הפסקת אש תחת אזהרה
לחמאס אמנם יש סיבות טובות לשמור על ההסכם, אבל לישראל אין ערובה לכך שרקטה לא תשוגר ושמנהרה לא תיחפר. המבחן יהיה בעוצמת התגובה לכל הפרה. בתום 50 ימי לחימה: על נתניהו ויעלון לבחון את השגיאות של עצמם

צריך לומר ביושר: עדיין איננו יודעים אם ניצחנו או יצאנו בתיקו עם ארגון גרילה וטרור שיזם את המלחמה הזאת. חמאס אמנם נפגע קשות, ובצוק איתן נלקחו ממנו כל יכולותיו הצבאיות ויותר מאלף מלוחמיו איבדו את חייהם, אבל ישראל ספגה 70 חללים, 64 מהם חיילי צה"ל. ועדיין, אין מענה מניח את הדעת לערובה לביטחונם של היישובים צמודי הגדר מפני פצצות מרגמה, רקטות קצרות טווח ואפילו טילי נ"ט שאותם עלולים לירות על אוטובוס שמסיע ילדים לבית ספר במועצה האזורית אשכול או בשער הנגב.

 

הסכם הפסקת האש ללא הגבלה שנכנס לתוקף הערב (ג') הוא לפי שעה הישג טקטי שאינו מבטיח רגיעה יציבה וארוכת טווח ליישובי הנגב המערבי ולישראל כולה. חמאס אמנם היה זה שביקש ההסכם, אפילו התחנן, אבל הארגון ידוע כמפר סדרתי של הפסקות אש, וכמי שהצורך להכאיב ולשפוך את דמם של ישראלים גובר אצלו על יצר ההישרדות והדאגה לאזרחים הפלסטינים הנתונים לשליטתו. לכן, טוב עשו המצרים וטוב עשתה ממשלת ישראל שדרשה שקודם תהיה הפסקת אש ארוכה יחסית למשך חודש לפחות, לפני שיתחילו לדון בדרישות חמאס ובדרישות הנגדיות של ישראל. גם כשיתנהל המשא ומתן צריך להיות מוכנים לכך שחמאס ינסה ללחוץ לקבל את דרישותיו באמצעות חידוש האש. ולכן, במקום לקרוא לזה "הפסקת אש קבועה", ראוי יותר לקרוא לזה "הפסקת אש על תנאי".

יעלון, נתניהו וגנץ. צופים חודש קדימה? (צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)
יעלון, נתניהו וגנץ. צופים חודש קדימה? (צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)

    חגיגות בעזה אחרי הפסקת האש (צילום: רויטרס)
    חגיגות בעזה אחרי הפסקת האש (צילום: רויטרס)
     

    בעניין זה חשוב לציין שבמקביל מקדמת ארצות הברית החלטה של מועצת הביטחון, שמעגנת את הפסקת האש הזאת בחוק הבינלאומי וגם מזכירה את דרישות ישראל לפירוז. המהלך הזה, שבו לוקחות חלק גם מדינות האיחוד האירופי, הוא מעין עמוד חיזוק למה שהושג בין המצרים, החמאס וישראל.

     

    סביר גם להניח שהמצרים הבטיחו לחמאס את פתיחת מעבר רפיח בהקדם האפשרי, מה שימריץ את חמאס לקיים את הפסקת האש, גם אם חאלד משעל ינסה לגרור אותו לחידוש האש.

     

    אבל הסיבה העיקרית שבגינה יהיה לחמאס עניין לשמור על השקט היא הצורך לשקם את רצועת עזה מהריסותיה הנוראיות. צריך להודות – פעילות חיל האוויר בשמונת הימים האחרונים, וההישג המודיעיני שבחיסול בכירי הזרוע הצבאית, מנעו מישראל את הצורך להיכנס קרקעית לרצועה ולכפות הפסקת אש תוך כדי מיטוט חמאס, מה שהיה עולה ביוקר רב.

     

    ואם תתפוצץ רקטה או תיחפר מנהרה?

    שאלה שישראל תצטרך להידרש לה היא מה עושים אם וכאשר חמאס או אחד הארגונים העזתים האחרים יפר את הפסקת האש – בין אם מדובר בחפירת מנהרה, בייצור רקטות או בהנחת מטען ליד גדר המערכת. אם ישראל לא תגיב בנוקשות ובנחישות על ההפרה הקלה ביותר, היא תאבד את ההרתעה שהושגה במבצע. אין טעם לכל מה שחיל האוויר, כוחות הקרקע וחיל הים השיגו, אם ישראל תבליג על הפרת הסכם.

     

    מכאן שמבחנה של הפסקת האש הוא לא רק אם חמאס והג'יהאד האיסלאמי או ועדות ההתנגדות העממיות יפרו אותה, אלא איך תגיב ישראל על ההפרה הראשונה. אחרי היציאה מלבנון ואחרי ההתנתקות ישראל לא הגיבה על הפרות, וכתוצאה מכך היא נאלצה להילחם כעבור כמה שנים בתנאים יותר קשים. מזה צריך להימנע בכל מחיר. אפשר לומר שזוהי הפסקת אש תחת אזהרה.

    ישראל לא ויתרה על הדרישה לעצור את התעצמות חמאס (צילום: רויטרס)
    ישראל לא ויתרה על הדרישה לעצור את התעצמות חמאס (צילום: רויטרס)

    מבחן נוסף להפסקת האש הוא מה יהיו פרטי ההסדרה שעליה יתחילו לדון בעוד חודש. למעשה, יש לישראל דרישות בשלושה תחומים:

     

    1. סידורי ביטחון שימנעו פיגועי גדר, ירי פצמ"רים וחפירת מנהרות.

     

    2. מניעת התעצמות חמאס. עניין זה בעצם בא על פתרונו כבר בימים אלה, כאשר המצרים הורסים את מנהרות ההברחה ברפיח ואנחנו מפקחים על הסיוע ההומניטארי שעובר במעברים. בעתיד, כשיפתח מעבר רפיח, יפקחו אנשי אבו מאזן שלא יעברו כלי נשק וחומרי לחימה ממצרים לעזה. כל זה קיים כבר כרגע, והשאלה היא אם בהסדרה הגדולה יהיה פיקוח הדוק על כך שמלט, חומרי בניה, צינורות וחומרי דישון שיעברו כדי לשקם את כלכלת הרצועה ואת המבנים שנהרסו, לא ישמשו לדיפון מנהרות.

     

    בשלב הנוכחי, חומרים אלה יעברו לידי אנשי האו"ם והאירופים המפקחים על פרויקטים של בנייה ברצועה. בעתיד יהיה צריך למצוא מנגנון פיקוח בינלאומי רציני יותר.

     

    באשר לדרישות ההומניטאריות של חמאס, לישראל אין בעיה להיענות להן כבר עכשיו, ובתנאי שחומרים שמועברים כדי להקל על מצוקת האוכלוסייה והמחסור במים ובדיור למשפחות שבתיהן נהרסו, לא ישמשו לחיזוק חמאס.

     (צילום: אבי רוקח)
    (צילום: אבי רוקח)

    3. שיקום. כאן תעמיד ישראל משוואה: שיקום תמורת פירוז עזה מנשק כבד – רקטות, מרגמות, טילי נ"ט, נשק נגד מטוסים ומל"טים. הפירוז צריך לכלול גם פירוק אמצעי ומתקני הייצור לרקטות. כן, הדרישה לפירוז מצד ישראל לא ירדה מהפרק.

     

    יריות בנגמ"ש של נתניהו

    אבל המשא ומתן הקשה על ההסדרה יימשך חודשים ארוכים והצלחתו תקבע במידה רבה אם תהיה רגיעה ארוכת טווח עם ישראל או אם לאו. לישראל יש אינטרס שהרצועה תשוקם, גם אם זה ייקח עשר שנים, ושלאזרחי עזה ולחמאס יהיה מה לאבד. חמאס כבר הודיע עקרונית בעבר שהוא מסכים להודנא שתימשך 40 שנה עם ישראל. אז הוא התנה את זה בכך שישראל תיסוג לגבולות 67'. סביר מאוד להעריך שאם עזה תשוקם, ולאוכלוסיה יהיה מה לאבד, גם לחמאס יהיה אינטרס לשמור על הודנא – לפחות לשלוש עד חמש שנים.

     

    הודנא היא מצב שקט יציב יותר מתהדייה, ולכך ישראל צריכה לשאוף מבלי לוותר על דרישתה לפירוז. אם תתקבל בימים הקרובים החלטה במועצת הביטחון שמזכירה את פירוז הרצועה, תהיה זאת רוח גבית לישראל.

     

    לסיכום, עדיין איננו יודעים אם הפסקת האש תחזיק מעמד, אבל אם זה מה שיקרה, אז המבצע השיג את יעדיו. חמאס הוחלש צבאית ומדינית, המנהרות הושמדו, מערך ייצור הרקטות ספג מכה אנושה, ולא צריך להתרשם מצהלות השמחה ברחובות עזה.

     

    אבל גם ישראל צריכה לבחון היטב את עצמה – ובעיקר הממשלה. אם הקבינט היה נותן הוראה לצה"ל להיכנס ולהשמיד את המנהרות שידעו עליהן לפני יוני 2014, ייתכן שהיינו מסיימים את המבצע בהרבה פחות הרוגים ובזמן קצר יותר.

    הקבינט לא הביא בחשבון, אף שזה היה ידוע, את הסכנה הגדולה שנשקפת עדיין ליישובים צמודי הגדר ולא פינה אותם.

     

    שר הביטחון, ראש הממשלה והרמטכ"ל שגו כשלא הורו על פינוי היישובים מילדים וכל מי שאינו נחוץ לתחזוקה חיונית של היישוב. ממשלת ישראל פינתה ישובים כבר במלחמת השחרור וגם אחריה, ולא הייתה שום סיבה שדניאל טרגרמן הפעוט יספוג רסיס מרגמה וייהרג.

     

    גם ההתנהגות השערורייתית של חברי הקבינט והירי ההדדי בתוך הנגמ"ש של ראש הממשלה ושריו וההיפך פגעו קשות ביכולת להשיג הרתעה ואולי גם האריכו את המערכה ללא צורך וגרמו לתחושה של חוסר מטרה ודרך, כרסמו בחוסן הלאומי ועודדו את חמאס להמשיך.

     

    המערכה לא תמה. היא רק עוברת לשדה המדיני, הדיפלומטי והמשפטי בזירה הבינלאומית. לכן, מוקדם עדיין לברך על המוגמר ואת תוצאות מבצע "צוק איתן" נוכל להעריך אולי רק בעוד שנים.

     

    בירושלים ובמגדלי הבטחון בקריה בתל אביב מחככים ידיים בסיפוק - ובצדק. אחרי התשה קצרה שנמשכה שבוע, בלי כניסה קרקעית, חמאס מצמץ ראשון והסכים לקבל את מתווה הפסקת האש הראשון שהמצרים הציעו, אותו מתווה שישראל קיבלה לפני המהלך הקרקעי.

     

    חמאס לא קיבל אפילו "הסדרה קטנה" שיכול היה לקבל לפני שמונה ימים לפני שהפר את הפסקת האש בפעם האחרונה. ישראל, לעומת זאת, לא ויתרה על דבר, אלא פשוט הסכימה לאותה הפסקת אש שהקבינט אישר כמה ימים אחרי תחילת מבצע צוק איתן.

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה הפסקת אש תחת אזהרה
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: קובי גדעון, לע"מ
      נתניהו. תבדוק את עצמך
      צילום: קובי גדעון, לע"מ
      צילום: ירון ברנר
      רון בן ישי - פרשן ynet לענייני צבא וביטחון