שיר פרידה מהנגנים של אפל
האייפוד ששינה את הדרך שבה אנחנו מאזינים למוזיקה הלך בדרך כל בשר בדיוק כמו הסבא שלו - הווקמן. הסמארטפון הוא המלך. כרגע
בתוך שמחת השקת הנסיך החדש של אפל, האייפון 6, נשכחה בצד פרידה ממכשיר מהפכני אחר. אז הגידו שלום לאייפוד קלאסיק. נגן המוזיקה הנייד עם הגלגלת הפיזית שהוצג בגירסתו הראשונה ב-2001, ושב-2007 הפך המכשיר למיושן. שהרי מי צריך נגן עם גלגלת פיזית כשיש מסך מגע כמו באייפון או האייפוד טאץ'? על כן שונה השם של המכשיר לאייפוד קלאסיק. לא מיושן - רומנטי.
לפני כן, ב-2005 נוספו למשפחה עוד מכשירים: אייפוד נאנו - הדק והנייד עם זיכרון פלאש של 2 או 4 גיגהבייט ואח בשם שאפל - מכשיר ללא מסך. שוב, גאונות שיווקית. לא מוגבל - אחר.
התכנסות
גם שני המכשירים הללו הופכים מיותרים ונישתיים, יחד עם אלו של חברות אחרות: אם אם יש לך מכשיר סלולרי חכם, אתה לא צריך נגן מוזיקה. אם אין לך מכשיר סלולרי חכם, אתה בטח מעדיף טרנזיסטור עם גומי צהוב לסלולה. התדר של רשת א', בשבילך, הוא 105.3Mhz ב-FM.
מדובר בסופו של עידן של נגנים ניידים, שמצטרף לעוד מכשיר שבקרוב ניפרד ממנו - מצלמת הפוקט. יחד עם ה-GPS, המחשבונים, השעון המעורר ומחשבי כף היד עליהם השלום וכמעט כל גאדג'ט אי פעם: הכל נכנס לסמארטפון.
העבר של סוני
העידן הנייד החל לפני 35 שנה, ביולי 1979, מוציאה סוני את הווקמן שהיה להצלחה עצומה: 30,000 יחידות נמכרו בחודשיים הראשונים לאחר ההשקה, ו- 50 מיליון יחידות במשך העשור שלאחר מכן, לכך יש להוסיף חיקויים של חברות ענק אחרות ויצרנים סיניים. המוצר שינה את את הדרך בה בני האדם מקשיבים למוזיקה: הם כבר לא היו מוגבלים לאוטו או לבית, הם היו יכולים לשמוע מוזיקה לבד, פתאום אפשר היה להתבודד ברחוב.
במקביל לווקמן, סוני גם הייתה הראשונה להכניס לרחובות את הדיסק, עם הדיסקמן. השנה היא 1984 והפורמט, שנולד ב-1982, עתיד לדחוק את התקליט והקסטות לחלוטין מהשוק מכיוון שהוא משלב את יתרונות הסאונד והעמידות היחסית של התקליט כמו גם הגישה הנוחה לשירים שיכונו מעתה טראקים.
הדיסקמן לא היה מושלם לרחוב כמו הקלטת בשעתה. הייתה לו בעיה מובנית שנטועה במנגנון שלו שרגיש לזעזועים. בהתחלה לפחות, הוא היה מוצלח בעיקר כאופציה נייחת. פתרונות כמו קריאה קדימה לדילוג על מהמורות וממוצעים שונים הצליחו ליצור כמה שנים סבירות.
הפורמט הנייד הבא היה מצוין. קראו לו מיני דיסק ועליו הכריזה סוני ב-1992. הוא הציע את האיכות הגבוהה של הדיסק, קומפקטיות, עמידות ויכולת הקלטה. הסיבות לכשלון שלו היו צריבת דיסקים CDR שהפכה נפוצה וזולה, וגם, ב-1998, השיטה לדחיסת קבצים: שכונתה MP3 ואפשרה להכניס אלפי שירים לדיסק ועם הכניסה של האינטרנט המהיר - להוריד אלבומים שלמים למחשב ולרצון לקחת אותם איתך לרחוב.
לנישה הזו נכנסה חברת דאימונד מולטימדיה שהייתה הראשונה עם RIO. אחר כך הגיעו קריאטיב, חברות סיניות לרוב וכאמור לבסוף - אייפד, ואז אייפון.
העתיד של הענן
האלבום החדש של יו 2 שנכפה על משתמשי אפל, מסמן יותר מכל את מה שהולך ככל הנראה לקרות לעולם המוזיקה הניידת.
אינטרנט סלולרי בדור הרביעי בחלקים הולכים וגדלים של העולם מאפשרים להאזין למיליוני שירים מכל מקום, באיכות מירבית ומבלי להוריד אותם. גם לגוגל יש שירות דומה וגם למיקרוסופט. זה עוד לא בדיוק וליד, אבל לשם זה הולך. וכן, בסוף אתם גם תשלמו. ככה זה.
לפנייה לכתב/ת 
