שתף קטע נבחר

 

סטודנט, מוכן לעשות תואר בטווח הפצמ"רים?

הרקטות והמנהרות הבריחו סטודנטים, סמסטר הקיץ בוטל, המבחנים נדחו, ההרשמה נפגעה והמוסדות נאלצו לשבור חסכונות. לקראת שנת הלימודים, תמונת מצב של המוסדות האקדמיים בדרום - גם הם קורבנות של צוק איתן

מבצע צוק איתן שבר את בר טל, סטודנטית במכללת ספיר העומדת להתחיל את שנתה השנייה בתואר ראשון בתרבות, יצירה והפקה. עד הקיץ האחרון היא התגוררה בקיבוץ ניר עם בעוטף עזה, אבל הקיץ האחרון - שחשף בפאתי יישוב מנהרת טרור ובמהלכו נחתה עליו כמות בלתי נתפסת של פצמ"רים – הביא אותה להחלטה שלשם היא לא חוזרת. טל עברה לתל אביב, ובשנה הקרובה היא תעלה לרכבת שלוש פעמים כל שבוע כדי להגיע למכללה בשדרות. טל וההחלטה שקיבלה מתמצתות את המכה שניחתה בקיץ החולף על מוסדות ההשכלה הגבוהה בדרום, שאוטוטו פותחים – למרות כל הקשיים – שנת לימודים חדשה.

 

"לפני המלחמה היה לי ברור שאני נשארת בקיבוץ למשך שלוש שנים. זאת לא הייתה שאלה בכלל", אומרת טל. "אבל אז החל המבצע, ולא ישנתי בלילות, חזרתי להורים בגדרה, וזה היה פשוט קשה. בהמשך התגלתה המנהרה בניר עם וזה שבר אותי. החלטתי שאין סיכוי שאצליח אי פעם לישון שם בלילה. אז יש רכבת ישירה מתל אביב למכללה. זה לא יהיה קל בכלל, אפילו קשה, לצאת ב-6:00 בבוקר ולהגיע מאוד מאוחר, אבל אני מעדיפה לנסוע שעתיים, מאשר לא לישון לילה שלם".

 

יש גם סטודנטים שחושבים אחרת. נועם שאול, מבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר ועוברת להתגורר בשדרות, והיא מסבירה: "החלטתי ללמוד בספיר אחרי בדיקה מקיפה מאוד של המוסדות האופציונליים והשוואה ביניהם. צוק איתן הרתיע קצת, אבל לא גרם לי לשנות את דעתי. דיברתי עם אנשים שמתגוררים בשדרות ובסביבה והם הרגיעו אותי. אני מתחילה את התואר הזה באנרגיות חיוביות ומקווה שלא אצטרך להתמודד עם מבצע צבאי או אזעקות".

מכללת ספיר בשדרות. גרף ההרשמה נעצר בקיץ (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
מכללת ספיר בשדרות. גרף ההרשמה נעצר בקיץ(צילום: אליעד לוי)

 (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
(צילום: אליעד לוי)

צוק איתן אילץ את המוסדות האקדמיים בדרום לסגור את שעריהם. במשך כמעט חודשיים לא התקיימו לימודים באוניברסיטת בן גוריון, במכללת ספיר, במכללת אשקלון, במכללת סמי שמעון ובמכללת אחווה – כולן ממוקמות בקו האש. עשרות אלפי הסטודנטים שנרשמו לסמסטר קיץ – אלה שלא גויסו למילואים – ישבו במרחבים המוגנים, הלימודים בוטלו וכמוהם גם המבחנים. רק בסוף אוגוסט, עם סיומה הרשמי של המלחמה, החלו ניסיונות לחזור לשגרה. אבל הנזק כבר נעשה – אקדמי, תדמיתי ובעיקר כלכלי.

 

הממשלה הודיעה שתקצה שישה מיליון שקל לסיוע לחמשת המוסדות, אבל מדובר בטיפה בים. עבור האוניברסיטה והמכללות, חודשי הקיץ מהווים את התקופה שבה מתקיימים הימים הפתוחים ובעקבותיהם ההרשמה ללימודים. אלא שכאמור, למציאות המזרח תיכונית היו תוכניות משלה ליולי-אוגוסט, ורק אחריהם החלו קמפיינים מסיביים להבאת סטודנטים.

 

קיץ של ביטולים

ההשלכה הבולטת של אירועי הקיץ היא שרוב המוסדות דחו את פתיחת שנת הלימודים בשבוע לפחות, בשל הארכת סמסטר הקיץ. נשיא מכללת ספיר, פרופ' עמרי ידלין, מסביר שלפני שהחל צוק איתן היה הרישום גבוה בכ-15% ביחס לאותה תקופה אשתקד. "זה גרף שבאופן רגיל אמור לטפס מעלה עד פתיחת השנה, אבל הוא נעצר במבצע", הוא אומר.

 

"ואז החלו ביטולים מסיביים, ורק כמה ימים אחרי הפסקת האש הגרף החל לטפס שוב. אבל בסופו של דבר הנתון המשמעותי ביותר הוא לא הרישום, אלא המימוש, ולכן המבחן האמיתי יהיה בשבועיים הראשונים ללימודים. מעבר לזה הובטח לנו שגם אם תהיה ירידה במספר הסטודנטים, תקציב המכללה לא ייפגע, שזה חשוב מאוד מבחינתנו".

חדר מחשבים בבן גוריון. למה יספיקו מיליון שקל? (רועי עידן) (רועי עידן)
חדר מחשבים בבן גוריון. למה יספיקו מיליון שקל?(רועי עידן)

גם במכללת אחווה מדווחים על האטה בקצב ההרשמה, אבל מקווים שעד פתיחת שנת הלימודים תהיה עלייה. על פי הנתונים, עד תחילת אוקטובר נרשמו כ-1,350 סטודנטים חדשים למכללה, ובתקופה המקבילה אשתקד עמד מספר הנרשמים על 1,550.

 

באוניברסיטת בן גוריון סבורים שמספר הנרשמים השנה יהיה זהה לזה של שנה שעברה, על אף המבצע, ובמכללת סמי שמעון דווקא מציגים עלייה במספר הנרשמים, על אף חודשי הקיץ הקשים. על פי הנתונים, השנה נרשמו למכללה 823 סטודנטים חדשים, לעומת 771 אשתקד. במכללה מדגישים שמדובר בנתון מרשים לנוכח העובדה שהמוסד היה סגור בימי הלחימה ולא התקיימו ימים פתוחים. המחלקות שרשמו השנה גידול במספר הנרשמים הן הנדסת בניין (עלייה של 11%), הנדסת מכונות (7%) והנדסת תוכנה (9%).

 

בשביל החיילים

עם סיום מבצע צוק איתן החלו כל המוסדות לקיים את הבחינות שבוטלו. פרט למתן מועדים נוספים, דחיית מועד הגשות עבודות, מתן "עובר בינארי" בקורסים מסוימים, עבודה כחלופה למבחן ותרגולים, יצאו המוסדות בדרום בקמפיין הטבות שמטרתו משיכת סטודנטים.

 

מכללת ספיר, למשל, נעזרה באיסוף תרומות של הסוכנות היהודית, שיאפשרו הענקת סיוע כלכלי בשכר דירה לסטודנטים שיבחרו להתגורר ביישובי עוטף עזה, בטווח של 4-0 קילומטר מהרצועה. כל סטודנט שיתגורר ביישובים האלה צפוי לקבל מענק של כ-4,000 שקל. כמו כן, 240 סטודנטים מהמכללה שגויסו במהלך "צוק איתן" ושירתו יותר משבועיים, יזכו למלגה של 5,000 שקל כל אחד מטעם קרן רוטשילד קיסריה.

 

במכללה האקדמית אחוה יקצו יותר מ-250 אלף שקל לתמיכה בסטודנטים פעילים המשרתים במילואים, וכן בסטודנטים וסטודנטיות שבני ובנות זוגם שירתו במסגרת המבצע שבעה ימים או יותר. כמו כן יינתנו מענקים למועמדים חדשים לתואר ראשון ששירתו במבצע, וכן לסטודנטים המתגוררים בטווח של 40 ק"מ מהרצועה ושהכנסתם נפגעה כתוצאה מהמבצע.

 

בנוסף, סטודנטים ששירתו 22 ימים ויותר יזכו בקורס קיץ חינם, ואלה ששירתו 30 יום ויותר יזכו לשני קורסי קיץ חינם.

גם בבן גוריון: מענקים למשרתי המילואים (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
גם בבן גוריון: מענקים למשרתי המילואים(צילום: אליעד לוי)

גם הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון יזכו להטבות שגובשו בשיתוף ההנהלה ואגודת הסטודנטים: מי ששירת בצוק איתן יקבל מענק כספי בהתאם למספר ימי המילואים. מדובר בכסף ישיר שיגיע לחשבון הבנק של הסטודנטים. בנוסף, אלה ששירתו 22 ימים ומעלה יקבלו קורס קיץ חינם ואילו אלה ששירתו יותר מ-30 ימים יקבלו שני קורסי קיץ ללא עלות. כמו כן, במהלך השנה יקבלו משרתי המילואים שעות חונכות לקראת בחינות בקורסים שבהם הם מתקשים. בתחילת נובמבר תקיים האוניברסיטה אירוע הוקרה למשרתי המילואים במבצע צוק איתן.

 

במכללת סמי שמעון מגבשים בימים אלה את סל ההטבות לסטודנטים ששירתו במילואים והוא יפורסם לאחר החגים. במכללת אשקלון מציינים כי בשל דחיית סמסטר הקיץ וקיום מועדים מיוחדים, הבחינות ממשיכות להתקיים גם בימים אלה, ואף יגלשו לתוך סמסטר א' של שנת הלימודים.

 

הידוק חגורה קיצוני

כאמור, שישה מיליון השקלים שהממשלה הודיעה שתעביר לא מרשימים את ראשי האוניברסיטה והמכללות בדרום. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, מנסה להסביר מדוע מדובר בסכום מזערי, שבפועל לא יסייע לה יתר על המידה: "עלויות המבצע עבורנו היו שמונה מיליון שקל,

שכללו בין השאר הוצאות של קבלנים, מכרזים שלא יצאו לפועל, מבחנים, הקלות, משכורות, מענקים ללוחמים, אירוע למשרתי המילואים ועוד. מהממשלה אנחנו נקבל מיליון שקל".

 

לדבריה היא נאלצה לקצץ את התקציבים השוטפים במחלקות השונות בחמישה אחוזים ואת תקציב ההנהלה בכ-20%. "עשינו הכול על מנת שתהיה מינימום פגיעה בסטודנטים", היא אומרת. "לא קיצצנו בדברים שקשורים באופן ישיר בהוראה ומחקר. הייתה לנו קרן רזרבה שנועדה לימים קשים ונאלצנו לפתוח אותה ולהשתמש בכולה. אנחנו שוב נכנסים להידוק חגורה קיצוני. היינו בתהליך של פיתוח מואץ מאוד, ולצערי אנחנו צריכים לשים ברקס על דברים מסוימים, אבל אנחנו לא ניסוג".

 

נשיא מכללת אחווה, פרופסור עליאן אלקרינאוי, הוסיף: "בינתיים לא קיבלנו את הכסף שהובטח לנו, ואני מקווה שנקבל אותו בהקדם. צריך להבין שברגע שיש ירידה במספר הסטודנטים הנזק שנגרם הוא לטווח הרחוק. אנחנו מנסים להעמיד מלגות וסיוע לסטודנטים, אבל זה דורש מאיתנו יכולת כלכלית. הממשלה חייבת לקחת את זה בחשבון ולסייע לנו לחזור לתלם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
שריפה שפרצה במכללת ספיר בעקבות התפוצצות רקטה בצוק איתן
צילום: עידו ארז
מומלצים