היא מבקשת פסק זמן? חבל על הזמן
מהי הפסקה, למה אנשים חושבים שיש בכוחה לתקן מערכת יחסים - ומה ההבדל בין יוזמת הפסקה גברית ויוזמת הפסקה נשית? תשאלו את רוס, רייצ'ל ואורן הדר: אין Break, רק Break UP
שורש הוויכוח הוא בין רוס, חנון מיותר ומעצבן, ששכב עם מישהי (חמודה רצח, אגב) לאחר שחברה שלו רייצ'ל (ג'ניפר אניסטון העוד-יותר-מעצבנת) חצי-נפרדה ממנו והוחלט שהם לוקחים הפסקה ממערכת היחסים שלהם. הבחור טען שזו לא בגידה משום שהם היו בהפסקה.
הבחורה טענה שזאת כן, כי היא ג'ניפר אניסטון ואם היא לא היתה מעצבנת היא פשוט לא היתה. אבל סוגיית ההפסקה, ה-Break, היא משהו שלא מן הנמנע שגם אתם נתקלים בו פה ושם: בן זוג שבא ואומר היי, רע לי, רע לנו. אני צריך להתרחק, לנקות את הראש ולהבין אם ואיך ממשיכים מפה.
אם ננסה לבחון את הסיטואציה, הרי ששניהם צדקו. למה? כי אין דבר כזה Break. יש רק Break UP. הצטרפו אלי ונסקור את מטרתה ומניעיה של הפרידה הזמנית - גם עבור גברים וגם עבור נשים. כשנסיים, תבינו היטב מדוע מדובר במסמר הראשון בארון של מערכת היחסים. ולא, זה לא ארון בגדים משותף.
מדוע נשים "לוקחות הפסקה"?
במבט ראשון, נראה שזה מהלך מאוד הגיוני. הגברת רוצה לקבל כמה החלטות חשובות בנוגע למערכת היחסים, שיהיו חפות מהשפעות חיצוניות. קשה להחליט שמעיפים מישהו כשהפרצוף החמוד שלו בוהה בך, כשהוא מחבק ואומר שהוא נורא נורא אוהב, כשהוא מסמס משהו מתוק באמצע יום עבודה. ולכן, הגיוני לחלוטין שהיא תיקח כמה ימים כדי לדבר עם חברות, לחשוב טוב עם עצמה ולנתח את תחלואי הקשר כדי להחליט אם שווה להשקיע בו ולתקן את מה שלא עובד.
אבל כשמסתכלים על זה לעומק, ברוב המקרים מדובר בהחלטה שכבר התקבלה וצריכה רק לעבור סט אישורים בירוקרטי. למה כוונתי? לעוד חברות שיגידו "כן, הוא באמת לא משקיע וגם מגיע לך מישהו יותר גבוה". לעוד מקרה או שניים בהם היא יוצאת לפאב או מסיבה ומתחילה להסתכל מסביב, לקלוט את כל המבטים המזמינים שנשלחים אליה. ימי הפסקת היחסים הם ימי אישוש ההחלטה. ומה היא, חברות וחברים? נכון מאוד: לפרק את החבילה. כשאנשים באמת מאוהבים, כל משבר ובעיה הם עוד משהו שצריך להתמודד איתו, לא דיל-ברייקר. אם הגברת רוצה לקחת הפסקה, אפשר להניח שתוך כמה ימים זה ייגמר רשמית.
מדוע גברים "לוקחים הפסקה"?
עד כמה שידוע לי, גברים לא מבקשים "לקחת הפסקה". הם יכולים טיפה להתרחק, לסמס ולהתקשר פחות, לדווח על עייפות קיצונית שנפלה עליהם כדי להימנע מלהיפגש - אבל לא יבקשו הפסקה רשמית. מדוע? כי עבור רובם, זה בהחלט מספיק. אין מה לעשות, נשים בדרך כלל מנתחות סוגיות בין אישיות בצורה מעמיקה יותר, שמצריכה זמן שהוקדש לכך מראש ("שירי, את יכולה לקפוץ אלי בשבת? אני צריכה לדבר"). זאת, בעוד שגברים פשוט יעלו את הנושא מול חבר ("כן, אני לא יודע מה עובר על מכבי. אתה יודע, יש לי בעיות עם מיכל כבר כמה ימים"). לכן, ההפסקה שהם יקחו תתרחש בעיקר אצלם בראש.
הם עשויים לנצל את ההפסקה שהוכתבה להם כדי לעשות חושבים בעצמם - אבל לא יותר מכך, ברוב המקרים. מצד שני, גבר בהחלט יכול לקלוט שהוא אוהב ומתגעגע ולא רוצה לפרק את החבילה. במיוחד אם הגברת עכשיו לא מדברת איתו כמה ימים בשל הצד שלה בהפסקה.
מתי נכון לקחת הפסקה?
1. כשאתם בתיכון. אני לא יודע למה, אבל המון דברים שהם אידיוטיים לחלוטין בגיל 20 או 30 נראים דווקא בסדר גמור בתיכון. האמת שאני לא תיכוניסט כבר הרבה מאוד שנים ולכן לא יודע לפענח את המוח התיכוניסטי בן זמננו - אבל לקחת הפסקה נתפס בעיני כמשהו קצת ילדותי; אתם רוצים להיפרד? היפרדו וזהו.
2. כשיש זמן ארוך בו אתם יודעים שגם ככה לא תיפגשו. למה? כי זה ירגיש פחות כמו הפסקה רשמית. מקרים לדוגמה: נסיעת עבודה לחו"ל, מילואים, חופשה, תקופת עומס בלימודים וכיו"ב. יודעים מה? אם ברור לשניכם שלא תיפגשו זמן מה ושלא יהיה לכם יותר מדי זמן לדבר, אולי פשוט תעשו "מה שעושים בהפסקה" פשוט בלי להכריז עליה? אגב, זה לא כולל סקס. מצטער, רוס. אבל ככה מפרקים מערכות יחסים.
3. מתי שהזוגיות שלכם פשוט יותר מדי אינטנסיבית. יש מקרים בהם אתם יחד כל הזמן, יוצאים לאותם מקומות עם אותם אנשים, מתקשרים באופן רציף כל היום גם אם אתם בנפרד ובאופן כללי לא יכולים לחשוב על יותר משעה ברצף בה אין לכם אינטראקציה עם בן הזוג. במקרה הזה, ההפסקה היא חיונית; אם אין לכם רגע בנפרד, צריך לייצר אותו מלאכותית - במיוחד אם אתם נמצאים באותו מעגל חברתי.
מה עושים כשבני הזוג שלכם רוצים לקחת הפסקה?
אם הקשר תקין לדעתכם, דעו שיש בעיה חמורה מאוד. למה? כי עבורכם הכל בסדר גמור בעוד הצד השני צריך לברוח מכם קצת כדי לתכנן את הפרידה שלו. במקרה הזה, אני מציע לפתוח את העניין לשיחה הכי כנה, אמיתית ורגישה שאתם יכולים לייצר. אם הקשר בעייתי בעיניכם, דעו שכל הסיפור על זמן שאול.
אם שניכם מודעים לכך, אין סיבה שזה יימשך. למה? כי אחרת, הייתם מדברים על זה ופותרים הכל עוד לפני שזה הגיע למצב של "צריכים הפסקה". אם הקשר לא עובד, הודו למזלכם כי טוב; עכשיו נחסך מכם כל אקט יזימת הפרידה הכואב והנוראי, ממנו תמיד תצאו עם קצת אשמה.
אז מה למדנו? שהפסקה לרוב מאיצה את הקץ ולא מתקנת שום דבר. כן, כבר שמעתי על מקרים בהם אחרי ההפסקה הבינו שני הצדדים כמה שהם מאוהבים ורוצים להיות ביחד וכל זה ואפילו רוס ורייצ'ל התאהבו מחדש בסוף (אויש, זה לא ספוילר. היו לכם 20 שנה לראות את זה). אבל ברוב המקרים, הפסקה היא בסך הכל פרידה בשלבים.
הטיפ שלי: כשרוצים להיפרד פשוט נפרדים. כשמאוהבים באמת פותרים דברים; הפסקות לא יגרמו למה שרע להפוך לטוב - זו רק דחיינות-יחסים.
לפנייה לכתב/ת 
