שתף קטע נבחר

שלומית לא בונה סוכה, היא בברלין

שלומית להבי הייתה מקור ההשראה של נעמי שמר לשיר "שלומית בונה סוכת שלום". בראיון לעדי גולד מ"ידיעות אחרונות" היא מודה שמעולם לא בנתה סוכה כהלכתה. "זה קוריוז שמלווה אותי מאז גיל 6 ומביך אותי"

בימים האחרונים מפזמים ילדים את השיר "שלומית בונה סוכה", שכתבה נעמי שמר לפני קצת יותר מ־40 שנה. השיר הפך לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה הישראלית, אבל שלומית להבי עצמה כבר לא גרה כאן יותר, והיא לא בונה סוכה. להבי מחלקת את חייה בין ברלין לניו־יורק - ועוסקת באמנות.

 

להבי. חולמת לעשות ביצוע מוזיקלי שלה לשיר  (צילום: טים דויסן) (צילום: טים דויסן)
להבי. חולמת לעשות ביצוע מוזיקלי שלה לשיר (צילום: טים דויסן)

 

"זה מין קוריוז כזה שמלווה אותי מאז שאני בת 6, ומאז זה מביך אותי", מספרת להבי, 49, על השיר שנכנס לקלאסיקה. "אני עובדת קשה בשביל הדברים שאני עושה, ובשביל השיר הזה לא עשיתי שום דבר״.

 

מאז 2012 היא חיה בברלין, ונמצאת גם על הקו לניו־יורק. "הביקור הראשון שלי בברלין היה ב־96'. זה ממש הסעיר אותי, אבל לא עברה בי המחשבה לגור בה. לפני שנתיים הוזמנתי לתערוכה שם, והתאהבתי בה עוד בשדה התעופה. בניו־יורק אין שיחה. הכול שטחי. זה מתסכל ולא מעניין. בברלין יש שעת פתיחה לתערוכה, אבל אין שעת סיום כי אנשים מדברים, אבל מדברים באמת".

נעמי שמר. הייתה חברה של ההורים של להבי (צילום רפרודוקציה: מיכאל קרמר) (צילום רפרודוקציה: מיכאל קרמר)
נעמי שמר. הייתה חברה של ההורים של להבי(צילום רפרודוקציה: מיכאל קרמר)

מברלין היא עוקבת אחר מחאת המילקי, וגם על הביקורת החריפה שגררה המחאה מצד מי שהתקשו להבין עידוד הגירה דווקא לגרמניה. "הבנתי שבארץ כותבים כל הזמן על הישראלים בברלין. זה נורא מעצבן, זה נורא פרובינציאלי, זה לא ייאמן שעדיין ממשיכים לדבר ברמה הזו. פעם היה את הביטוי 'נפולת של נמושות', זה היה אדיוטי, אבל היה לזה איזשהו קונטקסט של המדינה הצעירה, הפרובינציאלית. מספיק, די. תנו לחיות. ומעבר לכול, זה לא נכון. יש בברלין כל כך הרבה צעירים מכל כך הרבה מקומות בעולם כך שלהתייחס מנקודת המבט הישראלית בלבד זה ממש לא לעניין".

 

למה את לא חיה בארץ?

 "לא חשוב מה אתה עושה בארץ, אתה מוצא את עצמך כל הזמן מתגונן. אם אתה מושפע ממישהו - אתה מתגונן, אם אתה לא מושפע מאף אחד - אתה גם מתגונן. זה לבזבז אנרגיה לא נחוצה. לפני 20 שנה בערך נסעתי מהארץ, וחזרתי לשבוע רק כדי להצביע בבחירות שאחרי רצח רבין. אחרי הבחירות ההן אמרתי לעצמי שזהו, אם זה מה שקרה אחרי הכול אז עם כל הפטריוטיות נשבר לי הלב. והלב שלי ממשיך להישבר מאז".

 

במהלך שנות ה־90 עסקה בעיצוב תפאורות, ובהמשך התמקדה באמנות. בשנים האחרונות היא מתרכזת בעבודות וידיאו. באפריל תציג בברלין את העבודה "Return/Partake". "באופן מקרי נחשפתי לסדרה 'דמאג'ס' עם גלן קלוז, וההבעות שלה שם פשוט ריתקו אותי. היא עושה שם דמות מאוד שונה ממה שמקובל בעולם הטלוויזיה והקולנוע. אני לא כל כך טובה בתיעוד, אבל תיעדתי את עצמי לומדת את התפקיד שלה והקרנתי את הדברים במקביל".

 

להבי מספרת שלמרות הזיהוי שלה עם סוכות, היא עצמה לא בנתה סוכה כהלכתה מעולם. "נעמי שמר הייתה חברה מאוד טובה של ההורים שלי. הרבה מהשירים שלה היא הקדישה לאנשים שסביבה, ובין השאר הקדישה שירים להורים שלי ולאחי הגדול. רק שברוב השירים המוקדשים היא לא השתמשה בשם של האדם שלו הקדישה את השיר. כנראה במקרה שלי עבד לה יפה המשחק של שלומית ושלום. סוכה של ממש אף פעם לא בניתי. הדבר היחיד שעשינו, הילדים של אז, זה לקחת שלוש שמיכות, לחבר עם אטבי כביסה ובכך הסתכמה הסוכה שלנו, זה הכל. בלי קישוטים ועניינים". אף שלדבריה מדובר ב"קוריוז", להבי טרם ויתרה על חלום מהעבר - לעשות ביצוע מוזיקלי משלה לשיר.

 

להבי היא חלק מעוד מיתולוגיה ישראלית: סדרת הילדים "דלת הקסמים" שבה כיכבה ב־1974 בתפקיד הילדה הגרי ברגמן, לצד גידי גוב וגדעון זינגר. "הייתי באור הזרקורים, וזה גרם לי להבין שזה לא מה שאני רוצה. זה הביך אותי אז וזה מביך אותי היום".

 

הכתבה מתפרסמת הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טים דויסן
שלומית להבי
צילום: טים דויסן
מומלצים