"אימפריית הפשע 5": היו זמנים באמריקה
העונה האחרונה של סדרת המאפיה מתחילה בדילוג של 7 שנים קדימה ונעה בין קובה, ניו יורק ואטלנטיק סיטי. עדיין חסר בה הדבק העלילתי שיחבר בין ההתרחשויות - אבל יש לה את כל המרכיבים הנחוצים לסיום מוצלח ומרשים
המשבר הכלכלי הגדול, סופה של תקופת היובש ודור חדש של מאפיונרים בניו יורק: ליוצרי "אימפריית הפשע" יש את כל מה שצריך כדי לסיים את הסדרה המצוינת הזאת בעונה חמישית ומופלאה. פרק הפתיחה ששודר אמש (ב') ב-yes היה אמנם קצת עייף מצד אחד, ועמוס בהתרחשויות שיצטרכו מתישהו להתמזג לעלילה קוהרנטית מצד שני, אבל מכאן אפשר עוד לעלות.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"The Knick": האוס של המאה שעברה
"איש חשוב מאוד": יהודה לוי מצוין בתפקיד עצמו
"נויורק": מאפיונרים חסרי יומרות
השנה היא 1931, שבע שנים אחרי העונה הרביעית, ונאקי תומפסון - חיוור כמו תמיד - מנהל את אימפריית הפשע שלו מקובה שטופת השמש. שם, בעזרתה של סאלי ווייט (פטרישיה ארקט הנהדרת) הוא מנסה לקדם את ביטול חוק היובש בארה"ב באמצעים לא הכי כשרים ובסיוע של סנאטור מפוקפק.
במקביל, משולבים בפרק פלאשבקים מ-1884, תקופת ילדותו של תומפסון. ההבזקים האלה אמורים, כנראה, לספק את הרובד הפסיכולוגי של העונה האחרונה ולהסביר (גם אם באופן בנאלי וצפוי למדי) איך הנער העני מאטלנטיק סיטי הפך לאחד המאפיונרים החשובים בדורו.
עלייתו ונפילתו של אל קפונה
הרבה השתנה בשבע השנים שחלפו מאז 1924: זה אמנם לא מוזכר בפרק, אבל ארנולד רוטשטיין נרצח כבר לפני שלוש שנים בעקבות חוב הימורים שלא שולם; אל קפון הספיק לבנות אימפריה ולהפוך למאפיונר הכי מפורסם בארה"ב, רק כדי ללכת לכלא על עבירות מס ב-1931. את דעיכתו של קפון בטח נזכה לראות בהמשך העונה.
מי שעוד נמצאת בניו יורק היא מרגרט שרודר/תומפסון, רעייתו לשעבר של נאקי. אחרי הרצח של רוטשטיין, שאיתו כרתה ברית בעונה הקודמת, היא נאלצת לחזות בבוס שלה יורה בעצמו למוות בעקבות המשבר הכלכלי. האם הנסיבות הקשות יובילו לכך שדרכיה יצטלבו שוב עם אלו של נאקי?
גם צ'וקי ווייט, אחת הדמויות המרתקות בסדרה, ומי שהיה מנהיג השחורים באטלנטיק סיטי, מופיע בפרק. בעונה הקודמת הוא נקלע למאבק כוחות עם ד"ר נרסיס הערמומי, ניסה להתנקש בחייו - ואיבד את בתו האהובה מייבל. לא ברור באילו נסיבות זה קרה, אבל שבע שנים לאחר מכן צ'וקי הוא אסיר מזדקן. בפרק הבכורה הוא נשלח לבצע עבודות פרך עם קבוצת אסירים - כולם שחורים, כמובן - משתתף במרד, ומצליח לברוח.
מי שנעדרת מהעונה החמישית היא אטלנטיק סיטי, שמופיעה רק בפלאשבקים מילדותו של נאקי. מה קורה שם בזמן שהוא בקובה? מי מנהל העניינים? האם ד"ר נרסיס, שניסה להשתלט על העיר בעונה הקודמת והפך בסופה למודיע של ה-FBI עדיין בתמונה? ומה לגבי איליי תומפסון, שבעונה הקודמת נשלח לגלות בשיקגו אחרי שניסה לרצוח את סוכן ה-FBI נוקס? בפרק הזה רב הנסתר על הגלוי, ולכל השאלות החשובות הללו אין עדיין תשובות.
7 שנים טובות?
ההחלטה לדלג על שבע שנים בעלילה היא חריגה, אבל גם מתבקשת - לאור העובדה שמדובר בעונה האחרונה של הסדרה ואי אפשר לסיים את "אימפריית הפשע" בלי לסכם את שנות ה-20 ולכתוב את סופו של הפרק המרתק הזה בתולדות הפשע המאורגן.
השאלה היא לאן הולכים מכאן, ואיך היוצר טרנס ווינטר יגשר על הפער הענק מהעונה הקודמת ויחבר את ההתרחשויות בקובה, ניו יורק ואטלנטיק סיטי - לכדי עלילה אחת שאינה מבולגנת מדי. אם לשפוט לפי הפרק הראשון ולפי ההיסטוריה, צפויה עונה רוויה באקשן ובדם, אבל גם בניסיון לנתח ולהסביר את דמותו של תומפסון, מה שכנראה יתבטא בעיקר בפלאשבקים ובדיאלוגים רבי משמעות.
הבחירה להעביר את מוקד ההתרחשויות, או לפחות חלק ממנו, מאטלנטיק סיטי לקובה - מבטיחה לנו עונה די שונה, עם קצב ונופים לטיניים שלא ראינו בעיר האפרורית שבה פעל תומפסון עד כה.
מה שבטוח זה ש"אימפריית הפשע" ממשיכה לספק לצופים טלוויזיה ברמה קולנועית, עם צוות שחקנים מרשים, רגישות היסטורית, תפאורה שמשחזרת במדויק את שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, ופסקול שתמיד קולע בול. אנחנו נתגעגע כשזה ייגמר.
