מה נשים חושבות: ויברטורים ברשתות הפארם
מיליונר, מאהב צרפתי, כבאי ומדריך טניס נפגשים על מדף הפארם הקרוב לביתך. וזאת ממש לא בדיחת קרש, אלא סדרת ויברטורים חדשה שעוצבה כדי לשקף את הפנטזיה המינית הנשית. שאלנו 5 נשים מה דעתן על הגימיק
ואז... ובכן, אז חזרנו אחורה. זה קרה עם "50 גוונים של אפור", הטרילוגיה שהחזירה את השליטה הגברית לתודעה הנשית, כאילו אמרה "זה בסדר שתיהני ממין, אבל את צריכה גבר, ולא סתם גבר – את צריכה מישהו חזק, עשיר ובעל צי של מטוסים שיכוון אותך כל הדרך לאורגזמה".
אז מצד אחד, יש פה טרילוגיה שסחפה את העולם ומתמקדת בהנאה המינית מנקודת התצפית הנשית – דבר מבורך למדי, ומצד שני – הגבר עדיין שם והוא ששולט בכל סיטואציה מינית, כמו גם בחייה של אנסטסיה סטיל עצמה.
מה שבטוח וכנראה שגם פוקו היה מאשר את זה: המיניות הנשית היא כיום חלק משיח שלם ורחב של ביטויים ודימויים, הכוללים גם את הטור הזה, וייתכן שזאת גם הסיבה שהביאה את איאן סוונסון, מעצב המארזים של דולצ'ה וגבאנה וגוצ'י, לעצב ליין ויברטורים צבעוני ומיוחד, שמיועד לקהל הנשי, אך משווק – הכניסו את התופים - בחנויות רשת סופר-פארם!
שמעתן? לא עוד התגנבויות נבוכות לחנויות הסקס המקומיות חמושות במטפחת ומשקפי שמש גדולים, אלא הזכות להכניס את ההנאה המינית שלך לסל, יחד עם בושם של לנקום ועוד אייליינר של רבלון. ומה הבעיה, תשאלו? ובכן, הבעיה היא שהויברטורים מגיעים בארבעה דגמים שעוצבו, כך מוסר הקומוניקט, "כדי לקלוע לפנטזיה הנשית".
ארבעת הדגמים כוללים שני בעלי מקצוע: כבאי ומדריך טניס, ושתי קלישאות של גברים נחשקים: "המיליונר" ו"המאהב הצרפתי". הבנתן? שוב פעם גברים קובעים לנשים על מה לפנטז ודורשים שהפנטזיה תכלול דימויים מנקודת התצפית הגברית. אז גם אם המחשבה על לרכוש צעצוע מין בסופר-פארם אולי מבורכת, ההחלטה לייצר לכל צעצוע פנטזיה נלווית – כופה שוב על הנשים את האופן בו עלינו לחשוב ולהתעסק במין. וכדי לבדוק מה חושבות על כך נשים נוספות, החלטתי לתת ל-5 כאלו לחוות דעתן על המוצר. אלו הן תגובותיהן.
עכשיו ביישנית כמוני תוכל לרכוש ויברטור
תמיד רציתי לרכוש ויברטור. מה טוב יותר מאשר לענג את עצמי בדרך הטובה ביותר שתגרום לי להגיע לאורגזמה, בלי לכוון ימינה-שמאלה, בלי להתכווץ כי האצבע שלו הגיעה למקום הלא נכון ובלי ללחוש בצורה לא מאיימת שהדגדגן שלי הוא לא בדיוק הטרמפולינה האישית שלו? רציתי, אבל מעולם לא העזתי להיכנס לחנות סקס, לפחות לא בשביל לרכוש משהו לעצמי. משהו בידיעה שיראו אותי נכנסת לחנות מין, או מסתובבת עם קופסה שמצוירים עליה זרגים מאיימים – זה כבר היה יותר מדי חושפני עבורי, שלא לדבר על התגובות מהסביבה.
עכשיו, כשהויברטורים המעוצבים של איאן סוונסון יצאו לשוק, נראה לי שאולי הרכישה קרובה מתמיד – הקופסאות החמודות, המעוצבות כך שהן לא חושפות דבר ממה שיש בתוכן - מבורכות, בעיקר לביישניות כמוני. יחד עם זאת, אני תוהה אם סוונסון באמת מכיר את האנטומיה הנשית. משום מה נראה לי שויברטור הכבאי וזה של המאהב הצרפתי לא יצלחו את המשימה. הם נראים יותר כמו כף לסלט או לגלידה – האחרונה הולכת מצוין עם סקס - ואולי זו המטרה שלהם, אבל לא נראה לי שאני הולכת להכניס בין הרגליים משהו שנראה ככה. מדריך הטניס וחברו המיליונר, עם זאת, מתאימים יותר לפיזיולוגיה, לפחות לזו שאני מכירה, ונראה לי שנתחבר מצוין.
באשר לצבעי הפסטל המתוקים - התגובה הראשונה שלי היתה "יא, איזה חמוד". מצד שני, אני לא בטוחה שלסקס הפרוע שלפעמים מתחשק לי יתאים צבע ורוד בייבי או סגול לבנדר – יש אולי בצבע כחול מביצים כואבות? ועוד משהו, אם כבר מעצבים ויברטורים לנשים, לא כדאי להתייעץ עם איזו אישה או שתיים, או יותר? מי אמר שדווקא הכבאי או מדריך הטניס זו הפנטזיה?
ולמה אתה חושב, סוונסון היקר, שהמאהב הצרפתי יודע לעשות מה שצריך, שלא לדבר על המיליונר, שלרוב מעדיף שיענגו אותו ולא הוא אחרות? נראה לי שמישהו כאן ראה יותר מדי סרטים מז'אנר הרומן-הרומנטי, אחרת אין הסבר לדמויות הנבחרות. זה, יחד עם העיצוב המוזר של שניים מהויברטורים, מעלה את המסקנה שיד אישה לא נגעה כאן וחבל. מצד שני, למי איכפת איך קוראים לו כל עוד הוא עושה את העבודה (דניאל שיר).
אל תצבעו לי את הפנטזיה בפסטל
ויברטור בסופר-פארם? צעד מבורך לדעתי! זה כאילו שהאנושות מתקדמת בצעדי ענק ומכריזה: "גברת, אנחנו יודעים שיש לך כוס ואנחנו גם יודעים שאת רוצה לענג אותו, לבדך או בעזרת מושא תשוקתך". אז זה ממש נחמד, אם אנחנו לוקחים בחשבון שלפני 100 שנים לערך, הקונספט שיש לאישה מיניות שהיא לא לצרכי רבייה בלבד היה לגמרי טאבו.
ובכל זאת, משהו במוצר הזה לא יושב לי טוב בעין. ממבט ראשון הרי שהמוצר בכלל נראה כמו כפיות שמגיעות עם אריזה של יוגורט בטעם עוגת תות גבינה. ושלא תבינו אותי לא נכון - דווקא הבחירה שלא להציג את הויברטור כפאולוס זכרי היא חתרנית בעיני. יש פה אמירה: אפשר גם בלעדיך!
עם זאת, המוצר מובנה על תפיסה מאד מסוימת של נשיות - עדינה, פסטלית ובעיקר לא מאיימת, וזה נורא סטריאוטיפי בעיני. אז הנה ניוז פלאש עבור יצרני הפרסומות, המוצרים וכל מי שמטרתו להנחיל לנו מוסכמות של זוגיות, ארוטיקה וכדאיות מינית: היי, תפסיקו עם זה, אתם טועים. לחלקינו יש פנטזיות שהן שונות, ועצם המחשבה שמיליונר עשיר ירצה לגלגל לתוכי את הסיגר שלו מעלה אצלי לא פחות מאשר בחילה, גם כלפי המיליונר וגם לסיגר. לא, באמת, יש לכם את זה ביותר אוליגרכי?
כי מה יש לנו פה בעצם? ארבעה ויברטורים צבעוניים אשר עוצבו עבור אישה מסוימת: אותה אישה אשר קוראת קוסמופוליטן ומחכה לבעל עשיר שיציל אותה מעצמה (לא שהאישה הזו בהכרח קיימת מחוץ למוחם של המעצבים). ומה עם אישה שמרגישה קצת פחות בנוח עם מרקמים קטיפתיים, צבעים פסטליים ופנטזיות מלוקקות? לא מגיע לנו ויברטור שנוכל להזדהות עם העולם המגדרי והסמלי שהוא מציג? הכל פוליטיקה של ייצוג, הכל. והנה עוד מוצר שמנחיל את אידיאל האישה המודרנית: אישה שאולי נהנית ממיניותה בגלוי, אבל בסוף היום משמרת את תפקידיה המסורתיים של הנשיות (מלכיאלה פייג').
זה ויברטור או כלי משחק לחוף הים?
אני שמחה מאוד לשמוע שמוכרים אביזרי מין בחנויות הפארם, מתוך תקווה רגעית שזה עוד צעד קטן בדרך אל דיבור פתוח על מיניות האישה, ועל (לא ייאמן) מה שעושה לה טוב. אני רק לא בטוחה מה בדיוק חשבו לעצמם האחראים על העיצוב והתיאורים. בתור התחלה, הניסיון לשוות להם מראה א-מיני עד כדי כך הוא קצת תמוה. אני מבינה שלא כולן רוצות ויברטור שנראה כמו פין אמיתי, אבל למה ללכת רחוק ולעצב אביזרים בצבעים וצורות שמזכירים יותר כלי משחק מפלסטיק לחוף הים? הם אמורים לעורר אותי מינית או להכין אותי להורות? הם גם ילכו עם הילדים לגן בשבילי אחר כך?
ולסיפורים - יש לנו כבאי, מיליונר, מדריך טניס וצרפתי. רק חסר אחד בצורת מברג בשביל האינסטלטור והופ, השלמנו את קלישאת הפורנו הרך המושלמת. ואם לא הבנתם, אז סוונסון הרג בעצם שתי ציפורים סקסיסטיות במכה אחת: גם דרש להחביא את האורגזמה שלי בתוך את חפירה מפלסטיק, וגם הכניס אותי לקטגוריה סופר-משעממת ורדודה.
כאישה שנהנית מסקס אלו האופציות שיש לי, ואפילו את הסיפור כתבו בשבילי? מעניין האם הם הולכים להוציא בקרוב מהדורה לנשים שגברים חכמים ומתחשבים עושים להן את זה - האם אז אוכל לבחור ויברטור בצורת עט נובע אם אני בקטע של גברים שכותבים, נניח? ומה לגבי דילדו בצורת פוטון טורפדו אם אני חובבת גיקים שרואים סטאר טראק?
ובנימה רצינית, אני בעד עיצובים שנראים טוב לצעצועי מין והכול, ואני בעד שידברו בקול על האורגזמה הנשית ועל כמה היא תעשה טוב לכולנו. אבל, אני אשמח אם ידברו עליה במקום לספר לי נרטיב מצוץ מהאצבע על הגבר הבנאלי שאמור לסחוף אותי. כשאני רוצה גבר אני מחפשת גבר, כשאני רוצה ויברטור אני אשמח להסבר על יעילות המכשיר, ושיסמכו עליי שהפנטזיות שלי קצת יותר מעניינות ממה שיש להם להציע (לירון סיני).
זה ויברטור, למען השם!
עולם הוויברטורים לרוב מתחלק לשניים: או שאלו מכשירים שנראים מעט אפורים ופשוטים, או שהם נראים כמו משהו שיצא מסרט פורנו שוודי (לא שיש בכך משהו רע, חלילה!) מה שכן, חייבים להודות שההתעלמות מהפן המיני פה והניסיון להציג את המענגים המעוצבים האלו כ"לא מאיימים ולא מיניים" הוא מעט מוזר. הרי למה לא לקרוא לילד בשמו? זה ויברטור, למען השם! אז למה ללכת סחור סחור? מצד שני, יש פה נקודה שאולי שווה לחשוב עליה: אם העטיפה המעודנת והאריזה הכללית של המוצר כלייף סטייל, יגרמו לעוד נשים לקנות ולהתנסות, אז למה לא?
מבחינת העיצוב והבחירה בפנטזיית הכבאי או המיליונר, ובכן, הרשו לי לפקפק מעט. לא נראה שמישהי תעמעם את האורות, תדליק נר ריחני ואז תיקח לידיה את ויברטור "המיליונר" ותפנטז על גבר עשיר כקורח שייקח אותה להפלגה ביאכטה המפוארת שלו ושם, ממש על הסיפון, יביא אותה לאורגזמה מדהימה. הרי הפנטזיה היא אישית וכל אחת יכולה להפליג במחוזות דמיונה כאוות נפשה ואורגזמתה. אם כן, זה גימיק חביב ותו לא (יעל כהן).
למה שגבר ממעמד הביניים יקנה לחברתו את המיליונר?
אחד הדברים החשובים ביוזמה, הוא עצם הבחירה למכור את הויברטורים בחנות פארם רגילה, כלומר בסביבה שאינה נחשבת מגונה או בזויה, ובכך להתייחס למיניות כפעולה טבעית כמו לחפוף את הראש ולצחצח שיניים. מהבחינה הזאת, הבחירה אכן תואמת את חזון החברה לשפר את הסטיגמה של הויברטורים, שכן נשים כגברים מתביישות להיכנס אל תוך חנויות אביזרי המין בהן יש לא פעם אווירה סליזית של תרבות שליטה, תעשיית מין ו- BDSM, שלא מתאימה לכל אחת.
כמובן שמבחינה פמיניסטית ראוי לפתוח את הדיון על סטיגמה זאת: לרדוף בצדק את היחס המחפצן הבזוי של נשים (כזונות, חפצים, רכוש וכו), אך מאידך גם לא להגביל את חופש הבחירה בתוך יחסים הבנויים על רצון חופשי, כבוד הדדי והנאה. ועם זאת, הניסיון להאניש ויברטורים בפנטזיות של כבאי, מיליונר, מדריך טניס ומאהב צרפתי – הוא תהליך אינדוקטרינציה פסול, מכוער ומוריד. הכתבה של פנטזיה מינית עשויה ליצור דחייה ובצדק, כך שביקורת חברתית הכרחית במחאה על השטות הזאת. ועוד כמה הערות ששווה לתת עליהן את הדעת:
1. במקום שזוג ישקול את צורות הויברטורים על מנת שיתאימו להעדפות המיניות שלהם, הם נדרשים לשקול מודל מדומה, חיצוני ולא רלוונטי לחייהם.
2. ויברטורים משמשים גם לסביות אשר כלל לא נמשכות לגברים. מדוע הן נדחקות החוצה?
3. גם גייז משתמשים בויברטורים. למה לכפות עליהם פנטזיה נשית?
4. ויברטורים הם חלק אינטגרלי מחיי זוגיות. מדוע שגברים ירצו לקנות את המוצר כאשר הם צריכים לבחור לאיזה דימוי גברי, נבוב ושטחי עליהם להשוות את עצמם? כך, לדוגמה, גבר ישראלי הקורס תחת עול המציאות הכלכלית - למה לעזאזל שיקנה פנטזיה של עצמו כמיליונר לבת זוגו? כי הוא לא מספיק טוב בשבילה?
ולהפך – שמיליונר שירצה להרגיש עממי יקנה לחברתו את הכבאי? ואישה - מדוע לכפות עליה לקשר תשוקה לכסף עם הנאה מינית? ומה הגזענות הזאת עם הצרפתים? (הדס רשף).
כל הכתבות שלנו נמצאות גם בפייסבוק. תעשו לייק?
לפנייה לכתב/ת 
