"השוחט מפלסטין". ישראלי בסרטון של דאעש

הוא היה סטודנט מצטיין, נשוי ואב לילד קטן, שעזב את ביתו ומשפחתו בנצרת כדי להילחם בשורות ארגון דאעש . רביע שחאדה (26) הצליח לדברי חבריו לחדור לסוריה, נלחם תחילה לצד המורדים, ולאחרונה הצטרף לדאעש ושלח תמונות שלו ליד דגל הארגון ובידו טיל אר-פי-ג'י. בסרטי וידאו שהופצו ברשת האינטרנט שומעים את שחאדה תומך בדרכו של ארגון דאעש וגם אומר "אנו ננצח".

שחאדה עם אר-פי-ג'י. "שמח מאוד שהגעתי לכאן, תתפללו בשבילי'"

שחאדה התחתן לפני כשנה, ולאחר ארבעה חודשים החליט לחדור לסוריה. הוא בחר לעצמו את הכינוי אבו מוסעב א-ספורי ולפני כחודשיים וחצי, כאשר נולד לו בן, קראו לו מוסעב על שם הכינוי של אביו. בני משפחתו של רביע הופתעו מאוד מבחירתו להצטרף לארגון דאעש. הם מתקשים לעכל שהוא עזב אותם ומסרבים להגיב על הצטרפותו לדאעש.

אחד מחבריו הטובים ביותר אמר היום: "אני ורביע למדנו בתיכון אל-ג'ליל בנצרת. הוא היה מהתלמידים המצטיינים בכיתה שלנו היה המוביל כמעט בכל המקצועות והיינו נעזרים בו. רביע היה תלמיד וחבר חכם, ספורטאי וגבר לעניין. בכל פעם שהיינו נתקלים בבעיה הוא היה הראשון שמגיע לעזור. אף פעם הוא לא חשב לפגוע באחרים, והיו לו גם חברים יהודים שהיו בקשר טוב איתו".

שחאדה. "הרגשנו שעבר עליו משהו. ניסינו לעזור לו"

החבר אומר שהוא ניסה לקבל הסבר להצטרפותו של שחאדה לדאעש: "הצלחתי לפני תקופה קצרה ליצור איתו קשר באמצעות הפייסבוק. הוא אמר לי 'אני נמצא בכפר שקוראים לו אל-באב ליד חלב'. שאלתי אותו מדוע בחר להצטרף לדאעש אבל לא קיבלתי ממנו תשובות. אני מתקשה לתת הסבר לבחירתו.

חבל שהוא נסע לסוריה, הוא היה צריך להישאר בחיק משפחתו. איך הוא יכול להיות רחוק מבנו? בני משפחתו מתגעגעים אליו מאוד ומרגישים שהוא חסר להם. כולנו יודעים שדאעש רצחו נוצרים ועד היום מחפשים אותם בכל מקום שהם מגיעים אליו. בשנת 2006 רביע היה בין האנשים שהגנו על כנסיית הבשורה בנצרת שאנשים פרצו לכנסייה ופוצצו בה נפצים וחזיזים. בתקופה הזו הוא גם נחקר גם על ידי המשטרה".

לפני שעזב את הארץ לסוריה למד רביע הנדסאות מכונות ומכטרוניקה במכללת נצרת עילית. סטודנטים שלמדו איתו הרגישו שהיו לו הרבה מחשבות בראש. אחד מהם סיפר היום: "היינו בקשר מצוין עם רביע. בתחילת הלימודים הבנו שמדובר באדם גאון שיש לו יכולות להשיג ציונים גבוהים. הוא תמיד דיבר איתנו על הרבה דברים ששייכים ללימודים ועל השייכות שלו לעיר נצרת. לא שמענו ממנו שהוא תומך במורדים או שיש לו כוונה לחדור לסוריה. אחרי שלושה חודשי לימודים היה שינוי, רביע היה מגיע לכיתה ויושב לבד בשולחן האחרון, הרגשנו שעבר עליו משהו. ניסינו לעזור לו אבל תמיד הוא היה אומר לנו 'תודה לכולכם, אני בסדר גמור'. אחרי החודש השלישי רביע עזב את הלימודים ללא שום הסבר. כאשר שמענו שהוא חדר לסוריה לא האמנו".