זה בדוק: כך תהפכו את הילד שלכם לתלמיד טוב יותר

כל ילד, אבל כל ילד, משלב הזאטוט הקטן עד רמת המתבגר המחוצ'קן ,מתחיל שנת לימודים כשהוא פוסע לעבר הבלתי ידוע, והחיה האנושית, כידוע, מתעבת עד מאוד דברים עמומים ובלתי ודאיים. תוסיפו על זה את העובדה שכל שנה, באופן טבעי, אמורה להיות קשה יותר מזו הקודמת, וקיבלתם ילד שמודאג וחושש ממה הולך להיות בשיעור השנה.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

הכתבות האחרונות של גיל ונטורה בערוץ הורים :

רוצים לחנך את הילדים? פשוט תפסיקו לחפור

מה תעשה כשתהיה גדול? כסף - והרבה!

בלי יועצות שינה: תחזירו את ההורות לעצמכם

להישאר ביחד בשביל הילדים: טוב או רע?

הורים נוטים לחשוב שלמידה זה אתגר אינטלקטואלי נטו. Big mistake. מלאנת'אלפים מחקרים הראו שילד מוטרד הרבה פחות פנוי ללמידה, וילד שמתוסכל כי זה לא הולך כבר בהתחלה הוא ילד שהאיי.קיו שלו לקח יום חופש.

אז מה עושים? קודם כל - לגיטימציה. תעודדו אותו לדבר על הצדדים המשעממים, המתסכלים, תגידו לו שאתם רוצים לשמוע, תגידו לו שגם אתם עברתם את זה, ותגרמו לו להרגיש שזה טבעי. יותר מדי ילדים מסתובבים במערכת החינוך בתחושה שהם עופות מוזרים וחריגים, ולמען האמת, הם לא.

שנית, מה דעתכם ללמד אותו לתרגם את הרגשות שלו למשהו מוחשי ואקטיבי? לשחק איתם? בכל בוקר, כשהמתוק הקטן יוצא לרכוש השכלה, תבקשו ממנו להמר, בסולם של אחד עד 10, כמה יהיה לו מעניין היום. כשהמתוק הקטן חוזר תבקשו ממנו שוב לדרג כמה מעניין היה לו, שוב מאחד עד 10. אם אתם לא בבית, זה בסדר שתעשו את זה בטלפון, ואני מוכן לתת אישור גם לסמס או וואטסאפ.

אבל, העסק לא נגמר כאן. כל הדירוג המשחקי הזה הוא רק בסיס לשיחה: באיזה שלב של היום הרגשת שהמספר עולה? מתי הוא ירד? מה היה הופך את היום הזה ליום "גבוה יותר בסולם?".

אזהרת ונטורה חשובה: אל תחפשו כאן פואנטה או שורת מחץ. המטרה האמיתית של כל הפרוייקט הזה היא פשוט לגרום לילד עם הזמן להתבונן באופן מודע, מסודר ושיטתי יותר על המצב הרגשי שלו. למה? כי ילד שיודע יותר על כפתורי הרגש שלו הוא ילד בעל תחושת שליטה יותר טובה, וילד שמזניק את תחושת השליטה קדימה, כמעט תמיד מקפיץ גם את הציונים שלו. נסו ותיהנו.