שתף קטע נבחר

חסמו את הכניסה לערד: "קוברים את העיר"

מאות מפגינים הניפו שלטים נגד פיטורי העובדים, ביקשו "להציל את העיר" וקראו: "נתניהו, תתעורר". הם סיפרו על המחסור בתעסוקה שיוביל אותם לעזוב למרכז. "המדינה נטשה אותנו", אמר מי שפוטר אחרי שלחם בצוק איתן

כ-500 בני אדם הפגינו הבוקר (יום ו') בכניסה לערד ואף חסמו את כביש הכניסה לעיר, במחאה על גל הפיטורים בעיר. בין המפגינים מפוטרי מגבות ערד ומפעל פלקסטרוניקס, ותושבים מודאגים שקראו לממשלה להתערב. "העיר שלנו הלכה לאיבוד. ראש הממשלה צריך להתעורר", קראו המפגינים. סמוך לכיכר אף הקימו מאהלים ונשאו שלטים שקראו "קוברים את ערד".

 

עוד על פיטורי העובדים בעיר:

עשרות הפגינו נגד סגירת "מגבות ערד"

מכת פיטורים: "ערד בדרך לקריסה"

 

"עברו כל גבול. אני עובד יותר מ-20 שנה במפעל מגבות ערד כמנהל מחלקה. היו לי 100 איש, נותרו 19, וגם אותם פיטרו. אני לא יכול להסתכל להם בעיניים", אמר מיכאל פלוסקוב (55), בעלה של ראש העיר ערד טלי פלוסקוב, שגם הוא פוטר. "אנחנו חייבים להילחם ולהישאר פה. אנחנו לא רוצים לעזוב את העיר".

 



מפגינים בערד הבוקר (צילום: דוברות עיריית ערד) (צילום: דוברות עיריית ערד)
מפגינים בערד הבוקר(צילום: דוברות עיריית ערד)
 

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

מאות חסמו את הכניסה לעיר ()
מאות חסמו את הכניסה לעיר

 

ראש העירייה פלוסקוב הצטרפה למפגינים: "חייבים להציל את המפעל הזה ולא לוותר", אמרה. "צריך לטפל באנשים האלה, הם יישארו מחוסרי עבודה".

 

ריטה בלוצרקובסקי (40) ממפוטרי פלקסטרוניקס סיפרה: "אני בערד משנת 97'. עבדתי 14 שנה במפעל שנסגר ועבדתי ארבע שנים בפלקסטרוניקס. עכשיו פיטרו אותי. אחרי 18 שנה אין לי מקום לעבוד. אין לי יכולות אחרות. אין עבודות בעיר הזו. אהיה חייבת לעזוב את ערד ולעבור למרכז". היא הסבירה עוד: "יש לי שני ילדים בני 15 ו-9 ואני חייבת לחשוב עליהם. כל המשפחה שלי בערד אבל אצטרך לעזוב".

 

פאני, ממפוטרי מגבות ערד, סיפרה כי אחד המפוטרים לחם במבצע צוק איתן ביחידת הגששים "וכאות הוקרה על השירות שלו נתנו לו מכתב פיטורים". הלוחם, זוהר אבו עגאג, סיפר כי עבד במפעל שבע שנים. "ביום ראשון גילינו שכולנו מובטלים. עצוב לי שרואים את האימפריה הזו קורסת. המדינה נטשה אותנו".

 

טטיאנה גורדון, ממפוטרי פלקסטרוניקס, סיפרה: "אני בערד מ-94'. עבדתי במוטורולה יחד עם בעלי. בשנת 2010 מוטורולה מכרה אותנו לפלקסטרוניקס. לפני שמונה חודשים הוא נפטר ועכשיו אני מפוטרת. הילדים שלי גדולים ואני לבד. בעלי נתן את כל הנשמה למוטורולה. אף אחד לא ייקח אותי בגילי, (59). אני לא יודעת מה אעשה. אשב בבית. זה מה שנשאר ל'זקנים'. אבל אני רוצה לעבוד. עוד יש לי כוח".

 

"לאט לאט העיר הולכת ומתה. אנשים איכותיים עוזבים ומפעלים נסגרים", אמר תושב העיר יעקב גרצבין. "המדינה לא נותנת סיוע לעיר. היא לא מנסה אפילו לשמור על העיר הזו. וזה חבל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות עיריית ערד
מפגינים בערד
צילום: דוברות עיריית ערד
מומלצים