שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הסקוטים רוצים לבד, אבל יש להם מה להפסיד
    עלולים לאבד את הליש"ט ולהיזרק מהאיחוד האירופי: 8 ימים למשאל העם ובסקוטלנד מריחים עצמאות, אך הדרך אליה ארוכה ולא פשוטה. למה הם צריכים את זה ואיך ייראה היום שאחרי בלי בריטניה אחרי כ-300 שנות איחוד?

    בעוד שמונה ימים יילכו אזרחי סקוטלנד למשאל עם שייקבע אם האיחוד בין ממלכת אנגליה לממלכה הסקוטית הקיים כ-300 שנה יגיע לקיצו, וסקוטלנד תהפוך למדינה עצמאית. הרצון של סקוטלנד בהיפרדות מהממלכה המאוחדת אינו חדש והוא מתחיל כבר בשנות ה-60 בתחילתו של תהליך העברת הסמכויות מלונדון לאדינבורו, בירת סקוטלנד, תהליך ששיאו מגיע בשבוע הבא.

     

    עוד חדשות בעולם :

    גופה ערופת ראש בסיני: "ריגל למען המוסד"

    כי אין מקום: הולנד תשכיר לנורבגיה תאי כלא

    מתח שיא בצפון אירופה: רוסיה חטפה "מרגל"

     

    שתי קבוצות עיקריות נאבקות כרגע בדרך למשאל. בראש התומכים בעצמאות עומד אלכס סלמונד, ראש ממשלת סקוטלנד ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), תחת הסיסמה "הגידו כן". בראש המתנגדים עומד שר האוצר הקודם של הממלכה, הליברל אליסטר דרלינג, תחת הסיסמה "עדיף ביחד".

     

    צובר תאוצה. מנהיג מחנה "כן" לעצמאות, ראש ממשלת סקוטלנד סלמונד (צילום: gettyimages)
    צובר תאוצה. מנהיג מחנה "כן" לעצמאות, ראש ממשלת סקוטלנד סלמונד(צילום: gettyimages)
    מאז התחיל הקמפיין באופן רשמי לפני כשנה וחצי נשמר תמיד פער בסקרים נגד עצמאות סקוטלנד. אך סחף שהתחיל בחודשים האחרונים ושיאו בסדרה של עימותים טלוויזיוניים שבהם תומכי העצמאות היו עדיפים ומשכנעים הביא למהפך בסקרים, ולראשונה יש רוב שתומך בעצמאות.

     

    אז למה עכשיו?

    השאלה העיקרית היא מה מביא את הסקוטים לפרק איחוד בן 300 שנה כאשר לא מדובר במדינה נחשלת או מסוכסכת,

    אלא באחת המדינות העשירות והחזקות בעולם. הסיבה הראשונה היא האיחוד האירופי. הקמתו של האיחוד יצרה מעטפת חדשה המספקת לעם הסקוטי ביטחון פיזי וכלכלי, והסקוטים מאמינים כי בגלל האיחוד אין עוד צורך בבריטניה. כיום ניתן להיות סקוטים-אירופאים ואנגלים-אירופאים ללא בריטניה שתגשר בין הזהויות. לכן אין זה גם מפתיע כי סיסמת הבחירות שליוותה את תחילת הקמפיין הייתה "עצמאות בתוך אירופה".

     

    "עדיף ביחד". מנהיג מחנה ה"לא" דרלינג (צילום: gettyimages)
    "עדיף ביחד". מנהיג מחנה ה"לא" דרלינג(צילום: gettyimages)
    הסיבה השנייה והחשובה לא פחות הם מאגרי הגז והנפט בים הצפוני. מאז נמצאו אותם מאגרים מול חופי סקוטלנד יש מחלוקת בלתי פוסקת לגבי חלוקת התמלוגים בין סקוטלנד לבין שאר חלקי בריטניה. עליית מחירי האנרגיה בשנים האחרונות, יחד עם ההאטה הכלכלית ביבשת, מובילים את תומכי ההיפרדות לטעון כי רק סקוטלנד עצמאית תשמור על התמלוגים לרווחת תושבי סקוטלנד.

     

    היום שאחרי

    היום שאחרי העצמאות הוא המרתק מכולם כשמספר סוגיות נמצאות כרגע ללא פתרון. הראשונה היא זהות המטבע שישרת את סקוטלנד, וכרגע יש ארבע אפשריות: איחוד מטבע עם בריטניה, אימוץ חד צדדי של הלירה שטרלינג (ליש"ט), הצטרפות לגוש האירו או יצירת מטבע סקוטי חדש. בזמן שהאפשרות הראשונה היא הטובה והעדיפה מבחינה כלכלית ופוליטית עבור סקוטלנד, בריטניה מתנגדת בתוקף לאיחוד שכזה. שאר האפשרויות מקובלות על לונדון, אך אינן חביבות בקרב תומכי העצמאות.

     

    לא יתנגד לצירוף סקוטלנד למוסדות הבינלאומיים. ראש ממשלת בריטניה קמרון (צילום: gettyimages)
    לא יתנגד לצירוף סקוטלנד למוסדות הבינלאומיים. ראש ממשלת בריטניה קמרון(צילום: gettyimages)
    סוגיה כלכלית נוספת היא סוגיית החוב הציבורי של בריטניה - כמה תיקח על עצמה סקוטלנד עצמאית מחוב זה? החוב הלאומי של בריטניה עומד על יותר מ-80 אחוזים מהתוצר ובמונחים מוחלטים הוא מהגבוהים בעולם. סקוטלנד כבר הסכימה לקחת על עצמה חלק מהחוב אם תהיה עצמאית. השאלה היא איזה חלק מהחוב וכיצד יחולק - לפי מפתח של אוכלוסייה? לפי חלקה היחסי בתוצר? לפי מבנה הכלכלה ביום שאחרי? או שאולי לפי עלות ההפרדות?

     

    ביטחון

    הנושא הביטחוני מעלה אף הוא שאלות מורכבות. ראש הממשלה הסקוטי סלמונד כבר הכריז כי סקוטלנד תהיה מדינה פציפיסטית עם צבא קטן שימנה כ-15 אלף חיילים. אם כך כיצד יחולק הצבא הבריטי בין שתי המדינות העתידיות? למי שייכים הבסיסים הצבאיים שנמצאים בשטחה של סקוטלנד? לאן ניתן להעביר אותם? וכמובן - מי צריך לשלם את עלות פינוי הבסיסים?

     

     (צלום: AFP)
    (צלום: AFP)

    סוגיה שהופכת את נושא הביטחון לרגיש ומסובך עוד יותר היא המאגר הגרעיני. בגלל הגיאוגרפיה הייחודית של סקוטלנד ובגלל היותה אזור דליל באוכלוסייה, חלק גדול מהנשק הגרעיני של בריטניה וברית נאט"ו שוכן בסקוטלנד. גם בנושא זה היו הסקוטים מאוד ברורים והודיעו שהם מצפים ששום נשק גרעיני לא יימצא בשטחם. לעומת זאת, מומחי צבא בריטים טוענים שהעברת הנשק לשאר שטחי בריטניה היא בין בלתי אפשרית לבין יקרה בצורה בלתי סבירה, ושייקחו עשרות שנים לסיום תהליך שכזה.

     

    המוסדות הבינלאומיים

    כפי שהוזכר קודם, חלק גדול בתהליך ההיפרדות של המדינות קשור לאיחוד האירופי כשסקוטלנד מעוניינת להצטרף לכמה שיותר מוסדות בינלאומיים דוגמת נאט"ו או האיחוד האירופי. ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון כבר הודיע שלא יתנגד לצירוף סקוטלנד לאותן מוסדות.

    אלא שמדינות כמו ספרד ובלגיה הנאבקות בימים אלה בתנועות בדלניות משלהן מזהירות כי דעתן בנושא אינה חיוביות ושהן אינן מתחייבות להקל על סקוטלנד בהצטרפות למוסדות הבינלאומיים שהוזכרו, אם בכלל. סוגיות נוספות שעדיין לא מצאו מענה הם גורל בית המלוכה, הגירה מהיבשת ופיקוח על הגבולות.

     

    משאל העם הסקוטי אמנם יתקיים בעוד שמונה ימים, אך גם אם יצביעו הסקוטים "כן" לעצמאות, וגם אם בריטניה תכבד את תוצאות המשאל, ברור כבר כעת כי תהליך יצירת המדינה הסקוטית יהיה תהליך ארוך ומורכב ושהדרך לעצמאות עדיין ארוכה.

     

    עומר גנדלר הוא תלמיד מחקר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומפעיל את הבלוג תוצרת חוץ

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הסקוטים רוצים לבד, אבל יש להם מה להפסיד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים