שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איסור הנשרת תלמידים: מעתה בכל הארץ
    יישום "צו לימוד חובה" מחייב מנהלי בתי ספר לקבל כל תלמיד לכיתות י"א-י"ב, ואם בכל זאת נפרדים ממנו - על הרשות המקומית למצוא לו מוסד חלופי

    שנת הלימודים שנפתחה השבוע נושאת בשורה עבור התלמידים שלרוב נותרים בשוליים: צו לימוד חובה יחול על כיתות י"א-י"ב בכל יישובי הארץ. המשמעות היא שבכל בתי הספר חל איסור להנשיר תלמידים. על מנהלי בתי הספר חובה לקבל כל תלמיד או תלמידה לכיתות י"א-י"ב, ואם בכל זאת מחליטה ההנהלה כי תלמיד מסוים לא מתאים למוסד הלימודים, על הרשות המקומית למצוא לו מוסד חלופי.

     

    עוד בחדשות:

    פותחים שנה: "תוכניות הליבה לא ייפגעו"

    החומה בבית שמש: צו סגירה לכיתות החרדיות

     

    יישום צו לימוד חובה החל בשנת הלימודים תש"ע בפריסה הדרגתית לאורך שש שנים. בכל שנה הוחל הצו על יישובים נוספים ברחבי הארץ. בדיון של ועדת החינוך של הכנסת לפני כחודשיים, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", חתם שר החינוך שי פירון על הרחבתו של הצו גם לשנת הלימודים תשע"ה, וכך תיושם פעימתו האחרונה.

     

     (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     

    עם פתיחת שנת הלימודים מוחל הצו על 81 יישובים ברחבי הארץ, בהם לומדים 33,912 תלמידים. כך למשל בגבעת שמואל, גבעתיים, גן יבנה, הוד השרון, יהוד, יקנעם עילית, אזור, נס ציונה, קריית אונו ושוהם - נמנו 238 בני נוער שנשרו וכעת יוחזרו למסגרת החינוכית.

     

    בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ד, הוחל הצו בין היתר על אבו גוש, גדרה, הרצליה, ירוחם, ראשון לציון, שלומי ותל אביב. בשנת החלתו הראשונה, תש"ע, נכנסו לצו בין היתר אופקים, בית שאן, עכו, נהריה, רמלה ואום אל פאחם.

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

      

    עד להחלת הצו, חוק לימוד חובה חל רק על תלמידי כיתות א'-י'. המשמעות הייתה שתלמידים שהפסיקו ללמוד בכיתה י"א או י"ב יכלו לעשות זאת, ואף גורם לא היה אחראי להחזירם למערכת החינוך. התיקון לחוק נועד להרחיב את חובת הלימוד על כיתות י"א-י"ב, להבטיח את שיעור הלומדים בגילאים אלה ולמנוע את נשירת התלמידים. 

     

    גורמים במשרד החינוך הסבירו כי "אם ילד מחליט שהוא רוצה לצאת לעבוד ולא ללמוד בכיתה י"א או י"ב, על מהשפחה שלו לבקש פטור מצו לימוד חובה. אנחנו מקווים שלא יהיו הרבה כאלה. בינתיים ירד מספר הילדים הפונים וגם מספר הנושרים יורד משנה לשנה. זה אומר שילדים רוצים להישאר במערכת החינוך ושהרשויות המקומיות עושות מאמץ בשביל שהם יישארו".

     

    שר החינוך, שי פירון (צילום: אלי מנדלבאום)
    שר החינוך, שי פירון(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    אותם גורמים אמרו כי הבעיה אינה לאתר את הילדים הנושרים, אלא לשכנעם לחזור למערכת החינוך. "זה קצת יותר מורכב. אנחנו בונים עבור הילדים הללו חממות שמסייעות בחזרה ללימודים, או כיתות מיוחדות לשילובם במערכת החינוך. בפזורה הבדואית הוחזרו בשנים האחרונות תלמידים שלא היו במשך ארבע שנים במערכת החינוך כי הם יצאו לעבוד. מעבר לכך השר מקדם את שובם של בתי הספר המקצועיים. הם יגוונו את המענים החינוכיים, מפני שהמסגרות הקיימות אינן מספקות מענה לשונות הקיימת בקרב התלמידים".

     

    השר פירון הסביר בישיבה לפני חודשיים: "החוק הקודם מתכתב עם חברה אחרת שבה מסיימים ללמוד בכיתה י' והולכים לעבוד. אני לא רוצה להגיד שיש בשורה כי בתי הספר קיימים כבר הרבה שנים, אבל יישום החוק מביא לכך שמדינת ישראל לוקחת על עצמה לא רק אחריות לימודית, אלא גם אחריות חינוכית. זאת נקודה מאוד מהותית".

     

    יו"ר המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן שיזם את החוק יחד עם ח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור סיפר באותה ישיבה: "חודשיים וחצי אחרי שהחוק התקבל בכנסת כדת וכדין הוא בוטל בהצעת חוק ההסדרים. היינו צריכים להגיש עתירה לבג"ץ כדי שהחוק הצעיר הזה, בן חודשיים וחצי, לא יבוטל". עוד סיפר קדמן כי את החוק הגיש לראשונה ח"כ זבולון אורלב בכנסת ה-15, אך כשל. כך גם בכנסת ה-16. בכנסת ה-17 הצליח מלכיאור להעביר את החוק. "התגברנו גם על חוק ההסדרים, ובסופו של דבר נקבע בהצעת פשרה, שהתנגדתי לה, אני מודה על האמת, שבמהלך חמש-שש שנים החוק יוחל בהדרגה". הוא הוסיף: "עד היום העברנו לילדים מסר שאחרי כיתה י' לא חייבים ללמוד. עם החלת החוק בכל הארץ, המסר משתנה לחלוטין". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איסור הנשרת תלמידים: מעתה בכל הארץ "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים