

ב־15 בינואר פקע האולטימטום שהציב האו"ם לעיראק וסדאם חוסיין להוציא את כוחותיהם מכוויית, ורוחות המלחמה החלו לנשב באזור. אזרחי ישראל הצטיידו בניילונים ובמסקנטייפ, והשחקנים הזרים עזבו בהמוניהם. גם ארגוני הספורט הבינלאומיים מיהרו להגיב והודיעו על השעיית כל המשחקים שהיו אמורים להתקיים בישראל. כל משחקי הכדורגל הבינלאומיים שהיו מתוכננים לנבחרות הנוער והאולימפית נדחו, וכך גם המפגש של נבחרת הטניס (של מנסדורף וגליקשטיין) עם נבחרת צרפת בגביע דייויס.

 

 

 

בהתאחדות לכדורגל ובאיגוד הכדורסל הודיעו על הקפאת הליגות רק בערב של ה־17 בינואר, פחות מיממה לפני נפילת הטילים הראשונים על ת"א. בשבת של ה־20 בינואר מגרשי הכדורגל כבר היו ריקים.

 

ספורטאים זרים מעטים נשארו בארץ והוכתרו כיקירי ישראל, ביניהם הכדורגלנים ויקטור צ'אנוב ואנדריי באל והכדורסלנים ארל וויליאמס ו־ווילי סימס.

 

ההתאחדות לכדורגל ניסתה בהמשך לשדר עסקים כרגיל וב־7 בפברואר הודיעה למכבי חיפה ובית"ר ת"א כי יומיים לאחר מכן יתקיים בבאר־שבע משחק חצי גמר גביע הטוטו ביניהן. הקבוצות זעמו, אך מ"מ יו"ר ההתאחדות, עזריקם מילצ'ן, היה נחרץ: "השיקול הוא לא ספורטיבי או מקצועי, אלא לאומי".

 

מהזרים הבודדים שנשארו בארץ בתקופת מלחמת המפרץ. ווילי סימס (צילום: אהרל'ה ויסברג) (צילום: אהרל'ה ויסברג)
מהזרים הבודדים שנשארו בארץ בתקופת מלחמת המפרץ. ווילי סימס(צילום: אהרל'ה ויסברג)

 

המשחק המשמים, שהסתיים ב־0:0 לאחר 120 דקות, שודר בערוץ הראשון, שרשם אז את אחד מרגעי השפל שלו. בשעה 16.00, רגע לפני שהקבוצות התייצבו לדו־קרב פנדלים (3:4 לבית"ר), קטע הערוץ את שידור המשחק והקרין, על פי לוח המשדרים המתוכנן מראש, שידור חוזר של ערב שירה בציבור עם שרהל'ה שרון. מנכ"ל הערוץ, ג'ו בראל, הסביר: "לוח השידורים היה כסדרו".

 

לקראת סיום המלחמה, כשהפעולה הקרקעית של כוחות הקואליציה בהנהגת ארה"ב התקרבה ותדירות הטילים על ישראל פחתה, החליטה ההתאחדות לחדש את המשחקים בהדרגה. שבוע לאחר אותו משחק בבאר־שבע נערך מחזור בגביע המדינה, וחלק מהזרים החלו לשוב לארץ.

 

ב־18 בחודש אישרה הג"א לקיים משחקי ספורט מחוץ לת"א, עם הגבלה על מספר הצופים ובתנאי שייערכו בשעות הצהריים. הצופים התבקשו להגיע למשחקים עם ערכות האב"כ הצמודות שלהם. מחזור המשחקים בליגה הראשונה בכדורסל יצא לדרך, וארבעה ימים לאחר מכן שוחקו שלושה משחקי ליגה בכדורגל. המחזור הבא כבר היה כשהמלחמה הסתיימה באופן רשמי.

 

בערוץ הראשון זנחו את דו קרב הפנדלים לטובת שירה בציבור עם שרהל'ה שרון (צילום: עידן הובל) (צילום: עידן הובל)
בערוץ הראשון זנחו את דו קרב הפנדלים לטובת שירה בציבור עם שרהל'ה שרון(צילום: עידן הובל)

 

קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א הצליחה להימנע מפגיעה ספורטיבית. היו"ר שמעון מזרחי הגיע לסיכום עם ראשי פיב"א שהקבוצה תקיים את כל משחקי החוץ במסגרת האירופית ברצף, ובתום המלחמה תערוך מכבי רצף של משחקי בית בישראל. ואכן, עם סיום המלחמה חזר הכדורסל הבינ"ל ארצה. מכבי רשמה ארבעה ניצחונות בית רצופים והצליחה להעפיל לפיינל־פור בפריז.

 

האינתיפאדה השנייה

הפיגועים הגדולים בשנות ה־90 ובתחילת העשור שעבר הובילו לדחיות נקודתיות של כמה משחקים, אבל הפעילות הספורטיבית נערכה כמתוכנן. עם זאת, האינתיפאדה השנייה פגעה קשות בספורט הישראלי ברמה הבינלאומית. במארס 2002, לאחר פיגוע במסעדת "סי פוד מרקט" בת"א, ממנו ניצלו כמה משחקני קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א, החליטה אופ"א להעתיק את כל משחקי הבית של קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים לאזורים נייטרליים. עד לשנת 2004 נאלצו הישראליות לארח בקפריסין, הולנד, טורקיה, הונגריה ואיטליה.

 

להפועל ת"א זה לא הפריע בעונה האירופית הגדולה בתולדותיה והיא ניצחה במשחק "בית" באצטדיון ה־GSP בניקוסיה את מילאן הגדולה 0:1 ברבע גמר גביע אופ"א. עונה לאחר מכן, מכבי חיפה העפילה לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי לשלב הבתים של ליגת האלופות ונאלצה לקיים את משחקיה בקפריסין. הנבחרת נדדה באותן שנים לפאלרמו.

 

מסע אירופי חלומי, ששוחק ברובו מחוץ לישראל. הפועל ת"א (צילום: איי פי)
מסע אירופי חלומי, ששוחק ברובו מחוץ לישראל. הפועל ת"א(צילום: איי פי)

 

באפריל 2004 ביטלה אופ"א את החלטתה, אבל עד לשנת 2007 התירה לארח משחקי כדורגל בינלאומיים בישראל רק בגוש דן. משחקי הליגות בכל הענפים נערכו באופן סדיר. בשנות האינתיפאדה הצליחה מכבי ת"א בכדורסל להעפיל פעמיים לפיינל־פור, ב־2002 בבולוניה וב־2004 בת"א.

 

בחודשים שלפני הפיינל־פור בת"א גבר הלחץ של הקבוצות האירופיות לא לשחק בארץ. ב־22 במארס חיסלה ישראל את שייח' אחמד יאסין, והמצב הביטחוני הידרדר. במחזור הרביעי של שלב הטופ־16 הודיעה ולנסיה כי היא מסרבת להגיע לישראל. ראשי יול"ב החליטו להעניק למכבי ניצחון טכני על ולנסיה ולהותיר את הפיינל־פור בישראל.

 

ההמשך כבר נכנס לפנתיאון הספורט הישראלי. אחרי נס ז'לגיריס הבטיחה מכבי את מקומה בפיינל־פור, ניצחה את צסק"א בחצי הגמר והביסה את סקיפר בולוניה בגמר כדי לחגוג זכייה בגביע אירופה.

 

הפיינל-פור נערך בישראל ומכבי ת"א הגיעה אליו בגלל הרגע הזה - נס ז'לגיריס (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
הפיינל-פור נערך בישראל ומכבי ת"א הגיעה אליו בגלל הרגע הזה - נס ז'לגיריס(צילום: ראובן שוורץ)

 

מלחמת לבנון השנייה

נדודים נוספים נכפו על קבוצות הכדורגל שלנו בפתיחת עונת 2006/7 בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ומי ששילמה את המחיר הכבד ביותר הייתה מכבי חיפה, שנאלצה לארח את ליברפול במוקדמות ליגת האלופות בקייב ואת ליטקס לובץ' בסיבוב הראשון של גביע אופ"א ברוטרדם. זה לא מנע מהירוקים להעפיל למשחקי שלב הבתים של גביע אופ"א, שנערכו בבלומפילד.

 

משחקי הליגה לא נפגעו ממלחמת לבנון השנייה, שהסתיימה באמצע אוגוסט 2006, כשרק משחקי גביע הטוטו השתבשו. במקרה הזה, החליטו ראשי ההתאחדות לאפשר החלפת ביתיות לקבוצות, שאצטדיוניהן נמצאו בטווח הרקטות של חיזבאללה.

 

בקייב במקום בחיפה. דקל קינן מול פיטר קראוץ', אז בליברפול (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בקייב במקום בחיפה. דקל קינן מול פיטר קראוץ', אז בליברפול(צילום: רויטרס)

 

עופרת יצוקה

ב־27 בדצמבר 2008 יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בעקבות ירי בלתי פוסק של טילים על אזרחים ויישובים במערב הנגב. הפלסטינים מצידם הגיבו במטחים שפגעו בין היתר באשקלון, אשדוד ובאר־שבע. שר הביטחון אהוד ברק הכריז על הפעלת נשק לשעת חירום ביישובי עוטף עזה ודרום הארץ, אבל באזור המרכז החיים התנהלו פחות או יותר כרגיל.

 

ב־5 בינואר 2009 התקיימו משחקים ברבע גמר גביע הטוטו, אבל הדעה הכללית הייתה ש"זה לא זמן לכדורגל". יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, החליט לדחות את המחזור הקרוב בליגת העל ובליגה הלאומית בנימוק ש"הכדורגל יכול לחכות".

 

שחקני בני השרון בורחים מההמון הטורקי בזמן מבצע עופרת יצוקה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
שחקני בני השרון בורחים מההמון הטורקי בזמן מבצע עופרת יצוקה(צילום: רויטרס)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 

בכדורסל, לעומת זאת, התקבלה החלטה הפוכה – להמשיך לקיים פעילות סדירה בכל הליגות. "כל עוד הממשלה לא הכריזה על מצב חירום, זו תהיה טעות מצידם של גופי הספורט לפגוע בפעילות השוטפת", הסביר יו"ר האיגוד שי שני. באותו שבוע מכבי ת"א אירחה את אולימפיאקוס במסגרת היורוליג. קבוצה יוונית אחרת, לאריסה, לא הגיעה למשחק גביע האתגר נגד הפועל ירושלים במלחה וספגה הפסד טכני.

 

כדורסלני בני־השרון עברו חוויה באנקרה כשמאות אוהדים טורקים פרצו למגרש וגרמו לפיצוץ המשחק נגד טלקום אנקרה. הקפטן מאיר טפירו סיפר: "הם פרצו למגרש, רצו לעברנו עם טירוף בעיניים ולמזלנו השוטרים מנעו מהם לפגוע בנו. זה היה ממש מפחיד. הרגשנו שאנחנו נמצאים בסכנת חיים".

 

עמוד ענן

השקט שהושג בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" נמשך קצת יותר משלוש שנים וחצי, ובנובמבר 2012 יצא צה"ל למבצע "עמוד ענן" שנמשך 8 ימים. המערכה הייתה קצרה יותר, אבל החמאס שיפר את היכולות שלו ובפעם הראשונה שיגר טילים גם לעבר ת"א וירושלים.

 

המחזור בליגת העל נערך כמעט כסדרו, מלבד המשחקים הביתיים של הפועל באר־שבע ומ.ס אשדוד, שנדחו לדצמבר. תמונת המלחמה מבחינת הכדורגל הישראלי הייתה לפני המשחק בין מכבי ת"א לבני־יהודה בבלומפילד, כשהצופים שהקדימו ראו בשמי האצטדיון יירוט של רקטה על ידי מערכת כיפת ברזל. גם המשחק של מכבי ת"א ביורוליג נגד מלאגה נערך כמתוכנן בהיכל נוקיה למרות מחאות הספרדים.

 

תחרויות בענפים אחרים לא התקיימו. איגוד הסיוף החליט לדחות את תחרות פתיחת העונה בענף הרומח, בין השאר מכיוון שמאמן נבחרת ישראל לנוער, יואב הופנברג, גויס בצו 8. גם איגוד הג'ודו החליט לדחות את תחרויות הסבב המתוכננות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ציפורה חלפון
הפועל באר שבע
צילום: ציפורה חלפון
מומלצים