הסוד שיעזור לכם להתאהב בלי לחשוב
מה זאת אהבה? האם אתם מאמינים שאתם ראויים לאותה אהבה ואיך מבדילים בין אהבה להתאהבות?
כשאני שואלת בסדנאות שאני מעבירה אנשים מה זאת אהבה, אני מקבלת בדרך כלל תשובות כמו: התרגשות, פרפרים בבטן, הזעה מוגברת, תשוקה, רוך, חיבוק, נתינה אינסופית ועוד. אכן, כל הדברים הללו מהווים מרכיבים של אהבה, תוצרי לוואי אם תרצו, אבל הם עדיין לא עונים על השאלה שלי.
עוד בנושא:
צפו: למה לאהוב אדם אחד אם אפשר כמה?
13 דברים שנשים חושבות על נשיקות
לטעמי, אהבה היא קודם כל החופש להיות מי שאתה. החופש להיות עצוב, שמח, מיני. החופש להיות לא מושלם ועדיין להרגיש אהוב ורצוי. כי זו המתנה הגדולה ביותר של האהבה - קבלה שלנו את עצמנו ללא תנאי. הייסורים הקשים ביותר שלנו נגרמים עקב השיפוט העצמי האכזרי לפעמים שלנו את עצמנו. אך כשאנחנו אהובים, אנחנו מצליחים לקבל את עצמנו טוב יותר ולהרגיש שלמים יותר.
האם אני מאמין שאני ראוי לאהבה?
אהבה, כמו כל דבר אחר בעולם, היא תדר אנרגטי שעובר ללא מילים. מי שחווה אהבה יודע את זה בבירור - היא קיימת, נוכחת, מגיעה עם סימן קריאה במן וודאות מפתיעה שאומרת לקולות השונים במוח שלך "די כבר, שקט". אלא שלמרבה הצער, רבים מאתנו לא מרגישים ראויים לאהבה.
אנחנו שמנים מדי, רזים מדי, צעירים מדי, קשים מדי , סמרטוטיים מדי, פשוטים מדי או מורכבים מכדי שיאהבו אותנו. המחשבות שלנו הן מחול משתולל של פחדים שיוצר אינסוף מגננות שמטרתן לשמור עלינו כדי שלא ניפגע.
אך האמת הפשוטה היא שאנחנו כולנו וגם אהובינו הפוטנציאליים סך שעולה בהרבה על כל חלקיו. לפעמים אנחנו יפים ולפעמים נראים ממש רע, לפעמים אנחנו מגלים חוכמה ולפעמים די טיפשים, לפעמים אנחנו נדיבים ולפעמים לוקים בקטנוניות וקמצנות. יש בכל אחד מאתנו טוב ורע ואלפי גוונים באמצע.
הסוד של האהבה הוא שמי שאוהב אותנו באמת מוכן לקבל אותנו כעסקת חבילה, אבל זה לא יקרה עד שאנחנו עצמנו נגיע להכרה העצמית שאנחנו עסקת חבילה בעצמנו, ונצליח לסלוח לעצמנו ולאהוב את עצמנו למרות ובגלל כל הדברים שמרכיבים אותנו. כשאנחנו מקיימים את מה שהבטחנו לעצמנו, בעיקר בצד הרגשי, כשאנחנו הולכים אחרי החלומות שלנו בלי לפחד ובלי להקשיב לאלו שמפקפקים ביכולות שלנו להגיע לשם, כשאנחנו לא מפחדים לקחת סיכון וכשאנחנו מוכנים להביט לכישלון בעיניים וללמוד ממנו – אלו הם הצעדים שלנו לאהבה עצמית ואחריה גם לאהבה זוגית.
רוב אנשים מאמינים שמציאת אהבה היא משימה, כמו לעשות תואר או לקנות דירה. זה נוח לחשוב ככה כי זו תחושה שמקנה שליטה. "אם אני אתאמץ זה בטוח יקרה לי". אלא שאהבה לא מוצאים - היא מוצאת אותנו, וזה בדרך כלל נוחת עלינו בהפתעה בזמן שאנחנו עסוקים בלממש איזה חלום שהיה לנו או לקיים איזו הבטחה שהבטחנו. אהבה היא שחרור מוחלט של התוצאה, כי אהבה בכלל לא תלויה בקשר או במה שייצא ממנו.
האם אני מאמין שיש בכלל אהבה או שזו סתם המצאה הוליוודית?
למרות שכל האנשים רוצים אהבה, אני מוצאת שמעטים אכן מאמינים בקיומה לאורך זמן. אנשים מבלבלים אהבה עם התאהבות. כיוון שרובנו המכריע חווה התאהבות לפחות פעם או פעמיים בחייו ובסופו של דבר היא הסתיימה, אנחנו נוטים להאמין שאהבה אינה יכולה להאריך ימים, וחבל.
"האם אני מאמין שאדע לזהות את האהבה שלי?" היא שאלה ששאלו אותי לא מעט מטופלים. אלו ששואלים את השאלה הזאת הם בדרך כלל אנשים שטרם אהבו בצורה שלמה, כי אהבה היא רגש כל כך ברור עד שלא נותר כל ספק בקשר לקיום שלו. אתה פשוט יודע שככה זה אהבה ושהאיש או האישה הזאת אהובים על ידך. השאלות שבאות אחר כך כבר אינן קשורות לאהבה אלא לקשר עצמו - האם זה האיש שנכון לי להתחתן איתו? האם זו האישה שעימה כדאי לי להקים משפחה?
לחזור למקורות
האהבה הרומנטית הראשונה נוצרה ביחד עם בריאת העולם. זהו כמובן, סיפור האהבה של אדם וחווה. אלא שמגן העדן גורשנו ועלינו לנסות לחזור אליו, להתחבר מחדש לטבע ולפשטות. להשיל את המסכות ולהפסיק עם המשחקים. פשוט לחיות בהווה וליהנות ממנו. איך אמר עוזי חיטמן ז"ל: עכשיו התור לאהבה.
הכותבת היא מאמנת לזוגיות המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate
לפנייה לכתב/ת 
