שתף קטע נבחר
 
צילום: shutterstock

תשקיעו רק כשצריך: הדרך החכמה לתואר

האם כדאי לסטודנט להחליט שלא להתכונן לבוחן, לצפות לציון 0, ולהרוויח מכך? בהחלט כן. סטודנט שיודע כמה זמן הוא נדרש להשקיע בכל קורס ויודע מהי יכולתו האישית, הוא סטודנט שמנהל את לימודיו ולא הם מנהלים אותו. כתבה ראשונה בסדרה

בסמסטר הראשון שלי בטכניון לקחתי קורס 5 נקודות בכימיה, כאשר אחת מהנקודות הייתה עבור מעבדה. בתחילת כל מעבדה היה בוחן, שערכו, כך נאמר לנו, הוא 20% מהציון הסופי.

 

לטורים נוספים של רן שמשוני:

המתמטיקה עושה לכם צרות? כך תנצחו אותה

בלי טריקים: כך תזכרו את החומר לבחינה

רוצים לשפר ציונים? נתחו את השנה שחלפה

 

קצת התרגשתי לקראת הבוחן הראשון, אז התכוננתי אליו באותו שבוע כשמונה שעות. זה בא על חשבון דף בחדו"א ודף באלגברה לינארית – שדחיתי למועד מאוחר יותר, ולבסוף ניגשתי לבוחן ועברתי אותו בהצלחה.

 

רק לאחר מכן התפנתי לחשב את ערכו הנכון של הבוחן ומצאתי שהוא מהווה 0.28 נקודות מתוך ציון הסמסטר בכימיה (ערך המעבדה הוא 20% מכלל הקורס, ערך הבחנים הוא 20% מציון המעבדה ואת זה יש לחלק ב- 14, מספר השבועות-הבחנים בסמסטר). כשהבנתי את זה החלטתי להפסיק להתכונן לבחנים ולהוציא בכולם מראש 0, כך שהציון הגבוה ביותר שיכולתי להגיע אליו בכימיה היה 96. את הזמן שהתפנה השקעתי בקורסים אחרים שבהם ציוני גדלו ביותר מאותם 4 נקודות שאבדו.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

למעשה לפני כל סטודנט ניצב משולש קבלת החלטות המורכב מהדרישות הלימודיות ממנו, מהיכולת האישית שלו ומהקשר ביניהם. סטודנט אשר יודע כמה זמן הוא נדרש להשקיע בכל הקורסים, יודע מהי היכולת האישית שלו, המורכבת מהזמן הפנוי שלו ללמידה ומההספק האישי שלו בכל שעת למידה, ומבצע את הקישור המתבקש בין שתי צלעות אלו, הוא סטודנט שמנהל את לימודיו ולא הם מנהלים אותו.

 

מהן הדרישות הלימודיות ממני?

בכדי להבין את המשמעות המלאה של הדרישות הלימודיות כדאי לאסוף את כל המידע על הקורסים אותם אנו לומדים. הפרוט שלהלן מתייחס לקורס אחד, הכוונה לעשות זאת עבור כולם.

 

• מהו סילבוס הקורס, האם באמת צריך לקרוא את כל פרטי הביביליוגרפיה שבתוכו, או שניתן להסתפק בחלק, ואם בחלק, באיזה?

 

• מהו היקף החומר שצפוי להצטבר במהלך הסמסטר (מספר עמודים), הכולל את ההרצאות, התרגולים, העבודות, ופרטי ביביליוגרפיה נדרשים?

 

• האם קיימים בקורס מטלות, משימות, תרגילים, מעבדות וכדומה שידרשו עוד זמן השקעה בקורס?

 

• מהו סגנון הבחינה אליה אנו ניגשים בקורס. כיצד כדאי ללמוד את החומר במהלך הסמסטר ולקראת הבחינות בהתאם להבנה של סוג וסגנון השאלות. (לדוגמה: בבחינה ריאלית בה השאלות הן מסוג "הוכח" תהיה דרך הלמידה שונה משאלות מסוג "פתור", ובבחינה הומאנית בה 30 שאלות אמריקאיות תהיה דרך הלמידה שונה מאשר בחינה בה 3 שאלות ארוכות הדורשות יכולת הסקה וסינטזה).

 

• ניתן לבקש חומר של סטודנט שסיים קורס זה בהצלחה (רצוי, מסטודנט שסיים לאחרונה ולא מישהו שהחומר הלימודי שלו עלול להתגלות לא עדכני). בכדי שגם הוא יסייע לנו ללמוד את הקורס טוב יותר.

 

• האם קיימים ברשת צילומי וידאו של הרצאות הקורס שיכולות לסייע ללמידה, האם כדאי יהיה לצפות בכולן או שלהערכתי אדרש לכמה הרצאות מצולמות בלבד, בנושאים אותם לא אבין?

 

איסוף פרטים אלו עשוי לקחת זמן מה, כדאי שלא ייקח יותר משבועיים מתחילת הסמסטר.

 

לאחר שהפרטים בידינו, נבצע הערכה מושכלת של הזמן שכדאי שנשקיע בכל קורס במהלך שבוע בכדי לשמור על רמת שליטה טובה בחומר. רמה טובה משמעה לא שליטה אבסולוטית בחומר, אלא ברמה שתאפשר לנו לדעת מה קורה בכל קורס, להבין את עיקרי החומר ולהיות מסוגלים להתמודד עם מרבית התרגילים.

 

סופו של תהליך זה הוא טבלה בה שמות כל הקורסים והזמן שלערכתך נדרש להשקיע בכל קורס במהלך השבוע.

לדוגמא:

• מבוא לפילוסופיה: 2

• יסודות פיזיולוגיים של התנהגות: 3

• אלגברה לינארית: 5

• סוציולוגיה של החינוך: 3

• סטטיסטיקה ושיטות מחקר: 4

• מבוא לגיאוגרפיה אנושית: 2

• מיקרו כלכלה: 6

 

בטור הבא נעסוק בהבנת היכולות האישיות, הצלע השניה במשולש קבלת ההחלטות.

 

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס ובעל ניסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים