מאות בהלוויית הרבש"ץ של נירים: "יום כואב"
מאות הגיעו היום להלווייתו של רכז הביטחון בקיבוץ נירים, זאביק עציון, שנהרג מפצמ"ר מעט לפני הפסקת האש. החברים מאשכול נסעו בשיירה ברכבי ביטחון מיד מרדכי עד לקיבוץ. אביו, משה: "הוא היה רוצה שנמשיך לחיות ולא ניכנע"
עשרות חבריו ועמיתיו של זאביק עציון (55), רכז הביטחון בקיבוץ נירים שנהרג שלשום מפצצת מרגמה במטח האחרון מרצועת עזה, זמן קצר לפני הפסקת האש, התייצבו היום (חמישי) ב-15:00 בצומת יד מרדכי לקראת הלווייתו. אביו של זאביק, משה (81), סיפר טרם ההלוויה: "אחד הדברים הכי קשים עבורי זה לתאר אותו. היינו אבא ובן וחברים וידידים".
עוד בחדשות:
משה סיפר על קרבתו לבנו: "כמעט כל בוקר היינו נפגשים. בחמש וחצי הייתי מתחיל את הצעידה שלי בקיבוץ, וזאביק היה עושה את הסיור הביטחוני, והיינו מדברים. בתור רבש"ץ הוא היה רץ אחרי הקסאמים והפצמ"רים שנפלו. לא העליתי על דעתי שיקרה לו משהו".
חבריו הגיעו ליד מרדכי ברכבי הביטחון המשמשים אותם בעבודתם השוטפת בשמירה על היישובים במועצה האזורית אשכול. על הרכבים התנופפו דגלי ישראל. נהגים שעברו והבחינו בשיירה הארוכה צפרו להם כאות הזדהות.
כשהגיע הרכב הצבאי ובתוכו ארונו של זאביק, שישה חיילים יושבים לצדו, מיהרו הרבש"צים לעלות על רכבי הביטחון והחלו לנסוע אחרי ארונו של עציון. כשפנה הרכב לכיוון יישובי המועצה האזורית אשכול, הצטרפו אזרחים רבים וליוו אותו בדרכו האחרונה.
השיירה, שהשתרכה לאורך כמה קילומטרים, נסעה לאטה לאורך כביש 232, החוצה את תחום המועצה האזורית, עד שהגיע לבית העלמין בנירים. שם המתינו מאות בני משפחה, חברים ועמיתים של זאביק, שהגיעו להשתתף הטקס הבאתו למנוחת עולמים בקיבוץ.
אחד מעמיתיו של עציון אמר: "זה יום עצוב לנו. יום כואב. אתמול ליווינו את חברנו שחר מלמד. היום אנחנו מלווים את זאביק. שנים אנחנו עובדים איתו. מכירים אותו היטב. היום כמחווה אחרונה לזכרו החלטנו, כל הרבש"צים של המועצה, ללוות אותו בדרכו האחרונה מצומת יד מרדכי ועד לבית העלמין בקיבוצו, נירים".
בעת פגיעת הפצמ"ר עציון וחברו שחר מלמד ליוו צוות שתיקן תשתית חשמל שניזוקה בירי קודם. מלמד ואדם נוסף נפצעו באורח קשה, ובבית החולים סורוקה בבאר שבע נאלצו בהמשך לקבוע את מותו.
לפנייה לכתב/ת 
