שתף קטע נבחר

אזעקות שווא? כדאי לחשוד בחמאס

קיימת אפשרות סבירה שחמאס יזם ירי כלשהו בגבול הרצועה כדי להפעיל את האזעקות, מבלי להפר את הפסקת האש. בארגון הטרור סיפקו רמזים

אזעקות שווא כמו אלו שהיו הבוקר בנגב המערבי נובעות בדרך כלל מתקלה טכנית או צירוף נדיר של תנאי מזג אוויר, ציפורים וכדומה. אולם האזורים השונים שבהם נשמעו האזעקות והעובדה שחזרו ונשנו כמה פעמים, מחייבת בדיקה מעמיקה יותר. כדאי לנסות להבין אם היה פה מעשה מכוון מצד ארגוני הטרור העזתיים.

 

ישנה בהחלט אפשרות שחמאס מצא דרך מתוחכמת לאותת כשהוא מתוסכל ולשגר מסר אזהרה לעבר ישראל ומצרים. ניתוח אירועי הימים האחרונים תומך במסקנה כזאת.

  

שלשום נורתה רקטה לשטח המועצה האזורית אשכול. חמאס טען שהירי לא בוצע על ידו אלא על ידי אחד הארגונים הסלפיים הסוררים. היורים, כך לפי חמאס, נעצרו, והארגון נדבר עם מנהיגי הקבוצות הסלפיות ברצועה כדי לוודא שהם שומרים על הפסקת האש.

 

ההודעות האלו לא נמסרו ישירות לישראל אלא באמצעות המצרים וגורמים אחרים, וגם המידע המודיעיני שיש בידי אמ"ן ושב"כ מצביע שאכן טענות חמאס היו נכונות עובדתית, אולם מיד אחרי ירי הרקטה שלשום יצא דובר חמאס סאמי אבו זוהרי לאקרני הטלוויזיה וטען שהוא בכלל אינו יודע על ירי לעבר ישראל, ואחר כך פצח בשורה של האשמות שלפיהן ישראל לא ביצעה אפילו אחת מהתחייבויותיה לפי הסכם הפסקת האש שתיווכו המצרים ואשר סיימה את מערכת "צוק איתן".

 

אבו זוהרי טען שישראל לא הקלה את הסגר במעברים ולא ביצעה שום מהלך הומניטרי, וכי אין שום משא ומתן על הסדרה. עובדתית הוא שיקר. ישראל הקלה את נוהלי המעבר בכרם שלום ובמעבר ארז ואף הרחיבה את הדיג לתחום שישה מייל מהחוף.

 

חשוב יותר - ובזה צודק אבו זוהרי - אין שום סימן שהמשא ומתן על ההסדרה שאמור היה להיפתח בסביבות 25 בספטמבר בקהיר אמנם ייצא לדרך. כלומר, עדיין אין מועד לפתיחת השיחות, והגישושים מצד המצרים בעניין זה אצל הרשות הפלסטינית בישראל ואצל חמאס עוד לא הניבו מועד. לכן חמאס לחוץ, הוא זקוק להסדרה כדי להציג הישג לאזרחי הרצועה וגם להקל באופן דחוף את מצוקתם הכלכלית ומצוקת הדיור שלהם.

לחשוד בחמאס. חיילים בגבול הרצועה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
לחשוד בחמאס. חיילים בגבול הרצועה(צילום: רועי עידן)

לפיכך היו מי שהעריכו בישראל שהירי של "סוררים" כביכול של הרקטה שלשום נעשה למעשה ביוזמת חמאס ובעצימת עין, ונועד בעצם לאותת לישראל שהמערכה יכולה להתחדש בכל רגע. התגובה בישראל הייתה צפויה. תושבים רבים של יישובי הנגב המערבי אמרו שיבלו את ראש השנה מחוץ למקום מגוריהם (המשא ומתן בקהיר, לפי הסכם הפסקת האש, אמור להיפתח בראש השנה).

 

אחרי כל אלה, הבוקר אנחנו עדים לכמה אזעקות שווא באזורים שונים ובאופן חוזר ונשנה. בצה"ל אומרים לנו שמדובר בירי נשק קל מהרצועה.

 

אבל כל מי שמכיר את המערכות יודע שסתם ירי מקלצ'ניקוב בתוך שטח רצועת עזה אינו מפעיל את ההתרעה. לכן צריך לתמוה אם לא נורו רקטות בתוך עזה שנפלו בתוך הרצועה או פצצות של מרגמה בקוטר קטן יחסית, או שירי ממקלע כבד או תותח נגד מטוסים גרמו בכוונה לאזעקות השווא.

חשוד מיידי. אבו זוהרי (במרכז) ()
חשוד מיידי. אבו זוהרי (במרכז)

כשנורה מטח זיקוקים לעבר השמים בתוך שטח הרצועה, יש בו כדי להפעיל את המכ"מים הרגישים של צה"ל וחיל האוויר ולהוליד אזעקת שווא. כך גם אם העזתים יורים בזווית עילית, ב-45 מעלות כלפי השמים, בכיוון כללי של יישובי צפון הרצועה.

 

סביר להניח שזה מה שקרה הבוקר. השאלה המסקרנת היא מה גרם לירי, ויש אפשרות סבירה לגמרי שחמאס, המודע לרגישות של המערכת הישראלית, יזם בכוונה את הירי הזה כדי להפעיל את האזעקות אך בלי להפר את הסכם הפסקת האש. מה שמעורר את החשד הסביר שזה היה מהלך איתות ואזהרה של חמאס היא העובדה שדובר חמאס יצא פחות משעה אחרי הירי בהודעה שבה הוא חוזר על טענותיו כלפי ישראל - על כך שאינה ממלאת את התחייבויותיה לפי הסכם הפסקת האש. הוא לא הכחיש אפילו במילה ירי בתוך שטח הרצועה שגרם לאזעקות.

  

חמאס הוא ארגון מתוחכם, זאת ראינו כבר ב"צוק איתן", והוא יודע ללכת על חבל דק, על הסף, אבל להעביר את מסריו.

 עם זאת ברור שהארגון מורתע ואינו רוצה בחידוש האש מצד ישראל וגם זה סימן טוב. אבל תושבי עוטף עזה לא יכולים להיות רגועים, ראינו כבר שחוט השערה מפריד בין איתותים ודיבורים של חמאס לבין ירי ממש לשטח ישראל. מי שירה צרור של מקלע כבד 0.5 לעבר השמים כדי לדמות ירי רקטות, יודע גם לירות רקטות ופצמ"רים, וישראל אסור שתיתפס לשאננות ואם היה פה איתות כדאי שנתכונן לבאות.

 

כיוון שהמשא ומתן לא נראה שעומד להיפתח בימים הקרובים והתסכול של חמאס עוד יגבר, אמצעי הזהירות שנוקטים תושבי עוטף עזה מוצדקים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
מעשה מכוון? (ארכיון)
צילום: EPA
מומלצים