עורכי דין חדשים מתקשים למצוא עבודה

אלפי עורכי דין חדשים מקבלים מדי שנה הסמכה מלשכת עורכי הדין, אבל רבים מהם מגלים כי לא פשוט לשרוד בו בשל ההצפה במקצוע. עו"ד לירן יגודה מלשכת עורכי הדין, שעתרה לבג"ץ בנושא נגד שר החינוך שי פירון והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), וע"ד עידן לברון, שעובד כיום כעצמאי, התארחו באולפן ynet וסיפרו על הקשיים של העוסקים בענף. צפו בדיון.

עורכי דין מספרים על הקשיים במקצוע - צפו בדיון באולפן ynet 

בעתירה שהגישו השבוע ראשי הדור הצעיר בלשכת עורכי הדין במחוזות תל-אביב והמרכז לבג"ץ נגד השר פירון והמל"ג, הם לפרסם את הקריטריונים לפיהם היא נוהגת לאשר תוכניות לימוד, וכן להסדיר את הכללים לביצוע מדיניות תכנון השכלה גבוהה בישראל.

בעתירה מצוין כי החוק מורה למל"ג לקבוע כללים לתכנון הלימודים בפקולטות בישראל בכלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, בין שהם מתוקצבים על ידי המדינה בין אם לאו. עם זאת, העותרים טוענים כי כלל זה אינו נשמר רק בתחום לימודי המשפטים - שם לא נקבעות מכסות עבור המכללות הפרטיות והלא מתוקצבות. 

"כבר בשנת 2008 היוו תלמידי משפט לתואר ראשון 9.4% מכלל התלמידים לתואר אקדמי ראשון בישראל", נטען בעתירה. "אף על פי כן, המשיבים שהינם מתכנני ההשכלה הגבוהה בישראל, עוצמים עיניהם, למרות שהינם סבורים, והם אומרים זאת בפה מלא, כי אין למשק ולחברה צורך בתלמידי משפט כה רבים".

על פי הנתונים שסיפקו עורכי הדין הצעירים, נכון לשנת 2014 יש בישראל עורך דין אחד על כל 151 אזרחים, לעומת עורך דין אחד לכל 1,680 אזרחים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. "ישראל היא המדינה המוצפת ביותר בעולם המערבי בעורכי דין", הם טוענים, "על כל 100 אלף תושבים יש ברוסיה רק 44 עורכי דין, בירדן 123, באיטליה 332, באנגליה 232 ובישראל - 661".