שתף קטע נבחר

למשך שנה: ילד שנולד עם נכות יוכל לתבוע

מקרים שבהם רשלנות בבדיקות ההיריון הובילה ללידת תינוקות הסובלים ממומים, נפלו עד כה בין הכיסאות. העליון נתן למשפחות פתרון זמני

רשלנות רפואית בתחום ביצוע הבדיקות הגנטיות, או החמצה של מומים בבדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון, עלולים לגרום לנכות קשה ובלתי הפיכה. החמצתם מונעת מידע חשוב מההורים לעתיד, שממשיכים את ההיריון מבלי שהם מודעים לסיכון של לידה עם נכות קשה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הטענה המרכזית בענייני תביעות מסוג זה – הנקראות "חיים בעוולה" (תביעת הילד הפגוע) או "הולדה בעוולה" (תביעת ההורים) – היא שאילו הרופא לא היה מתרשל, ההורים היו מקבלים מידע בדבר הסיכון של העובר להיוולד עם נכות או מחלה קשה, והיו יכולים לבחון אפשרות להפסקת ההיריון.

 

ההלכה שקבעה את העברת זכות התביעה מהילד הפגוע להוריו נבעה מבעיות מוסריות ומשפטיות שהתעוררו בדיון העקרוני שלפיו קטין מבקש לתבוע על עצם היוולדו כשהוא נשען על טענה של "טוב מותי מחיי". בית המשפט העליון פתר את הסוגיות הסבוכות כשחסם את האפשרות לתביעתו של הקטין, והסכים להכיר בתביעת ההורים – "הולדה בעוולה".

 

שינוי זה התרחש במאי 2012 בפסק דין הידוע כ"הלכת המר", שבו נקבע שהקשיים הלוגיים, המוסריים והמשפטיים מצדיקים שלא להכיר בעילת התביעה של הקטין שמבקש לתבוע על "הולדתו המיותרת", והיחידים שיוכלו לתבוע בגין נזקי לידתו הם ההורים שבפניהם נחסמה האפשרות להפסיק את ההיריון.

 

אבל גם פסק הדין הזה, הצודק לכאורה, הוביל לקשיים רבים, במיוחד בתחום ההתיישנות: בעוד שעילת התביעה של קטין ניתנת למימוש עד הגיעו לגיל 25, עילת התביעה של ההורים מתיישנת תוך שבע שנים מיום הלידה.

 

כך שהורים רבים שדחו את הגשת התביעה - אם בשל עיכוב בהתגבשות הנזק ואם בשל סיבות אחרות תוך שהם מסתמכים על כך שיש להם עוד שנים רבות עד לתום תקופת ההתיישנות - מצאו עצמם בפני שוקת שבורה. מצד אחד, עילת התביעה של הילד בוטלה, ומצד שני העילה היחידה שנותרה התיישנה.

 

לאחרונה התקבל פסק דין בבית המשפט העליון הנותן מענה גם לאותן משפחות שהתכוונו להגיש את התביעה לאחר הגיעו של הקטין לגיל שבע. לפי פסק הדין, עד 27 באוגוסט 2015 יוכל קטין להגיש תביעה על אף הלכת המר, וגם במקרים שבהם חלפו שבע שנים מיום לידתו.

.

הפתרון הזמני הזה מאפשר להורים להתכונן במהרה להגשת התביעה, מונע קיפוח זכותם של אותם קטינים שתביעה בעניינם טרם הוגשה בעוד שתביעת הוריהם התיישנה, ומהווה סיום מוצלח לקשיים הפרקטיים שיצרה הלכת המר.

 

ראוי לברך על פסק הדין, המעיד ששופטי העליון שמו לנגד עיניהם את תכלית הלכת המר שלא לקפח את הזכאים לפיצוי. בכך הם מצאו פתרון הולם לקשיים שנוצרו בעקבות עילת "החיים בעוולה" מחד, ומאידך תוך מניעת פגיעה בזכויות הקטינים שנולדו נכים או חולים במחלות או מומים שלא אותרו טרום הלידה.

 

  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, שותפה במשרד צדיקריו-א.ל.ש, העוסק בתחום הרשלנות הרפואית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים