שתף קטע נבחר

המתנחלים מקבלים יותר מכם?

ההקצאות הכספיות ליישובים ביהודה ושומרון מושפעות ממאפייני האוכלוסייה הצעירה והענייה יחסית. הטענה שהם מופלים לטובה היא זריית חול בעיניים

בשבוע שעבר התפרסמו מספר דו"חות בדבר התקצוב העודף לאזרחים הגרים ביהודה ובשומרון, בבקעה ובגולן. אולם, לאחר קריאת הדו"חות והבנת "משחקי הנתונים" והתמונה החלקית המוצגת בהם, ברור כי מטרתם היא הטלת דופי וליבוי רגשות הקיפוח של תושבי ישראל. ניתוח כלכלי מדויק ורחב אין בהם. אז בואו נעמיד דברים על דיוקם תוך התמקדות ביישובי יהודה ושומרון.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

מטייחים את צוק איתן / סאוסן זהר

אני סרבן למען הדמוקרטיה / רס"ן ש', מסרבני 8200

 

תושביה הישראלים של יהודה ושומרון - כ-380 אלף איש - גרים בכ-120 יישובים. בתוך אותם יישובים יש ארבע ערים - אריאל, ביתר עילית, מודיעין עילית ומעלה אדומים - שש מועצות אזוריות המאגדות יותר מ-100 יישובים קטנים ו-13 מועצות מקומיות של יישובים בודדים. בניגוד לשאר חלקי הארץ שבהם קרוב ל-80% מהאזרחים מתגוררים בתוך הערים, ביהודה שומרון מתגוררים בערים רק 45% מתושבי האזור, רובם מהאוכלוסייה החרדית. יתר התושבים גרים ביישובים קטנים, ושיעורם של אלו הגרים במועצות האזוריות ביהודה ושומרון גדול פי ארבעה משיעורם בשאר חבלי הארץ.

כשליש מהאוכלוסייה הגרה בשטחי יהודה ושומרון חרדית, שליש מוגדרת דתית-לאומית ושליש חילונית. התפלגות האוכלוסייה מסבירה גם מאפיינים נוספים של האזור: מספר הילדים הממוצע למשפחה גבוה יחסית וקצב גידול האוכלוסייה השנתי עומד על כחמישה אחוזים, יותר מפי שניים מהממוצע הארצי. הקצב הגבוה שבה גדלה האוכלוסייה ביהודה ובשומרון נובע לא רק משיעור הפריון הגבוה אלא גם מהעובדה שזהו המחוז היחיד בישראל שבמשך שנים קיימת אליו הגירה חיובית הגבוהה בהרבה ממחוזות אחרים. האשכול הסוציו-אקונומי של היישובים ביהודה ושומרון נמוך יחסית ועומד בממוצע על 4 (מתוך 10) לעומת ממוצע ארצי של 5. כאשר מוציאים את הערים החרדיות ואת עמנואל מהחישוב, האשכול הסוציו-אקונומי ביהודה ושומרון דומה לממוצע הארצי.

 

השכר הממוצע נמוך יחסית לשאר הארץ, וכרבע מתושבי האזור עוסקים בחינוך. יותר ממחצית תושבי יהודה ושומרון מבלים יותר מחצי שעה ביום בנסיעה למקום עבודתם. הנסיעות הארוכות של תושבי האזור הן תוצאה של המרחק הרב בין היישובים - המרחק הממוצע בין יישובים במועצות האזוריות ביו"ש כפול מהמרחק הממוצע בשאר הארץ - והעובדה שרק כ-40% מתושבי האזור עובדים בתחומי יהודה ושומרון ורובם נוסעים לעבודה אל מחוץ לגבולות המחוז.

 

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית כתוצאה ממשקלה הרב של האוכלוסייה החרדית, ושיעור האבטלה - בקרב אלה הרוצים לעבוד והם חלק משוק העבודה - מהנמוכים בארץ. ביהודה ושומרון יש שני אזורי תעשייה גדולים, ברקן ומעלה אדומים, וכמה אזורי תעשייה קטנים. בסך הכול פועלים בתחומי המחוז כ-600 מפעלים, רובם בסדר גדול בינוני וקטן. מספר העסקים והמפעלים ביהודה ושומרון נמוך יחסית לאוכלוסייה, ומשום כך גם ההכנסות של הרשויות המקומיות ממיסוי עירוני המוטל על הפעילות העסקית נמוכות במיוחד.  

 

 

מדוע כל הנתונים הללו חשובים?

כי הכספים המיועדים לחינוך, בריאות ורווחה וכן מענקי האיזון המוענקים לרשויות על-ידי משרד הפנים מחולקים לפי נוסחאות נוקשות הלוקחות בחשבון את כל המאפיינים הללו. כך לדוגמה מושפעים תקציבי החינוך משיעור הילדים ומהיקף הנסיעות למוסדות החינוך. מענקי האיזון מחושבים משנת 2004 בהתאם לנוסחה שגובשה על ידי ועדת גביש. נוסחה זו נותנת העדפה למועצות אזוריות, למועצות שבהן הרמה הסוציו-כלכלית נמוכה, למועצות שבהן אחוז התושבים מתחת לגיל 18 ומעל גיל 65 גבוה וכן לרשויות שבהן שיעור העולים גבוה. בקרב המועצות האזוריות משפיע גם מספר היישובים בכל מועצה, המרחק בין היישובים ושיעור ההכנסות העצמאיות מארנונה. העדפה תקציבית על בסיס אזורי נפסלה בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירה נגד העדפת הפריפריה עוד בשנת 2007. עם זאת, קיימת תוספת של ארבעה אחוזים להוצאות ביטחון ליישובי קו העימות ויישובי יהודה ושומרון בתוכם.

 

ניתן להביע עמדה מדינית נגד מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון או בעדו. ניתן לבדוק את יעילותן הכלכלית של המועצות האזוריות לעומת יעילות המועצות המקומיות הקטנות. אך הרמיזה כי קיימת אפליה בהקצאת משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והפנים לטובת אזרחי המדינה הגרים ביהודה ושומרון כפי שנעשה בדו"ח של מרכז אדוה היא זריית חול בעיניים. נכון, הסכום הממוצע לנפש של מענקי האיזון גבוה ביהודה ושומרון משאר אזורי הארץ, אך הוא מושפע ממאפייני המועצות והאוכלוסייה שמשפיעים על צורכי האזרחים כפי שנקבע על-ידי הוועדות המקצועיות. אזרחי יהודה ושומרון מקבלים תקציבים בהתאם למנגנוני ההקצאה כמו כל אזרח אחר במדינה.

 

מן הראוי שדו"ח כלכלי יהיה אובייקטיבי ככל הניתן. אנו מצפים שדו"ח המותח ביקורת נוקבת יציג את התמונה המלאה ללא בחירה סלקטיבית של נתונים. גם שאיפה פוליטית ל"שלום עכשיו" אין בה כדי להתיר "אמת - אחר כך".

 

ד"ר עדית סולברג היא תושבת השומרון, מרצה בכירה במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל ולשעבר כלכלנית בכירה בבנק ישראל ויו"ר קרן קס"מ

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים