שתף קטע נבחר

בגלל לחץ בהיי-טק: עובד הוגדר נכה נפשית

לפני 10 שנים נקלע עובד היי-טק למשבר נפשי עמוק, לאחר שהודח לתפקיד זוטר, קודם למשרה מלחיצה ואז פוטר במפתיע. לאחר אינספור הליכים משפטיים ותלאות מול הביטוח הלאומי - הוא הוכר סוף כל סוף כבעל נכות נפשית של 30%. הפיצוי: יותר ממיליון שקל וקצבה של 7,000 שקל בחודש

ביטוח לאומי נאלץ לקבוע לאחרונה נכות נפשית של 30% לעובד היי-טק, בעקבות שלושה ארועים קשים שחווה לפני כ-10 שנים - הורדה לתפקיד זוטר, לחץ במערב לתפקיד קשה ופיטורים שהביאו אותו לכדי משבר. העובד קיבל לאחרונה סכום של יותר ממיליון שקל כפיצוי רטרואקטיבי וכן עתיד לקבל מעתה והלאה קצבה חודשית בסך 7,000 שקל בגין נכותו.

 

 

העובד הועסק בשנים 2000 עד אפריל 2004 באחד הארגונים המובילים במשק. בית הדין הארצי הכיר בו בהחלטה תקדימית שהתקבלה אשתקד, כנפגע תאונת עבודה בשל שלושה ארועים חריגים שארעו ברצף והסבו לו נזק נפשי במהלך עבודתו. כעת הוכר העובד כבעל נכות נפשית, לאחר תלאות מול הביטוח הלאומי, שכללו ועדות רפואיות לקביעת שיעור נכותו.

 

בהליכים המשפטיים שניהל העובד, באמצעות עו"ד ענת קאופמן, פורטו הארועים בגינם הוא ביקש פיצוי. ראשית, העובד קודם במהלך עבודתו תפקיד יוקרתי וחשוב בשלב מסוים, אולם לאחר 10 חודשים הודיע לו מנהלו במפתיע כי הוא מועבר לתפקיד זוטר וחסר חשיבות בצוות אחר - ארוע שגרם לו לחוש מושפל ופגוע.

 

שבועות אחדים לאחר מכן התרחש הארוע השני - כאשר העובד שוב הועבר מתפקידו, הפעם לפרויקט יקר, חשוב ומסובך, עם לוח זמנים קצר ביותר להשלמתו. כפי שמתואר, תוך כדי מילוי תפקידו, נקלע העובד למצוקה וללחץ נפשי עצום נוכח העומס שהוטל עליו.  

 

הארוע השלישי התרחש כשלושה חודשים לאחר מכן - אז העובד קיבל לפתע הודעת פיטורים ממנהלו הישיר. "לטענת המערער, בעת פיטוריו מצבו הנפשי כבר היה קשה", מפורט בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה. "עם זאת, הודעת הפיטורים היתה מפתיעה, היא התקבלה על ידו בתדהמה ובהלם מוחלט וכפגיעה אישית קשה ביותר. לפיכך הודעת הפיטורים החמירה את מצבו הנפשי, שהדרדר עד כדי ניסיונות שעשה לשים קץ לחייו".

 

"החלטה תקדימית"

מאז פיטוריו, העובד לא חוזר לעבוד כלל. בתביעה שהגיש לבין הדין האזורי לעבודה נגד הביטוח הלאומי, הוא ביקש להכיר בארועים הללו - שהתרחשו בפרק זמן של כחודשיים, כגורמים לנכות נפשית מעבודה. אולם בית הדין הכיר רק בארוע הראשון - שבו הוא הועבר לתפקיד זוטר - כארוע חריג.

 

העובד ערער לבית הדין הארצי בגין שני הארועים הנוספים, כאשר במהלך ניהול התביעה הכיר הביטוח הלאומי גם בארוע השלישי - של הפיטורים, כאירוע חריג. בהחלטה שקיבל בית הדין הארצי בספטמבר אשתקד, הוא קבע כי גם האירוע השני, שבו הוא קודם לתפקיד מלחיץ וקשה - הוא אירוע חריג בעבודה, שהסב לו נזק נפשי לצד שני האירועים האחרים.

 

בתוך כך נקבע, כי "אין חולק כי במהלך תקופה בת כחודשיים ימים.. עד שפוטר מהעבודה, היה המערער נתון בעומס עבודה רב ובלחץ נפשי קשה". עוד צוין בהחלטה כי המעבר החד לעבודה החדשה והקשה לווה בלחץ כבד ובמתח מיוחד, כאשר זמן קצר ביותר לאחר מכן העובד החל להתלונן על התסמינים הפיזיים הנלווים ללחץ ולמועקה שהחל לסבול מהם. לפיכך נקבע, כי גם האירוע השני היה בבחינת אירוע מיוחד ובלתי שגרתי בעבודתו.  

 

"מדובר בהחלטה תקדימית ומשמעותית ביחס לכל התיקים העוסקים בפגיעה נפשית כתוצאה מלחץ נפשי מתמשך בעבודה", טוענת עו"ד קאופמן, שייצגה את התובע לאורך כל התהליך. "קביעה זו הינה חריגה, משום שכבר נפסק בעבר כי "אירועים מתמשכים או רצף של אירועים" אינם עונים על הנדרש להכרה באירוע כאירוע מיוחד". 

 

לאחר החלטת בית הדין חזר התיק לדיון בוועדות של הביטוח הלאומי ובימים אלה נקבע כאמור שיעור הנכות הסופי והחלה הזכאות לתשלום קצבת הנכות. לצד התביעה מול ביטוח לאומי, מנהל העובד גם תביעה בסך מאות אלפי שקלים גם נגד הארגון בו עבד וחברת ההשמה שמטעמה נשלח לעבוד בו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים