שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רילוקיישן: האם חייבים בתשלום מס הכנסה בישראל?
    ישראלים רבים עושים רילוקיישן למדינות שונות בעולם, אך מסתבר שהמעבר לחו"ל עדיין לא הופך אותם לתושבי חוץ לענייני מסים, כך שהם עדיין חייבים לשלם מס הכנסה בארץ. מתי ניתן לקבל פטור מתשלום מסים בישראל?

    לא מעט ישראלים מבצעים רילוקיישן למדינות שונות בחו"ל. לעיתים מדיניות המס באותן מדינות, נוחה יותר, כך שניתן לשלם פחות מס על ההכנסה.

     

     

    ואולם, מבחינת רשויות המס בישראל, הכרה בישראלי העובד בחו"ל – כמי שאינו מחוייב במס בארץ, אינה כה פשוטה, גם אם מקור ההכנסה הינו מעבר לים, כך שהמעבר לחו"ל עדיין לא הופך אתכם לתושבי חוץ לענייני מסים.

     

    כיצד ניתן להיפטר מתשלום מס בישראל?

    בעיקרון, תושב ישראל אשר הפך להיות תושב חוץ, ויש לו הכנסות בחו"ל, לא יתחייב במס בישראל אלא רק בחו"ל, אלא אם הוא מפיק הכנסות בישראל. השאלה היסודית היא כיצד תושב ישראל הופך להיות תושב חוץ לענייני מס?

     

    השאלה מתי אדם מסוים ייחשב כתושב ישראל או כתושב חוץ לענייני מסים אינה פשוטה כלל. על פי רוב יש לבצע אנליזה משפטית הנסמכת על המצב העובדתי המסוים ואשר לוקחת בחשבון את מבחני התושבות בפקודת מס הכנסה, אמנות המס הרלוונטיות, פרשנות רשות המסים, וכמובן פסקי דין העוסקים בסוגיית התושבות.

     

    בפקודת מס הכנסה קיימים שני מבחנים עיקריים לקביעת תושבות לענייני מסים. המבחן הראשון והעיקרי, הוא מבחן "מרכז החיים". סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מפרט קריטריונים, אשר אינם מהווים רשימה סגורה לקביעת מקום מרכז החיים, לדוגמא: מקום ביתו הקבוע של היחיד, מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים או מוסדות וכדומה. המבחן שני, מכונה "מבחן הימים". לפי אחת החלופות, אם אדם שהה בישראל מעל 183 ימים או יותר, הרי שמתקיימת חזקה (הניתנת לסתירה) שהוא תושב ישראל.

     

    מה עושים כדי להיחשב כתושב חוץ לענייני מס?

     

    מי שעובר למדינה אחרת ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי יכול בעיקרון ליישם את אחד המבחנים החלופיים בפקודה כאמור לעיל (מרכז חיים או מבחן הימים). הואיל ומבחן מרכז החיים הוא המבחן המהותי על פיו קובעים תושבות לצורכי מס, הדרך הטובה ביותר היא להעביר את מרכז החיים לחו"ל, בין היתר, בדרכים הבאות:

     

    • מכירת הבית בישראל או השכרתו לטווח ארוך, ובמקביל רכישת בית בחו"ל או שכירת בית לטווח ארוך.

     

    • חיסול עסקים ופעילות כלכלית בישראל, ופתיחת עסקים אחרים בחו"ל.

     

    • סגירת חשבונות בנק בישראל, ו/או ביטול הוראות קבע, ופתיחת חשבונות בנק בחו"ל.

     

    • ניתוק אינטרסים כלכליים וחברתיים בישראל, וקידום אינטרסים כאלה בחו"ל.

     

    • התנתקות מהביטוח הלאומי, ורישום לביטוח מקביל בחו"ל.

     

    • ביטול חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל, ורישום לארגונים אחרים בחו"ל.

     

    • שמירת תיעוד ביחס לפעולות ניתוק התושבות מישראל והשתקעות בחו"ל

     

    האם רשות המסים מקבלת את ניתוק התושבות?

     

    רשות המסים טוענת במקרים רבים כי ניתוק התושבות אינו מתרחש ביום אחד אלא הוא תהליך ארוך אשר עשוי להימשך מספר שנים. אכן קביעת התושבות אינה חד משמעית בדרך כלל, ולפיכך מומלץ במקרה הצורך להתייעץ עם מומחים. בכל מקרה, כדאי לשמור תיעוד ומסמכים המעידים על התנתקות כלכלית וחברתית מישראל ובמקביל השתקעות אמיתית בחו"ל.

     

    * ד"ר אבי נוב הוא עו"ד לדיני מסים ומיסוי בינלאומי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רילוקיישן: האם חייבים בתשלום מס הכנסה בישראל?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים