שכרו של הבעל הצטמצם – והמזונות הופחתו

חצי שנה אחרי שחתם על הסכם גירושים ביקש גבר לבטל אותו בטענה שעזב עבודה מכניסה. השופטת הסכימה לקצץ את המזונות ב-1,500 שקל

עו"ד ענבל סגמן דקלפורסם: 22.10.14 , 23:13

חצי שנה בלבד לאחר שנפרד מאשתו ביקש גבר לבטל את הסכם הגירושים שעליו חתם ולהפחית את חיוב המזונות החודשי לבתו בטענה להידרדרות במצבו הכלכלי. בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע שההסכם המקורי הוא אמנם סביר הגיוני, אך באופן חריג נעתר לבקשת האב בסוגיית המזונות בשל הירידה החדשה בהכנסותיו, והסכים להפחית אותם מ-3,500 שקל בחודש ל-2,000 בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג, שלהם ילדה משותפת בת שבע, התגרשו לאחר שמונה שנות נישואים. בתחילה אישר בית המשפט את הסכם שלפיו האב ישלם 3,500 שקל בחודש וישתתף במחצית מהוצאות הבריאות, החינוך והחוגים החריגות (אלה שאינן מבוטחות או מסובסדות). כמו כן, הבעל התחייב להעביר לאישה את הדירה המשותפת.

תביעה:

הבעל רצה גט - האישה דרשה מיליארד דולר

עו"ד עדי כרמלי

גבר ביקש להתגרש מאשתו בטענה שהיא מכה אותו, אולם היא סירבה והציבה תנאים מופרכים. לבסוף אישר לו בית הדין הרבני להתחתן עם אישה נוספת

הבעל רצה גט - האישה דרשה מיליארד דולר

אך כאמור, אחרי כמה חודשים הגיש הבעל תביעה לביטול ההסכם ולהפחתת גובה המזונות. לטענתו, הוא חתם עליו תחת לחץ ומבלי שהבין את משמעות התחייבויותיו. לדבריו, הוא עזב את עבודתו הקודמת שבה השתכר לעיתים גם כ-50 אלף שקל בחודש, ומצא עבודה במשרה חלקית, כך שהכנסותיו צומצמו לאין ערוך. לעומת זאת, הוסיף, מאז הגירושים השתפר מצבה הכלכלי של גרושתו שמצאה עבודה רווחית.

במקביל טען האב שהתחתן שנית ואשתו החדשה נכנסה להיריון, מה שהגדיל את הוצאותיו ותרם להידרדרות נוספת במצבו הכלכלי. משכך, הוא ביקש לתקן את תביעתו ולהעמיד את חיוב המזונות על 1,250 שקל בחודש.

מנגד התעקשה גרושתו שההסכם נחתם לפי רצונו ותנאיו של בעלה לשעבר: הוא עיין בו, העיר הערותיו, ואף הבהיר לה שהוא מעוניין להגיע להסכמה מהר ככל האפשר. לדבריה, הוא ממשיך להשתכר יפה גם בעבודתו החדשה. לדבריה, היא עצמה מרוויחה רק מעט מעל לשכר המינימום ועל כן מצבה הכלכלי רחוק מלהיות מזהיר.

פער קיצוני

השופטת ענת אלפסי סברה שהתובע הוא אדם מרשים ושופע ביטחון עצמי, שנראה שלא ניתן להוליכו שולל. משכך, קבעה, קשה להאמין שחתם על ההסכם תחת לחץ או כי הוליכו אותו שולל. כמו כן, לשיטתה, בעת הגירושין חיו הצדדים ברמת חיים גבוהה, כך שחיוב הבעל לשלם לבתו 3,500 שקל בחודש היה סביר. לאור כל זאת, מיאנה השופטת לבטל את ההסכם.

לעניין החיוב במזונות הדגישה השופטת אלפסי כי הולדת ילד נוסף, כשלעצמה, אינה מהווה עילה להפחתת החיוב החודשי, ואולם ציינה שיש להתחשב בכך שכיום לתובע תא משפחתי נוסף, הדורש פרנוס.

השופטת גם קיבלה את טענת התובע כי הכנסותיו הצטמצמו משמעותית בעוד שמצבה של האישה השתפר. בהצטרף העובדה שצרכי הקטינה גם צומצמו, בהחלט ניתן ללכת לקראת התובע ולהפחית את סכום המזונות. לפיכך נקבע שהאב ישלם לבתו רק 2,000 שקל בחודש.

לפני סיום הזכירה השופטת להורים שהשנה היא שנת שמיטה, ומשחלפו כשבע שנים מאז הולדת בתם, המליצה להם לשמוט את משקעי העבר ולפרוס סוכת שלום מעל ראשה של בתם המשותפת.