שתף קטע נבחר

דרוש: מוזיאון לאנשים מיוחדים

"במוזיאון יוצגו סירטונים על אנשים שלוקים בתסמונת דאון, אוטיסטים ועוד, ויראו אותם חיילים, תלמידי תיכון, פנסיונרים ואחרים. המוזיאון יהיה גם מרכז להסברה על האנשים שמציירים איכותית וגם מה הם אנשים בעלי מוגבליות. בעזרת המוזיאון יחקרו את הציורים, יכתבו ספרים וידעו לטפל במחלות בצורה יותר טובה". ירון פרץ, מורה לאמנות קורא להקמת מוזיאון מיוחד

שמי ירון פרץ הייתי מורה לאמנות במסגרות שונות לפגועי נפש, אוטיסטים, בעלי תסמונת דאון ופיגור שכלי, ומצאתי כשרונות שעולים על מרצים בבצלאל. אני מאמין שמגיע לאוכלוסיה המונה 34,000 מקום בו היצירות שלה יקבלו ביטוי, לכן אני יוצא במאבק חברתי להקמת מוזיאון ומרכז הסברה לבעלי צרכים מיוחדים.

 

המאבק הוא על הצגת הפנים של החברה, איך ניראים אנשים מוגבלים בלי סטיגמות ובלי סטראוטיפים, וכמובן עם יכולות מדהימות שאני פוגש יום יום בציורים מדהימים.

 

קיימות אלפי פעילויות שונות של אמנות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. במוזיאון יהיה מקום לאסוף את היצירות והוא יראה לחברה למה מסוגלים חניכים להגיע בכוחות עצמם.

 

במוזיאון יוצגו סירטונים על אנשים שלוקים בתסמונת דאוון, אוטיסטים ועוד, ויראו אותם חיילים, תלמידי תיכון, פנסיונרים ואחרים. המוזיאון יהיה גם מרכז להסברה על האנשים שמציירים איכותית וגם מה הם אנשים בעלי מוגבליות. בעזרת המוזיאון יחקרו את הציורים, יכתבו ספרים וידעו לטפל במחלות בצורה יותר טובה.

 


אורי נצר, צייר בעל מוגבלות, דיוקן עצמי.

 

יהיו במוזיאון ציורים של טובי הציירים ופסלים מתקדמים כמו פסל שלוחצים בו כפתור והפסל מוציא פתק שיר שכתבה פגועת נפש. או למשל שמתקרת המבנה יהיה פסל שזורק סוכריות כל שעה.

 

למי מותר לצייר מופשט?

 

הצלחתי לחבר בין אמנות רגילה לאמנות חינוך מיוחד במייצגים שעשיתי - למשל במיצג בו אני לוקח ראש אדם, שיער ראשי, ומציג איך אני מצייר עם ראשי ציור מופשט:

 

האלמנט הזה מדגים הלכה למעשה דוגמא מוחשית על כך שאין הבדל משמעותי בין אמן אוטיסט לביני. דבר זה הוא חלק אינטגרלי מקמפיין נרחב שצריך לייצר לטובת מוזיאון לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. מבחינה כספית בניית גן שעשועים שווה לעלות מוזיאון לאנשים מוגבלים, אז למה לגדוע רבבות ציורים שהיו יכולים להיות במוזיאון?

 

כדי לקדם הקמת מוזיאון נעשה מבצע החתמה באינטרנט, נעיף בלונים לשמים ונכתוב מיכתבים עם ססמאות כמו: "סוף לשילטון האנשים הרגילים שמחליטים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים את דרך ההיתנהלות", "תנו לנו מוזיאון", "מוזיאון עכשיו", "העם עם החינוך המיוחד", "הכחדה של דורות שלמים של ציירים מעולים", וכו'.

 

בתמיכת מפעל הפיס הוצאתי לאחרונה קטלוג שהוא ראש החץ של ציירים של החינוך מיוחד ואני מקים כעת אתר אינטרנט בשם "הקבוצה הצהובה" שהוא שקף של אמנים בעלי פוטנציאל להציג במוזיאון שיבנה.

 

הבעיה שאין אוצרים לחינוך מיוחד אין מסורת אמנותית והדורות הבאים יהיו ללא ציורים כי אין מי שמאפסן אותם. למה אין אפשרות לצוד אמנים במוזיאון שעובד 12 חודשים ולא חודש בשנה?

 


אורי נצר בהצגת יצירה מופשטת שלו בתיאטרון גבעתיים

 

אמנים מפורסמים ומקובלים שמציירים מופשט מציגים במוזיאונים ישראלים ואמן אוטיסט שעושה את אותו הדבר נשאר בחוץ.

 

מוזיאונים גדולים בארץ מפחדים לארח אמנים בעלי צרכים באולמות אומנות ישראלית כי יש להם חוסר ביטחון עצמי למה שהם עושים. הם טוענים שלא מכבודם לארח אמנים בעלי צרכים מיוחדים כי זה יוריד להם את הרמה.

 

מהסיבה הזו אמנים בעלי צרכים מיוחדים מציגים במחסנים של המוזיאונים ולא זוכים לחשיפה ומי שרוצה להציג באולם לאומנות ישראלית מגלגלים אותו בכל המדרגות.

 

זו שיא החוצפה של המוזאונים בארץ לדבר על חירות היצירה ובו בזמן לסרב להציג אמנים בעלי צרכים מיוחדים.

 

מוזיאון זה לא מותרות

הייתה לי קבוצת אומנים אוטיסטים שעשו עבודות נהדרות ומוזיאון ישראלי מוכר ביוהרה לשמה ובגיזענות גילגלה אותנו מהמדרגות.

 

לכן אנו זקוקים למוזיאון משלנו עם קצב שלנו עם ניהול אנושי ולקחת את אמנות אנשים לבעלי צרכים מיוחדים. הורים ליוצרים בעלי מוגבלות שונות צריכים לתת את הדעת -  מוזיאון זה לא מותרות.  

 

אנשים בעלי צרכים מיוחדים יום יום, שעה שעה, עוסקים באמנות. האמנות היא חלק משילוב מרכזי מההתעסקות שלהם, אז למה לא לבנות להם מוזיאון שישפר את היחס אליהם?

 

כשהייתי בברזיל בעת הכנת תערוכה חשבתי "איזה יופי אנחנו מייצגים אנשים שבארץ הם נטל למוזיאונים הגדולים ואנחנו מייצגים בכבוד את מדינת ישראל".  

 

יש ציפיה נמוכה מאנשים בעלי צרכים מיוחדים והם מפתיעים תמיד מחדש. אנשים בעלי צרכים מיוחדים מציירים קובוזום, אימפרסיוניסטי, ראליסטי וכמובן מופשט.  


"מה שייזכר עוד מאה שנה מעולם האמנות הישראלי זה אנשים בעלי צרכים מיוחדים". ציור של אורי נצר.

 

יש ציפיה נמוכה מאנשים בעלי צרכים מיוחדים והם מפתיעים תמיד מחדש. אנשים בעלי צרכים מיוחדים מציירים קובוזום, אימפרסיוניסטי, ראליסטי וכמובן מופשט. יש להם יכולת טובה בקביעה צורנית של אובייקטים הרבה חיבה ואהבה לעולם הפנימי שלהם. אני חושב שמכל עולם

האמנות מה שייזכר עוד מאה שנה מעולם האמנות הישראלי זה אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

 

התצוגה שלהם בדך כלל לא מוצגת במוזיאון, מוזיאון זה ויטרינה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים אם אין מוזיאון אין ויטרינה לחניכים, ראיתם פעם חנות ללא ויטרינה?.

 

  • לתמיכה ופרטים נוספים מוזמנים להתקשר לירון פרץ בטלפון:  054-5480620
  • מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל  shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר ". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
  • לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי נצר
אורי נצר
צילום: אורי נצר
צילום: אורי נצר
אורי נצר
צילום: אורי נצר
צילום: אורי נצר
אורי נצר
צילום: אורי נצר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים